מדור ראיונות - בקהילה שלי
מהפיכת "כל זכות"בישראל
ראיון עם ארז פרלמוטר מייסד שותף, ויו"ר דירקטוריון "כל זכות"
עורכת המדור ומראיינת: אילת אלגור גורפינקל, בוגרת לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
ראיון עם ארז פרלמוטר מייסד שותף, ויו"ר דירקטוריון "כל זכות"
עורכת המדור ומראיינת: אילת אלגור גורפינקל, בוגרת לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
כל זכות - מאגר המידע האנטרנטי חינמי, המרכז את כל המידע על זכויות חברתיות, כלכליות ואזרחיות של תושבי ישראל, ואת דרכי מימושן. הוא נוצר על-ידי שיתוף פעולה בין מומחי מובילים מהממשלה, ארגונים חברתיים והאקדמיה. המאגר מכיל כ- 6,500 ערכים בעברית ועוד כ- 4,000 בערבית, בהם כ- 200 לבני נוער.
2009 - הקמת אתר WikiRights על ידי ארז פרלמוטר ואמיתי קורן.
2010 - האתר מחליף שם ל"כל זכות".
המיזם נרשם כחברה לתועלת הציבור (מלכ"ר) "כל זכות בע"מ".
2011 - המיזם הפך מסטארט-אפ לגוף תוכן משמעותי (שנת המחאה החברתית).
הוקמה מועצה ציבורית בראשות השופט העליון לשעבר פרופ' יצחק זמיר.
2014 - האתר משמש כרבע מיליון משתמשים בחודש וכמיליון
2014 - האתר משמש כרבע מיליון משתמשים בחודש וכמיליון
מתושבי ישראל בשנה זו.
2017 - האתר מופעל במסגרת התקשרות למיזם משותף בין ממשלת ישראל וארגון הג'וינט.
מ-2019 - ראש המועצה הציבורית הוא השופט העליון לשעבר פרופ' יורם דנציגר.
מ-2020 - האתר משמש כמיליון משתמשים בחודש וכמחצית מתושבי ישראל הבוגרים בשנה החולפת.
תעודת זהות:
ארז פרלמוטר
מייסד שותף, ויו"ר דירקטוריון"כל זכות"
נולד ב- 1967 בתל אביב וגדל ברמת השרון
תארים באוניברסיטת תל אביב
ארז פרלמוטר
מייסד שותף, ויו"ר דירקטוריון"כל זכות"
נולד ב- 1967 בתל אביב וגדל ברמת השרון
תארים באוניברסיטת תל אביב
1985 - 1988 - תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב
1995 - 1992 - MBA - תואר שני במנהל עסקים
2005 - 2006 - תואר שני בפילוסופיה
מקומות עבודה
1989 - 1995 - שרות צבאי (עתודאי) ביחידת המחשבים של חיל האויר
1996 - 2001 - מנהל מוצר וסמנכ"ל השיווק הבינלאומי בחברת Golden Screens
2002 - 2004 - מנהל בית התוכנה TeamSoft מקבוצת "תים מחשבים".
2005 - 2008 - סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת "קסמבה" (נמכרה לחברת Live Person)
2008 - 2011 - מתנדב בעמותת "סינגור קהילתי" בהפעלת רשת קואופרטיבים של מזון.
מ-2010 ועד היום - יועץ ומשקיע בחברות סטארט-אפ טכנולוגיות ומיזמים חברתיים.
מייסד את "כל זכות" ביחד עם אמתי קורן, מכהן כיו"ר הדירקטוריון
ארז פרלמוטר לוקח אותנו למסע חייו בעולם העסקי ובעולם ההתנדבות.
איך מגיע איש עסקים מאד מצליח לחולל מהפיכה חברתית?
