מדור ראיונות - בקהילה שלי
ראיון עם ד"ר שרון שחם
מייסדת ונשיאה של חברת
".Karyopharm Therapeutics Inc"
".Karyopharm Therapeutics Inc"
שמירה על תאי הגוף מפני איבוד שליטה:
התגלית של ד"ר שרון שחם בשירות המאבק בקורונה
עורכת המדור ומראיינת: אילת אלגור גורפינקל, בוגרת לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
התגלית של ד"ר שרון שחם בשירות המאבק בקורונה
עורכת המדור ומראיינת: אילת אלגור גורפינקל, בוגרת לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
"בדקנו תאים נגועים בקורונה COVID-19 במעבדה, וראינו שסלינקסור מעכב את התרבות הוירוס בעוצמה רבה. בניסוי נוסף הצליח למנוע גם הדבקה של תאים בריאים"
תעודת זהות:
ד"ר שרון שחם
נולדה ברעננה ב-1970, תל אביב-בוסטון
תארים באוניברסיטת תל אביב
ד"ר שרון שחם
נולדה ברעננה ב-1970, תל אביב-בוסטון
תארים באוניברסיטת תל אביב
2001 - תואר שלישי במסלול ישיר במחלקה לביוכימיה וכימיה פיזיקלית
2000 - תואר שני ובמינהל עסקים
1994 - תואר ראשון בכימיה (בהצטיינות)
יזמות
2018 - הקמת מרכז מחקר ופיתוח "קאריופארם ישראל" בתל-אביב (22 עובדים).
2013 - ".Karyopharm Therapeutics Inc" הונפקה בבורסה, מייסדת ונשיאה.
2009 - ייסדה עם ד"ר מייקל קאופמן בעלה את ."Karyopharm Therapeutics Inc". בבוסטון. סמנכ"לית טכנולוגיה ומנהלת מחקר ופיתוח.
2000 - שותפה להקמת חברת "פרדיקס" עם פרופ' אורן בקר וד"ר סילביה נוימן, שהתמזגה ל"אפיקס" והתפרקה ב- 2009.
קצינת כוח אדם בחיל הים
הגילוי של ד"ר שרון שחם בשירות המאבק בקורונה
מניעת התרבות הוירוס בתאי הגוף בעזרת התרופה סלינקסור. אחרי שהקורונה עצרה את העולם, נוצרות הזדמנויות.
2019 - (XPOVIOסלינקסור) בשילוב עם dexamethasone אושרה על ידי ה- FDA לטיפול בחולי סרטן דם מסוג מיאלומה נפוצה (לאחר שמחלתם חזרה או נשנתה לפחות לארבעה קווי טיפול).
מרץ 2020 - ד"ר שחם יצרה קשר עם מומחים לטיפול במחלות זיהומיות בארצות הברית, אירופה וישראל, על מנת ללמוד על הטיפול בחולי קורונה COVID-19) וליצור שיתופי פעולה.
אפריל 2020 - החל ניסוי בסלינקסור לטיפול בחולי קורונה קשים. בישראל נפתחו חמישה בה מרכזים רפואיים: הדסה, שיבא, השרון (רבין),
שערי צדק וסורוקה, לצד עשרות מרכזים רפואיים בארצות הברית ובאירופה.
ב"קאריופארם" 360 עובדים ו- 66 פטנטים רשומים.
מרץ 2020 - ד"ר שחם יצרה קשר עם מומחים לטיפול במחלות זיהומיות בארצות הברית, אירופה וישראל, על מנת ללמוד על הטיפול בחולי קורונה COVID-19) וליצור שיתופי פעולה.
אפריל 2020 - החל ניסוי בסלינקסור לטיפול בחולי קורונה קשים. בישראל נפתחו חמישה בה מרכזים רפואיים: הדסה, שיבא, השרון (רבין),
שערי צדק וסורוקה, לצד עשרות מרכזים רפואיים בארצות הברית ובאירופה.
ב"קאריופארם" 360 עובדים ו- 66 פטנטים רשומים.
"החלום שלי הוא להקים באוניברסיטת תל אביב בית ספר לפיתוח תרופות שיכשיר סטודנטים למגוון רחב של תפקידים בתעשיית התרופות"
התגלית של ד"ר שרון שחם, איך לשמור על תאי הגוף מפני איבוד שליטה:
חלבונים מדכאי גידול שנקראים גם "שומרי הגנום", שמורים היטב בגרעיני התאים של גופנו. תפקידם הוא למנוע את חלוקת התא אם המידע הגנטי בו פגום. כשמתרחש תהליך של גידול לא מבוקר, התא לומד להיפטר מ"שומרי הגנום" ומאפשר חלוקת תאים לא תקנית. הרעיון שלנו הוא לעכב בגרעין התא את "שומרי הגנום", על ידי עיכוב פעילות חלבון 1XPO.
חלבונים מדכאי גידול שנקראים גם "שומרי הגנום", שמורים היטב בגרעיני התאים של גופנו. תפקידם הוא למנוע את חלוקת התא אם המידע הגנטי בו פגום. כשמתרחש תהליך של גידול לא מבוקר, התא לומד להיפטר מ"שומרי הגנום" ומאפשר חלוקת תאים לא תקנית. הרעיון שלנו הוא לעכב בגרעין התא את "שומרי הגנום", על ידי עיכוב פעילות חלבון 1XPO.
באמצעות תרופת סלינקסור אתם מטפלים במחלות סרטן ובקורונה, בשפעת ובמחלות נוספות. האם מצאתם פתרון אוניברסלי להגן על תאי הגוף?
אנחנו מאמינים שיש לנו מענה למחלות רבות. כשתא גוף נמצא במצוקה מכל סיבה שהיא: סרטן, וירוס או סיבה אחרת, רמת החלבון 1XPO עולה. עיכוב פעולתו, יכול להחזיר את התאים לאיזון. התרופה סלינקסור מעכבת את פעילותו. סלינקסור אושרה לטיפול בחולי סרטן דם מסוג מיאלומה נפוצה (כמפורט), בהליך מואץ על ידי "מנהל המזון והתרופות האמריקאי" (FDA). אנחנו יודעים שיש לו פעילות נגד סרטנים נוספים. בשנים האחרונות פורסמו כ- 1000 מאמרים על תפקידו של חלבון 1XPO, רובם עוסקים בסרטן, יחד עם זאת חלבון 1XPO משחק תפקיד קריטי גם במחלות ניווניות של מערכת העצבים, כגון: ALS, טרשת נפוצה ואלצהיימר, וכן מחלות ויראליות כגון שפעת וקורונה. בעקבות מחקרים שערכנו פרסמנו גם מאמרים רבים על הפעילות וההשפעה של סלינקסור במודלים של שפעת בחיות.
איך הנעתם למחקר בינלאומי בקורונה בזמן כל כך קצר, ואיך סלינקסור מטפלת במחלה ובסערת הציטוקינים?
אנחנו עושים ניסויים קדם-קליניים רבים בשביל להבין את האפקט של עיכוב חלבון 1XPO על תאים נגועים בוירוסים או במצב של דלקת. בדקנו תאים נגועים ב COVID-19 במעבדה וראינו שסלינקסור מעכב את התרבות הוירוס בעוצמה רבה, ובניסוי נוסף שערכנו ראינו שסלינקסור מצליח למנוע גם הדבקה של תאים בריאים. חלבון 1XPO מעורב גם בסערת ציטוקינים שמתרחשת אצל חולי קורונה קשים. במצב של Acute Respiratory Syndrome כשהגוף מגיב תגובת יתר על ידי הפרשה גבוהה של ציטוקינים, נוצר נזק לריאות. כבר בחנו בחיות את המודל הזה ופרסמנו שסלינקסור מעכב את הנזק לריאות.