רגע של אאוריקה לא היה אצלי. אני מסתכל לאחור ומבין, שהיו נקודות בחיי שהובילו לרגע הזה. מההורים שלי למדתי יזמות. אבי הגיע עם עליית הנוער והגיע לפה מהשואה חסר כל. אמי נולדה בתל אביב למשפחה שעשתה עליה ציונית והשאירה את כל רכושה מאחור. במונחים של היום הם המציאו סטארט-אפ - דפי זהב לקיבוצים - רעיון עסקי שבנה אותם. אותי הם דחפו ללמוד מדעים. הלכתי גם ללמוד מנהל עסקים כי היה לי דחף עסקי מאד חזק, ושם למדתי לנהל, ומאז דבר הוביל לדבר. היו לי הצלחות כלכליות במיוחד ב"קסמבה", אבל שם גם ראיתי איך אנשים שהגיעו למצבי חולשה מנוצלים לרעה. זה היה אחד הדברים שהובילו אותי ל"כל זכות". בהתנדבותי במרכולים של הקואופרטיביים שהפעילה עמותת "סינגור קהילתי" בירושלים, נחשפתי לצורך החברתי העצום במידע על זכויות. בפסק הזמן שלקחתי ללמוד פילוסופיה למדתי על אתיקה, חברה ושיטות מוסר שחיזקו מאד את היסודות שהביאו לעיסוק החברתי שלי.
מהפיכת "כל זכות" היא בעצם רעיון שצמח מהשטח, שמומש ע"י יישום היי-טקי ושיווק חכם מבוסס גוגל, והופך למיזם ענק.
תאר לי את העולם העסקי בו חיית?
חברת ההיי-טק Golden Screens היתה שער הכניסה שלי לעולם העסקי ולעולם השיווק הבינלאומי. בחברה שייצרה עמדות מידע לציבור למדתי איך עובדים בארצות הברית, שהיתה ועדיין ה"מכה" של ההיי-טק, כשבישראל ההיי-טק היה עדיין בחיתוליו.
כמנהל בית התוכנה של "טים" עבדתי בישראל עם המיגזר הממשלתי והבנקים.
הגעתי לחברת הסטארט-אפ הישראלית "קסמבה" שהציעה שירותי מומחים ליעוץ און ליין בארצות הברית, כשהייתה על סף סגירה. לקחתי על עצמי עם המייסדים לשקם את החברה תמורת תגמול שעיקרו מניות, בתפקיד סמנכ"ל פיתוח עסקי ואחראי על יצירת קהילת מטפלים פסיכולוגים. התשלום למשתמשים היה לפי דקת יעוץ. הלהיט ההיסטרי
רגע של אאוריקה לא היה אצלי. אני מסתכל לאחור ומבין, שהיו נקודות בחיי שהובילו לרגע הזה. מההורים שלי למדתי יזמות. אבי הגיע עם עליית הנוער והגיע לפה מהשואה חסר כל. אמי נולדה בתל אביב למשפחה שעשתה עליה ציונית והשאירה את כל רכושה מאחור. במונחים של היום הם המציאו סטארט-אפ - דפי זהב לקיבוצים - רעיון עסקי שבנה אותם. אותי הם דחפו ללמוד מדעים. הלכתי גם ללמוד מנהל עסקים כי היה לי דחף עסקי מאד חזק, ושם למדתי לנהל, ומאז דבר הוביל לדבר. היו לי הצלחות כלכליות במיוחד ב"קסמבה", אבל שם גם ראיתי איך אנשים שהגיעו למצבי חולשה מנוצלים לרעה. זה היה אחד הדברים שהובילו אותי ל"כל זכות". בהתנדבותי במרכולים של הקואופרטיביים שהפעילה עמותת "סינגור קהילתי" בירושלים, נחשפתי לצורך החברתי העצום במידע על זכויות. בפסק הזמן שלקחתי ללמוד פילוסופיה למדתי על אתיקה, חברה ושיטות מוסר שחיזקו מאד את היסודות שהביאו לעיסוק החברתי שלי.
מהפיכת "כל זכות" היא בעצם רעיון שצמח מהשטח, שמומש ע"י יישום היי-טקי ושיווק חכם מבוסס גוגל, והופך למיזם ענק.
תאר לי את העולם העסקי בו חיית?