על בסיס שני המנגנונים של סלינקסור, אנטי דלקתי ואנטי ויראלי, החלטנו לבדוק בניסוי אם סלינקסור תוכל לשמש תרופה למחלת הקורונה. גייסנו לניסוי עד כה כ-100 חולים, כשליש מהמספר שנקבע. הצוות המדהים שלנו עובד יומם ולילה. אותו צוות שמפתח את התרופות לסרטן בימים
אנחנו מאמינים שיש לנו מענה למחלות רבות. כשתא גוף נמצא במצוקה מכל סיבה שהיא: סרטן, וירוס או סיבה אחרת, רמת החלבון 1XPO עולה. עיכוב פעולתו, יכול להחזיר את התאים לאיזון. התרופה סלינקסור מעכבת את פעילותו. סלינקסור אושרה לטיפול בחולי סרטן דם מסוג מיאלומה נפוצה (כמפורט), בהליך מואץ על ידי "מנהל המזון והתרופות האמריקאי" (FDA). אנחנו יודעים שיש לו פעילות נגד סרטנים נוספים. בשנים האחרונות פורסמו כ- 1000 מאמרים על תפקידו של חלבון 1XPO, רובם עוסקים בסרטן, יחד עם זאת חלבון 1XPO משחק תפקיד קריטי גם במחלות ניווניות של מערכת העצבים, כגון: ALS, טרשת נפוצה ואלצהיימר, וכן מחלות ויראליות כגון שפעת וקורונה. בעקבות מחקרים שערכנו פרסמנו גם מאמרים רבים על הפעילות וההשפעה של סלינקסור במודלים של שפעת בחיות.
איך הנעתם למחקר בינלאומי בקורונה בזמן כל כך קצר, ואיך סלינקסור מטפלת במחלה ובסערת הציטוקינים?
אנחנו עושים ניסויים קדם-קליניים רבים בשביל להבין את האפקט של עיכוב חלבון 1XPO על תאים נגועים בוירוסים או במצב של דלקת. בדקנו תאים נגועים ב COVID-19 במעבדה וראינו שסלינקסור מעכב את התרבות הוירוס בעוצמה רבה, ובניסוי נוסף שערכנו ראינו שסלינקסור מצליח למנוע גם הדבקה של תאים בריאים. חלבון 1XPO מעורב גם בסערת ציטוקינים שמתרחשת אצל חולי קורונה קשים. במצב של Acute Respiratory Syndrome כשהגוף מגיב תגובת יתר על ידי הפרשה גבוהה של ציטוקינים, נוצר נזק לריאות. כבר בחנו בחיות את המודל הזה ופרסמנו שסלינקסור מעכב את הנזק לריאות.
על בסיס שני המנגנונים של סלינקסור, אנטי דלקתי ואנטי ויראלי, החלטנו לבדוק בניסוי אם סלינקסור תוכל לשמש תרופה למחלת הקורונה. גייסנו לניסוי עד כה כ-100 חולים, כשליש מהמספר שנקבע. הצוות המדהים שלנו עובד יומם ולילה. אותו צוות שמפתח את התרופות לסרטן בימים
רגילים, עובד גם על קורונה, ושום פעילות לא הופסקה. ולא רק אנחנו. גם הרשויות, המחוקקים ובתי החולים, משרדי הבריאות בארצות הברית, באירופה ובישראל עובדים יום ולילה. תהליכים שבדרך כלל נמשכים חודשים מסתיימים תוך שבועות וימים. מקבלים תשובות
מה- FDA באותו ערב, עובדים עליהן בלילה, וקמים בשש בבוקר לגלות חומרים מאירופה. יש לנו צוותים בארצות הברית ובישראל והחברה בעצם עובדת 24 שעות ביממה. האצנו את מערך חלוקת התרופות שלנו. זה היה מאמץ על, תוך נכונות של כולם לעזור. יש דחיפות ותחושה של שליחות. המורל מאד גבוה. אנחנו מרגישים שאנחנו עושים משהו מאד חשוב, שיכולה להיות לו השפעה רבה בתקופה קשה כזאת.
איך השפיעו בית ילדותך והלימודים באוניברסיטת
תל אביב על דרכך, ומהו הקשר בין הדוקטורט להמשך הדרך?
גדלתי ברעננה במשפחה שיש בה רופאים ומדענים. הטלוויזיה בבית הייתה תמיד פתוחה על ערוץ המדע, והספרים החביבים עלי היו "ממציאים ומגלים".
תואר ראשון למדתי בבית הספר לכימיה. בפקולטה למדעים מדויקים לימדו לחשוב: איך להסתכל על בעיה, מהי היפותיזה ואיך פותרים אותה. אלו הם כלים טובים לכל תחום עיסוק. התמזל מזלי להיות תלמידה של פרופ' אביב עמירב במעבדות, ופרופ' יואל קשמן בכימיה אורגנית, שלימדו אותי לפתור בעיות. בדקתי ומצאתי שכל המורים שלי כבר פרשו, ושעדיין אין מספיק נשים בסגל. אני מבקשת שתרשמי בכתבה שלך שבפקולטה למדעים מדויקים ובמחלקה לביוכימיה אין מספיק נשים! במסלול הישיר לדוקטורט, בהנחיית פרופ' צבי נאור וד"ר אורן בקר, עסקתי בבניית מודלים בביופיזיקה חישובית על חלבון מסוים ששמו GnRH. בניית המודלים נעשתה במעבדה של ד"ר אורן בקר ולאחר מכן המודלים נבדקו במעבדה של פרופ' נאור. המודל שבניתי בדוקטורט שימש בסיס לפעולת החברה הראשונה "פרדיקס" ברמת גן, יחד עם ד"ר בקר. באותו סוג כלים עם טכנולוגיות משופרות, השתמשתי כאשר הקמתי את "קאריופארם", הפעם במטרה לפתח תרופות ייחודיות לחלבון 1XPO.
מה- FDA באותו ערב, עובדים עליהן בלילה, וקמים בשש בבוקר לגלות חומרים מאירופה. יש לנו צוותים בארצות הברית ובישראל והחברה בעצם עובדת 24 שעות ביממה. האצנו את מערך חלוקת התרופות שלנו. זה היה מאמץ על, תוך נכונות של כולם לעזור. יש דחיפות ותחושה של שליחות. המורל מאד גבוה. אנחנו מרגישים שאנחנו עושים משהו מאד חשוב, שיכולה להיות לו השפעה רבה בתקופה קשה כזאת.
איך השפיעו בית ילדותך והלימודים באוניברסיטת
תל אביב על דרכך, ומהו הקשר בין הדוקטורט להמשך הדרך?
גדלתי ברעננה במשפחה שיש בה רופאים ומדענים. הטלוויזיה בבית הייתה תמיד פתוחה על ערוץ המדע, והספרים החביבים עלי היו "ממציאים ומגלים".
תואר ראשון למדתי בבית הספר לכימיה. בפקולטה למדעים מדויקים לימדו לחשוב: איך להסתכל על בעיה, מהי היפותיזה ואיך פותרים אותה. אלו הם כלים טובים לכל תחום עיסוק. התמזל מזלי להיות תלמידה של פרופ' אביב עמירב במעבדות, ופרופ' יואל קשמן בכימיה אורגנית, שלימדו אותי לפתור בעיות. בדקתי ומצאתי שכל המורים שלי כבר פרשו, ושעדיין אין מספיק נשים בסגל. אני מבקשת שתרשמי בכתבה שלך שבפקולטה למדעים מדויקים ובמחלקה לביוכימיה אין מספיק נשים! במסלול הישיר לדוקטורט, בהנחיית פרופ' צבי נאור וד"ר אורן בקר, עסקתי בבניית מודלים בביופיזיקה חישובית על חלבון מסוים ששמו GnRH. בניית המודלים נעשתה במעבדה של ד"ר אורן בקר ולאחר מכן המודלים נבדקו במעבדה של פרופ' נאור. המודל שבניתי בדוקטורט שימש בסיס לפעולת החברה הראשונה "פרדיקס" ברמת גן, יחד עם ד"ר בקר. באותו סוג כלים עם טכנולוגיות משופרות, השתמשתי כאשר הקמתי את "קאריופארם", הפעם במטרה לפתח תרופות ייחודיות לחלבון 1XPO.
"חווינו RESET מחשבתי וזמן לחשוב על השלב הבא. האירוע יקפיץ את הטכנולוגיה בכמה דורות. יהיה שינוי באיך שאנחנו חיים ומתמודדים בהרבה תחומים. עד כמה שקשה, יש שקט"
בוגרת אוניברסיטת תל אביב ד"ר עדי שטרן, ריצפה את גנום וירוס הקורונה לפי מוטציות, וגילתה כי 70% מהחולי בארץ מקורו בארצות הברית. האם מקור הוירוס חשוב לטיפול בסלינקסור, ואיך פועלת התרופה?