חברת ההיי-טק Golden Screens היתה שער הכניסה שלי לעולם העסקי ולעולם השיווק הבינלאומי. בחברה שייצרה עמדות מידע לציבור למדתי איך עובדים בארצות הברית, שהיתה ועדיין ה"מכה" של ההיי-טק, כשבישראל ההיי-טק היה עדיין בחיתוליו.
כמנהל בית התוכנה של "טים" עבדתי בישראל עם המיגזר הממשלתי והבנקים.
הגעתי לחברת הסטארט-אפ הישראלית "קסמבה" שהציעה שירותי מומחים ליעוץ און ליין בארצות הברית, כשהייתה על סף סגירה. לקחתי על עצמי עם המייסדים לשקם את החברה תמורת תגמול שעיקרו מניות, בתפקיד סמנכ"ל פיתוח עסקי ואחראי על יצירת קהילת מטפלים פסיכולוגים. התשלום למשתמשים היה לפי דקת יעוץ. הלהיט ההיסטרי
שלנו היה יעוץ ע"י תיקשור ) PSHYCHIC READING). טיפלנו בכל מיני מצבים נפשיים, בעיות מחשבים, שיעורי בית, כל דבר שעולה על הדעת. זו היתה הצלחה כלכלית פנטסטית. אבל באותה עת ראיתי עד כמה החיים פריכים. ואיך אם אין לך חוזק אישי או רשת ביטחון, אתה נגרר לכל מיני מקומות לא טובים. לא חזרתי מאז למרוץ. אני לא מוכן יותר להרוויח מחולשות של אנשים.
תאר לי את הצעדים הראשונים שלך בעולם ההתנדבות?
הצטרפתי לשתי"ל כאיש עסקים לסייע בניהול רשת סופרמרקטים שכונתית, קואופרטיביים, בירושלים, שהפעילה עמותת "סינגור קהילתי". הפעילו אותם תושבי המקום בתורנות חודשית ואפשרו רכישת מוצרי מזון בעלות נמוכה למקובל בשוק. המרכול היה מקום מפגש. נעזרו זה בזה ובעובדת סוציאלית שנפגשה שם עם אנשי השכונה. אחרי ששמעתי את מגוון הבעיות שעמדו בפניה ודיברתי עם האנשים, ראיתי עד כמה הם לא מכירים את הזכויות שמגיעות להם ואיך מממשים אותן, כולל העובדות הסוציאליות. ביררתי בעמותת "ידיד", שהיו לה אז מרכזי זכויות ברחבי הארץ, וראיתי שיש להם את אותה בעיה, שאין תשתית מידע. מאז התבשל לאט לאט הרעיון של אתר אינטרנט שמרכז את המידע על כל הזכויות של כל תושבי ישראל במקום אחד, לפי שלושה עקרונות:
המידע המשפטי מפושט ונכתב בגובה העיניים (משרדי הממשלה מחויבים ללשון משפטית).
כל המידע במקום אחד לפי סיטואציות חיים למשל: זכויות חולי סרטן, זכויות מפוטרים בעבודה, זכויות אנשים עם מוגבלויות (המדינה עובדת לפי תחומים מקצועיים: בריאות, תעסוקה, עיריה, וכו').
פירוט הדרכים למימוש הזכויות, עם לינק לטפסים, מחשבונים ואתרים רלוונטיים.
הכל בחינם, וללא כוונת רווח. אנחנו בני עשר. על פי מחקר של ה- OECD, בממוצע אנשים לא מנצלים כמחצית מהזכויות המגיעות להם, כאשר הסיבה העיקרית לכך שהם לא יודעים מה מגיע להם.
תאר לי את הצעדים הראשונים שלך בעולם ההתנדבות?
הצטרפתי לשתי"ל כאיש עסקים לסייע בניהול רשת סופרמרקטים שכונתית, קואופרטיביים, בירושלים, שהפעילה עמותת "סינגור קהילתי". הפעילו אותם תושבי המקום בתורנות חודשית ואפשרו רכישת מוצרי מזון בעלות נמוכה למקובל בשוק. המרכול היה מקום מפגש. נעזרו זה בזה ובעובדת סוציאלית שנפגשה שם עם אנשי השכונה. אחרי ששמעתי את מגוון הבעיות שעמדו בפניה ודיברתי עם האנשים, ראיתי עד כמה הם לא מכירים את הזכויות שמגיעות להם ואיך מממשים אותן, כולל העובדות הסוציאליות. ביררתי בעמותת "ידיד", שהיו לה אז מרכזי זכויות ברחבי הארץ, וראיתי שיש להם את אותה בעיה, שאין תשתית מידע. מאז התבשל לאט לאט הרעיון של אתר אינטרנט שמרכז את המידע על כל הזכויות של כל תושבי ישראל במקום אחד, לפי שלושה עקרונות:
המידע המשפטי מפושט ונכתב בגובה העיניים (משרדי הממשלה מחויבים ללשון משפטית).
כל המידע במקום אחד לפי סיטואציות חיים למשל: זכויות חולי סרטן, זכויות מפוטרים בעבודה, זכויות אנשים עם מוגבלויות (המדינה עובדת לפי תחומים מקצועיים: בריאות, תעסוקה, עיריה, וכו').
פירוט הדרכים למימוש הזכויות, עם לינק לטפסים, מחשבונים ואתרים רלוונטיים.
הכל בחינם, וללא כוונת רווח. אנחנו בני עשר. על פי מחקר של ה- OECD, בממוצע אנשים לא מנצלים כמחצית מהזכויות המגיעות להם, כאשר הסיבה העיקרית לכך שהם לא יודעים מה מגיע להם.
כל המידע על מצב החירום בעקבות הקורונה מתפרסם ב"כל זכות".
איך פועל האתר, ואיך מתבצע הקשר עם הממשלה?
"כל זכות" מבוסס על פלטפורמת ויקיפדיה. האתר נבנה כך שגוגל "יאהב" אותנו - שנופיע בין הראשונים בעשרות אלפי מילות חיפוש רלוונטיות. מורשי העריכה הם כעשרה אנשי צוות מומחים בתחומם, והציבור מוזמן לתת היזון חוזר ולקבל מענה. לעתים המשתמשים מעדכנים אותנו עוד לפני משרדי הממשלה. הם מעדכנים עבור כולם, וכדי לוודא שהמידע ששמעו עליו נכון. יש עשרות פידבקים ביום, מיליון איש נכנסים כל חודש. אנחנו מנויים על כל מקורות הפרסומים והעדכונים הממשלתיים, וגם מתייעצים עם המומחים במשרדי ממשלה שמשתפים איתנו פעולה. סך הכל אנחנו כחמישה עשר עובדים.
הממשלה מממנת חלק גדול מהפעילות שלנו. מנכ"לית משרד המשפטים עובדת מולנו, בשיתוף המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" מהמשרד לשיוויון חברתי, שהמנדט שלהם ליעל ולשפר תהליכים באמצעים דיגיטליים. אלו הם האנשים שדוחפים את התחום כל הזמן. גם ביטוח לאומי דוחף אותנו. לאורך השנים למדנו, שטוב למשרדי הממשלה שיש להם ערוץ כמונו שהוא יותר חופשי וידידותי לאזרח מאתרי משרדי הממשלה, בגלל המגבלות המשפטיות.
גרף הגדילה של הוספת תחומים והכנסת חומרים הוא משמעותי. בנוסף לאנשים הרגילים משתמשים באתר גם עובדים סוציאליים, עובדים המסייעים לאנשים במימוש זכויות, עורכי דין, חשבי שכר ואנשי משאבי אנוש.
התחום הפופולרי ביותר אצלנו הינו זכויות בתחום התעסוקה וזכויות עובדים. תחום הרפואה נכתב על ידי מומחה שהעמידה הר"י (ההסתדרות הרפואית בישראל) לרשותנו, מוגבלויות, ניצולי שואה,"כל זכות נוער" וכן אתר יעודי בשפה הערבית. תחום שהשלמנו לאחרונה הוא "הוצאה לפועל".