לשימוש בסלינקסור מקור הוירוס לא משנה. ישנן שתי שיטות בוירולוגיה לפתח תרופה: אחת לעבוד על חלבון ויראלי, והשניה על חלבון התא ה"מארח". בסלינקסור אנחנו עובדים על חלבון התא "המארח". התרופה נקשרת לחלבון 1XPO, ונמנעת היקשרות של חלבונים אחרים. כך מנוטרלת היכולת של 1XPO לשנע חלבונים ויראליים מהגרעין.
סלינקסור נלקחת כטבליה והיא הראשונה מסוגה שפועלת במנגנון הזה. המנגנון שחוסם את יציאת החלבונים מגרעין התא גורם להצטברות החלבונים האלה בגרעין ולהעצמת פעילותם. חשוב לציין שהמינון של סלינקסור לטיפול בחולי קורונה מופחת בהרבה מהמינון שניתן לחולי סרטן.
האם לישראלים תפקיד משמעותי במחקר הקורונה?המחקר הישראלי הוא יצירתי ואמיץ, איכות המדע גבוהה בארץ. החסר במשאבים כנראה גורם לנו לחשוב יותר, כי כל ניסוי חשוב ואין אופציה לחזור עליו. מציאת תרופה וחיסון לקורונה תשנה את הדרך שאנחנו מסתכלים על המחלה הזאת. הם מגיעים בדרך כלל מהתעשייה בסיוע האקדמיה, ובתי החולים שמשתתפים במחקרים ועוזרים לחוקרים להבין את הוירוס. ישראל לוקחת חלק בכל השלבים האלו.
אנחנו עוד לא מבינים את הוירוס הזה, איך הוא עובד ותוקף, מה ההשפעות שלו לטווח קצר וארוך, ובזה ישראל בהחלט לוקחת חלק.
איך משנה הקורונה את העולם?
הקורונה משנה את העולם במובנים רבים, שאנחנו עוד לא חושבים עליהם.
החברה שלנו מתנהלת באופן יוצא מן הכלל דרך זום. נצטרך לחשוב מחדש על הדרך בה ננהל את העובדים שלנו בעתיד. עד כה חשבתי שהעובדים חייבים להיפגש ושיחות המסדרון חשובות. למדנו שבהחלט אפשר לעבוד בצורה יעילה גם במצב הנוכחי ולעתים יש בכך אף יתרונות.
למדנו מהרופאים, שגם הם עורכים פגישות עם חולים בזום. חוקרי סרטן ופסיכולוגים סבורים עכשיו שאולי עדיף לבשר לחולים בשורות קשות בחיק המשפחה, מאשר באווירה הסטרילית של בית חולים. בעתיד הקרוב אני צופה שיחלו ניסויים קליניים לבדוק את ההשערה הזו.
סיטואציית הריחוק החברתי דרשה מהתעשייה לשנות את דרך החשיבה והניהול של מחקרים קליניים. למשל, נהוג לחייב את החולים המשתתפים במחקר קליני להגיע לבית החולים פעמים רבות. אנחנו רואים שינוי בגישה הזו. יש גמישות רבה יותר, במקום לקבל תוצאות בדיקות רק ממעבדות בתי החולים המשתתפים במחקר, הבדיקות מבוצעות במעבדות מקומיות בקהילה. מבחינת האיכות הן בסדר, אבל צריך לוודא שכל נתוני הבדיקות של החולה נכנסות לרשומות הניסוי יחד עם הנתונים מבית החולים.
היתרון של סלינקסור במצב החדש הוא העובדה שמדובר בטבליה, ולכן במקום לתת לחולים תרופות לשבועיים כפי שנהגנו בעבר, אנחנו נותנים מלאי לתקופה של חודשיים שלושה.
דוגמה נוספת - איך משגיחים על לקיחת תרופות? משתמשים ברפואה דיגיטלית מפותחת. בית החולים יוצר קשר טלפוני עם החולים לבירורים ומתקיים פיקוח על לקיחת תרופות: ניתן לוודא מרחוק שקופסת התרופות נפתחה והכדור הוצא.