נושא מעניין לאנשי אוניברסיטה הוא תחום זכויות סטודנטים עובדים, ביניהן תיאום מס בביטוח לאומי. בדומה לתאום מס שמבצעים במס הכנסה, ניתן לעיתים גם לחסוך תשלומי ביטוח לאומי לעובדים במספר עבודות. אנחנו רואים לפי המספרים שמעטים פונים.
מהו המודל העולמי החדשני שיצרתם?
האתר שלנו נבנה במודל ייחודי. בחרנו בגישה של פלטפורמה פתוחה, ללא צורך בהזדהות או מענה על שאלות מיגעות, דבר שמאפשר גישה מהירה ופשוטה למידע הרלוונטי לך. ישנן מדינות שיש להן אתרים רק בתחומים מסוימים. בארצות הברית קיים האתר Benefits.com, המקבילה שלנו, שהמודל שלו מציג דרישה לענות בכניסה על עשרות שאלות אישיות, אם כי ללא הזדהות, ולבסוף אתה מקבל רשימת תוכניות או סוגי קצבאות שמגיעות לך והפניה לאתרים אחרים.
בישראל משתמשים באתר יותר מבאתר האמריקאי כשהאוכלוסיה שם היא בערך פי שלושים וחמש מאיתנו. מזה אפשר להבין איזו הצלחה יש לאתר "כל זכות" בארץ. זהו מיזם ענק ברמה לאומית, וחדשני ברמה בינלאומית. אין אף מדינה שיש לה אתר בפורמט הזה, עם כמות משתמשים כזו.
מודל כלכלי אין לנו, כי לא רצינו שיהיה. יכולנו לשלב פרסומות ונותני שירותים ולהתפרנס יפה. אבל כבר מהתחלה ידענו שבטווח הארוך נרצה חיבור עם הממשלה, ואם נכניס פרסומות זה יכול מאד לפגוע בנו. יראו בזה משהו קצת לא נקי, עסקי. במקום קטע כלכלי, אנחנו עובדים על גיוס תרומות מאנשים פרטיים או מקרנות חברתיות.
"כל זכות" מבוסס על פלטפורמת ויקיפדיה. האתר נבנה כך שגוגל "יאהב" אותנו - שנופיע בין הראשונים בעשרות אלפי מילות חיפוש רלוונטיות. מורשי העריכה הם כעשרה אנשי צוות מומחים בתחומם, והציבור מוזמן לתת היזון חוזר ולקבל מענה. לעתים המשתמשים מעדכנים אותנו עוד לפני משרדי הממשלה. הם מעדכנים עבור כולם, וכדי לוודא שהמידע ששמעו עליו נכון. יש עשרות פידבקים ביום, מיליון איש נכנסים כל חודש. אנחנו מנויים על כל מקורות הפרסומים והעדכונים הממשלתיים, וגם מתייעצים עם המומחים במשרדי ממשלה שמשתפים איתנו פעולה. סך הכל אנחנו כחמישה עשר עובדים.
הממשלה מממנת חלק גדול מהפעילות שלנו. מנכ"לית משרד המשפטים עובדת מולנו, בשיתוף המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" מהמשרד לשיוויון חברתי, שהמנדט שלהם ליעל ולשפר תהליכים באמצעים דיגיטליים. אלו הם האנשים שדוחפים את התחום כל הזמן. גם ביטוח לאומי דוחף אותנו. לאורך השנים למדנו, שטוב למשרדי הממשלה שיש להם ערוץ כמונו שהוא יותר חופשי וידידותי לאזרח מאתרי משרדי הממשלה, בגלל המגבלות המשפטיות.
גרף הגדילה של הוספת תחומים והכנסת חומרים הוא משמעותי. בנוסף לאנשים הרגילים משתמשים באתר גם עובדים סוציאליים, עובדים המסייעים לאנשים במימוש זכויות, עורכי דין, חשבי שכר ואנשי משאבי אנוש.
התחום הפופולרי ביותר אצלנו הינו זכויות בתחום התעסוקה וזכויות עובדים. תחום הרפואה נכתב על ידי מומחה שהעמידה הר"י (ההסתדרות הרפואית בישראל) לרשותנו, מוגבלויות, ניצולי שואה,"כל זכות נוער" וכן אתר יעודי בשפה הערבית. תחום שהשלמנו לאחרונה הוא "הוצאה לפועל".
נושא מעניין לאנשי אוניברסיטה הוא תחום זכויות סטודנטים עובדים, ביניהן תיאום מס בביטוח לאומי. בדומה לתאום מס שמבצעים במס הכנסה, ניתן לעיתים גם לחסוך תשלומי ביטוח לאומי לעובדים במספר עבודות. אנחנו רואים לפי המספרים שמעטים פונים.
מהו המודל העולמי החדשני שיצרתם?
האתר שלנו נבנה במודל ייחודי. בחרנו בגישה של פלטפורמה פתוחה, ללא צורך בהזדהות או מענה על שאלות מיגעות, דבר שמאפשר גישה מהירה ופשוטה למידע הרלוונטי לך. ישנן מדינות שיש להן אתרים רק בתחומים מסוימים. בארצות הברית קיים האתר Benefits.com, המקבילה שלנו, שהמודל שלו מציג דרישה לענות בכניסה על עשרות שאלות אישיות, אם כי ללא הזדהות, ולבסוף אתה מקבל רשימת תוכניות או סוגי קצבאות שמגיעות לך והפניה לאתרים אחרים.
בישראל משתמשים באתר יותר מבאתר האמריקאי כשהאוכלוסיה שם היא בערך פי שלושים וחמש מאיתנו. מזה אפשר להבין איזו הצלחה יש לאתר "כל זכות" בארץ. זהו מיזם ענק ברמה לאומית, וחדשני ברמה בינלאומית. אין אף מדינה שיש לה אתר בפורמט הזה, עם כמות משתמשים כזו.
מודל כלכלי אין לנו, כי לא רצינו שיהיה. יכולנו לשלב פרסומות ונותני שירותים ולהתפרנס יפה. אבל כבר מהתחלה ידענו שבטווח הארוך נרצה חיבור עם הממשלה, ואם נכניס פרסומות זה יכול מאד לפגוע בנו. יראו בזה משהו קצת לא נקי, עסקי. במקום קטע כלכלי, אנחנו עובדים על גיוס תרומות מאנשים פרטיים או מקרנות חברתיות.
הקרנות החברתיות הגדולות שהן שותפות שלנו כיום: "יד הנדיב" ו"קרן אריסון". הן שותפות מלאות לחזון הגדול שלנו ותורמות סכומים גדולים ולאורך שנים, וזה נותן לנו יציבות ויכולת לתכנן ולפעול לטווח ארוך. זה מספר שנים שאנו מקבלים תמיכה של חברת גוגל בסך מאות אלפי דולר בשנה, במסגרת תוכנית עולמית לתמיכה שלהם בעמותות.
מהן המשימות שלך בניהול "כל זכות"?
בשנים הראשונות הייתי מעורב באופרציה השוטפת. כיום המנכ"ל אמיתי קורן (מייסד ושותף) נמצא יום יום ב"חפירות". אמיתי הוא כוכב על, רוק-סטאר, שראוי לכל שבח. אני כיו"ר הדירקטוריון עוסק בעיקר בריכוז עבודת הדירקטוריון הכוללת הסתכלות אסטרטגית, חשיבה לטווח ארוך, פתרון בעיות מהותיות, למחוא כפיים לצוות, וכן לבצע בקרה שוטפת על עבודת החברה. הדירקטוריון שלנו והמועצה הציבורית בראשות השופט העליון לשעבר, פרופ' יורם דנציגר, מורכבת ממיטב האנשים בארץ בתחום הציבורי, העסקי, המשפטי והחברתי כגון: רענן דינור, אביגדור וילנץ, עו"ד אורנה לין, חתנית פרס ישראל, נעמי סטוצ'ינר ועוד.