לשימוש בסלינקסור מקור הוירוס לא משנה. ישנן שתי שיטות בוירולוגיה לפתח תרופה: אחת לעבוד על חלבון ויראלי, והשניה על חלבון התא ה"מארח". בסלינקסור אנחנו עובדים על חלבון התא "המארח". התרופה נקשרת לחלבון 1XPO, ונמנעת היקשרות של חלבונים אחרים. כך מנוטרלת היכולת של 1XPO לשנע חלבונים ויראליים מהגרעין.
סלינקסור נלקחת כטבליה והיא הראשונה מסוגה שפועלת במנגנון הזה. המנגנון שחוסם את יציאת החלבונים מגרעין התא גורם להצטברות החלבונים האלה בגרעין ולהעצמת פעילותם. חשוב לציין שהמינון של סלינקסור לטיפול בחולי קורונה מופחת בהרבה מהמינון שניתן לחולי סרטן.
האם לישראלים תפקיד משמעותי במחקר הקורונה?המחקר הישראלי הוא יצירתי ואמיץ, איכות המדע גבוהה בארץ. החסר במשאבים כנראה גורם לנו לחשוב יותר, כי כל ניסוי חשוב ואין אופציה לחזור עליו. מציאת תרופה וחיסון לקורונה תשנה את הדרך שאנחנו מסתכלים על המחלה הזאת. הם מגיעים בדרך כלל מהתעשייה בסיוע האקדמיה, ובתי החולים שמשתתפים במחקרים ועוזרים לחוקרים להבין את הוירוס. ישראל לוקחת חלק בכל השלבים האלו.
אנחנו עוד לא מבינים את הוירוס הזה, איך הוא עובד ותוקף, מה ההשפעות שלו לטווח קצר וארוך, ובזה ישראל בהחלט לוקחת חלק.
איך משנה הקורונה את העולם?
הקורונה משנה את העולם במובנים רבים, שאנחנו עוד לא חושבים עליהם.
החברה שלנו מתנהלת באופן יוצא מן הכלל דרך זום. נצטרך לחשוב מחדש על הדרך בה ננהל את העובדים שלנו בעתיד. עד כה חשבתי שהעובדים חייבים להיפגש ושיחות המסדרון חשובות. למדנו שבהחלט אפשר לעבוד בצורה יעילה גם במצב הנוכחי ולעתים יש בכך אף יתרונות.
למדנו מהרופאים, שגם הם עורכים פגישות עם חולים בזום. חוקרי סרטן ופסיכולוגים סבורים עכשיו שאולי עדיף לבשר לחולים בשורות קשות בחיק המשפחה, מאשר באווירה הסטרילית של בית חולים. בעתיד הקרוב אני צופה שיחלו ניסויים קליניים לבדוק את ההשערה הזו.
סיטואציית הריחוק החברתי דרשה מהתעשייה לשנות את דרך החשיבה והניהול של מחקרים קליניים. למשל, נהוג לחייב את החולים המשתתפים במחקר קליני להגיע לבית החולים פעמים רבות. אנחנו רואים שינוי בגישה הזו. יש גמישות רבה יותר, במקום לקבל תוצאות בדיקות רק ממעבדות בתי החולים המשתתפים במחקר, הבדיקות מבוצעות במעבדות מקומיות בקהילה. מבחינת האיכות הן בסדר, אבל צריך לוודא שכל נתוני הבדיקות של החולה נכנסות לרשומות הניסוי יחד עם הנתונים מבית החולים.
היתרון של סלינקסור במצב החדש הוא העובדה שמדובר בטבליה, ולכן במקום לתת לחולים תרופות לשבועיים כפי שנהגנו בעבר, אנחנו נותנים מלאי לתקופה של חודשיים שלושה.
דוגמה נוספת - איך משגיחים על לקיחת תרופות? משתמשים ברפואה דיגיטלית מפותחת. בית החולים יוצר קשר טלפוני עם החולים לבירורים ומתקיים פיקוח על לקיחת תרופות: ניתן לוודא מרחוק שקופסת התרופות נפתחה והכדור הוצא.
כיום אפילו לימודי רפואה וכינוסים בינלאומיים נערכים מרחוק. אני צופה שגם לאחר חלוף הקורונה יהיה שימוש נרחב יותר בלימוד ופעילות דיגיטלית. המחלה עדיין משתנה. יש הרבה תיאוריות. ישראל פעלה בצורה מדהימה כאשר סגרה את "השמיים" והנחתה את האוכלוסייה לנהוג בריחוק חברתי מיד עם פרוץ המשבר, ולכן נראה כי מספר החולים בארץ קטן ביחס למספר החולים במדינות אחרות. גם במדינות במזרח התיכון סביבנו, מספר החולים נמוך יחסית אף שלא פעלו בצורה דומה, כך שרב הנסתר על הגלוי. אני בטוחה שנלמד את הסוגיה הזו בתקופה הקרובה. חשבנו שרוב מקרי הקורונה בישראל הגיעו מאיטליה, צרפת ומספרד ודווקא לא. לפי המחקר של ד"ר שטרן (הנ"ל) רוב החולים הגיעו מארצות הברית. סביר להניח שהחשיפה הייתה הרבה יותר חזקה ממה שסברו בהתחלה.
מה כרוך במעבר מהאקדמיה לתעשיית התרופות, ואיך בי"ס לפיתוח תרופות באוניברסיטת תל אביב ימנע "הלם קרב"?
החלום שלי הוא להקים באוניברסיטת תל אביב בית ספר שיכשיר סטודנטים לתעשיית התרופות. לפתח תרופות זה אחד הנושאים הכי מולטי-דיסציפלינריים שישנם. כיום נדרשים לתעשייה ביולוגים, רופאים, פרמקולוגים, כימאים, אנשי מחשבים, עורכי דין, ואנשים שיעבדו עם קבוצות רגולציה. כשאתה מגיע כרופא לחברת תרופות אתה מבין את הצד הרפואי אבל לא את שאר האספקטים, ואתה חווה "הלם קרב". כבר קיימת תוכנית לימודים "פיתוח ויישום תרופתי" של המדרשה לתארים מתקדמים בפקולטה לרפואה. כחלק מהלימודים בביה"ס לרפואה מלמדים אנטומיה, פרמקולוגיה ואת שאר אבני הבסיס, אבל בנוסף לזה יש ללמד: מטבוליזם של תרופות, רעילות של תרופות, איך עושים ניסיונות בבעלי חיים, רגולציה, מנהל עסקים שקשור לפארמה – את כל האספקטים והתמחויות.
פיתוח תרופות זה אחד התחומים הכי מבוקרים בעולם. לדוגמה, בניסוי שלנו בקורונה שנעשה בשמונה מדינות בוחנים אותנו שמונה משרדי בריאות ו- 40 ועדות אתיקה של בתי חולים. לוקחים את התחום הכי יצירתי ותוחמים אותו בסביבה הכי מבוקרת. זה מרתק לא? אנשים כמוני שעשו דוקטורט מתמודדים בסביבה מאד ייחודית: ההשכלה שלנו בנויה על עבודה אינדיוידואלית. המחקר הוא שלי ואני אחראית עליו, ואני מתחרה עם זה שיושב בכיסא לידי, ופתאום כל כך הרבה אנשים מכל הדיסציפלינות צריכים לעבוד איתי יחד בקבוצה. זה מרתק וזה גם בעייתי.
שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות מתקיים אצלנו כל הזמן. פיתוח תרופות חייב להתחיל מהאקדמיה. ההבנה של איך פועלת תרופת הסלינקסור הגיעה מהאקדמיה. כשחיפשנו אנלוגים לתרופות ופריצות הדרך, השותפים שלי במכון הסרטן דנה-פרבר, בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס בבוסטון ובאוניברסיטת אוהיו בדקו לי תרכובות, ופיצחו חלק גדול מהמידע.
מה תהיה מתנת הקורונה לאנושות?
אנחנו מעריכים יותר את הדברים הטובים שיש לנו. המצב הוציא את כולנו לטבע הרבה יותר מאי פעם. יש יותר זמן עם המשפחה, ואתה עובד במצב שלא כל ה"ערוצים" פתוחים כל הזמן.