כבעל רקע בתחום העסקי, אני רואה עד כמה מגזר העמותות, שהוא דל בתקציבים ועסוק בעיקר בהישרדות, מזניח את החשיבה לטווח ארוך. אחד ממפתחות ההצלחה שלנו הוא שמעבר לחזון הגדול, תמיד הסתכלנו כמה שנים קדימה וחשבנו מה המהלך הגדול הבא שלנו וחתרנו בנחישות אליו. המהלך הגדול האחרון שלנו היה חוזה להקמת מיזם המשותף ביו הג'וינטוהממשלה, להפעלת אתר כל זכות, אשר נחתם למספר שנים.; בשנה האחרונה אנו כבר עובדים על המהלך הגדול הבא, איפה אנחנו רוצים להיות אחרי שיסתיים החוזה. יש עיסוק גם בשוטף: תקציב, תכנון, בקרה, עבודה, איוש, אבל רוב העיסוק שלי הוא חשיבה על הצעד הבא.
אנחנו רוצים לחדור לחברה הערבית. יש לנו אתר בשפה הערבית, וחבר הדירקטוריון פרופ פייסל עזייזה, דקאן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה ולשעבר חבר המל"ג והות"ת, פותח לנו דלתות בציבור הערבי.
אילו שינויים חלו בקהילה תודות לחשיפה ל"כל זכות"?
קיומו של האתר נותן לאנשים רבים, מעבר לאלטרנטיבות הכלכליות, גם חיזוק רגשי והעצמה. המערכות מיידעות אותם בזכויות שמגיעות להם, הם רואים אפשרויות לפיתרון, וזה מעצים אותם ומחזק את הביטחון העצמי. הם מגלים שיש להם אפשרויות לעשות התחלה חדשה, הכשרה מקצועית, לקבל ליווי, לזכות בעצמאות, מעבר לתגמולים הכספיים שמגיעים להם.
יצרנו מדדים לבדוק כמה אנחנו מסייעים לאנשים, דרך שאלונים ומחקר מלווה. כ- 70% כתבו שהמידע באתר עזר להם מאד לדעת על זכויות ולממש אותן. אני לא יודע כמה מהם סיימו את התהליך וקבלו את מה שמגיע להם בפועל. זכויות זה לא רק כספים. גם ימי מחלה נוספים להורה לילד חולה כרוני שמאושפז בבית חולים, או לבן שצריך ללוות הורה לבית חולים...
בוגרי אוניברסיטה נוהגים לחשוב שכל זה לא שייך אליהם. זה נוגע לשכבות החלשות. זה לא כך. אם פתאום ממעמד של עובד אתה מפוטר ולא מוצא עבודה לתקופה ארוכה, או שאתה צריך לטפל בהורים ואתה יורד באחוזי משרה, או שמתרחשת תאונה לך או לבן משפחה קרוב, אתה יכול מהר מאד להידרדר לתהומות החיים. אנו מסייעים לאנשים אלו לקבל את הזכויות שמגיעות להם ולעמוד על הרגליים.
מהן המשימות שלך בניהול "כל זכות"?
בשנים הראשונות הייתי מעורב באופרציה השוטפת. כיום המנכ"ל אמיתי קורן (מייסד ושותף) נמצא יום יום ב"חפירות". אמיתי הוא כוכב על, רוק-סטאר, שראוי לכל שבח. אני כיו"ר הדירקטוריון עוסק בעיקר בריכוז עבודת הדירקטוריון הכוללת הסתכלות אסטרטגית, חשיבה לטווח ארוך, פתרון בעיות מהותיות, למחוא כפיים לצוות, וכן לבצע בקרה שוטפת על עבודת החברה. הדירקטוריון שלנו והמועצה הציבורית בראשות השופט העליון לשעבר, פרופ' יורם דנציגר, מורכבת ממיטב האנשים בארץ בתחום הציבורי, העסקי, המשפטי והחברתי כגון: רענן דינור, אביגדור וילנץ, עו"ד אורנה לין, חתנית פרס ישראל, נעמי סטוצ'ינר ועוד.