חווינו RESET מחשבתי וזמן לחשוב על השלב הבא. האירוע יקפיץ את הטכנולוגיה בכמה דורות. יהיה שינוי באיך שאנחנו חיים ומתמודדים בהרבה תחומים. עד כמה שקשה, יש שקט.
מה כרוך במעבר מהאקדמיה לתעשיית התרופות, ואיך בי"ס לפיתוח תרופות באוניברסיטת תל אביב ימנע "הלם קרב"?
החלום שלי הוא להקים באוניברסיטת תל אביב בית ספר שיכשיר סטודנטים לתעשיית התרופות. לפתח תרופות זה אחד הנושאים הכי מולטי-דיסציפלינריים שישנם. כיום נדרשים לתעשייה ביולוגים, רופאים, פרמקולוגים, כימאים, אנשי מחשבים, עורכי דין, ואנשים שיעבדו עם קבוצות רגולציה. כשאתה מגיע כרופא לחברת תרופות אתה מבין את הצד הרפואי אבל לא את שאר האספקטים, ואתה חווה "הלם קרב". כבר קיימת תוכנית לימודים "פיתוח ויישום תרופתי" של המדרשה לתארים מתקדמים בפקולטה לרפואה. כחלק מהלימודים בביה"ס לרפואה מלמדים אנטומיה, פרמקולוגיה ואת שאר אבני הבסיס, אבל בנוסף לזה יש ללמד: מטבוליזם של תרופות, רעילות של תרופות, איך עושים ניסיונות בבעלי חיים, רגולציה, מנהל עסקים שקשור לפארמה – את כל האספקטים והתמחויות.
פיתוח תרופות זה אחד התחומים הכי מבוקרים בעולם. לדוגמה, בניסוי שלנו בקורונה שנעשה בשמונה מדינות בוחנים אותנו שמונה משרדי בריאות ו- 40 ועדות אתיקה של בתי חולים. לוקחים את התחום הכי יצירתי ותוחמים אותו בסביבה הכי מבוקרת. זה מרתק לא? אנשים כמוני שעשו דוקטורט מתמודדים בסביבה מאד ייחודית: ההשכלה שלנו בנויה על עבודה אינדיוידואלית. המחקר הוא שלי ואני אחראית עליו, ואני מתחרה עם זה שיושב בכיסא לידי, ופתאום כל כך הרבה אנשים מכל הדיסציפלינות צריכים לעבוד איתי יחד בקבוצה. זה מרתק וזה גם בעייתי.
שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות מתקיים אצלנו כל הזמן. פיתוח תרופות חייב להתחיל מהאקדמיה. ההבנה של איך פועלת תרופת הסלינקסור הגיעה מהאקדמיה. כשחיפשנו אנלוגים לתרופות ופריצות הדרך, השותפים שלי במכון הסרטן דנה-פרבר, בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס בבוסטון ובאוניברסיטת אוהיו בדקו לי תרכובות, ופיצחו חלק גדול מהמידע.
מה תהיה מתנת הקורונה לאנושות?
אנחנו מעריכים יותר את הדברים הטובים שיש לנו. המצב הוציא את כולנו לטבע הרבה יותר מאי פעם. יש יותר זמן עם המשפחה, ואתה עובד במצב שלא כל ה"ערוצים" פתוחים כל הזמן.
חווינו RESET מחשבתי וזמן לחשוב על השלב הבא. האירוע יקפיץ את הטכנולוגיה בכמה דורות. יהיה שינוי באיך שאנחנו חיים ומתמודדים בהרבה תחומים. עד כמה שקשה, יש שקט.
ברכתה של ד"ר שרון שחם לרגל חמש שנים לייסודו של ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב:
״יום הולדת שמח. אני מקווה שנצליח לבנות ארגון בוגרים חזק ונאמן, שנושא על ליבו את דגל
אוניברסיטת תל אביב בדומה לאופן שבוגרי אוניברסיטאות העילית בארצות הברית
תומכים במוסדות האלו״
אוניברסיטת תל אביב בדומה לאופן שבוגרי אוניברסיטאות העילית בארצות הברית
תומכים במוסדות האלו״