כבעל רקע בתחום העסקי, אני רואה עד כמה מגזר העמותות, שהוא דל בתקציבים ועסוק בעיקר בהישרדות, מזניח את החשיבה לטווח ארוך. אחד ממפתחות ההצלחה שלנו הוא שמעבר לחזון הגדול, תמיד הסתכלנו כמה שנים קדימה וחשבנו מה המהלך הגדול הבא שלנו וחתרנו בנחישות אליו. המהלך הגדול האחרון שלנו היה חוזה להקמת מיזם המשותף ביו הג'וינטוהממשלה, להפעלת אתר כל זכות, אשר נחתם למספר שנים.; בשנה האחרונה אנו כבר עובדים על המהלך הגדול הבא, איפה אנחנו רוצים להיות אחרי שיסתיים החוזה. יש עיסוק גם בשוטף: תקציב, תכנון, בקרה, עבודה, איוש, אבל רוב העיסוק שלי הוא חשיבה על הצעד הבא.
אנחנו רוצים לחדור לחברה הערבית. יש לנו אתר בשפה הערבית, וחבר הדירקטוריון פרופ פייסל עזייזה, דקאן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה ולשעבר חבר המל"ג והות"ת, פותח לנו דלתות בציבור הערבי.
אילו שינויים חלו בקהילה תודות לחשיפה ל"כל זכות"?
קיומו של האתר נותן לאנשים רבים, מעבר לאלטרנטיבות הכלכליות, גם חיזוק רגשי והעצמה. המערכות מיידעות אותם בזכויות שמגיעות להם, הם רואים אפשרויות לפיתרון, וזה מעצים אותם ומחזק את הביטחון העצמי. הם מגלים שיש להם אפשרויות לעשות התחלה חדשה, הכשרה מקצועית, לקבל ליווי, לזכות בעצמאות, מעבר לתגמולים הכספיים שמגיעים להם.
יצרנו מדדים לבדוק כמה אנחנו מסייעים לאנשים, דרך שאלונים ומחקר מלווה. כ- 70% כתבו שהמידע באתר עזר להם מאד לדעת על זכויות ולממש אותן. אני לא יודע כמה מהם סיימו את התהליך וקבלו את מה שמגיע להם בפועל. זכויות זה לא רק כספים. גם ימי מחלה נוספים להורה לילד חולה כרוני שמאושפז בבית חולים, או לבן שצריך ללוות הורה לבית חולים...
בוגרי אוניברסיטה נוהגים לחשוב שכל זה לא שייך אליהם. זה נוגע לשכבות החלשות. זה לא כך. אם פתאום ממעמד של עובד אתה מפוטר ולא מוצא עבודה לתקופה ארוכה, או שאתה צריך לטפל בהורים ואתה יורד באחוזי משרה, או שמתרחשת תאונה לך או לבן משפחה קרוב, אתה יכול מהר מאד להידרדר לתהומות החיים. אנו מסייעים לאנשים אלו לקבל את הזכויות שמגיעות להם ולעמוד על הרגליים.
מהפיכת "כל זכות" היא בעצם רעיון היי-טקי שמקודם בגוגל, והופך למיזם ענק.
איך השפיעו המורים והתכנים באוניברסיטת תל אביב על חייך?
באוניברסיטת תל אביב היה לי סיבוב ארוך. הגעתי ללימודי מתמטיקה ומדעי המחשב כעתודאי בן שמונה עשרה. אני מאד אוהב את התחום. התחלתי שלוש שנים קודם בחוגים של אריקה לנדאו לנוער שוחר אומנות ומדע. בתחום המחשב למדתי על תעשיית ההיי-טק, שעוד לא היה באופנה. השילוב היה "קטלני", כי אני יותר מתמטיקאי מאיש מדעי המחשב. גם כשפיתחתי תוכנות, הלכתי לנושא האלגוריתמים להבין איך הדברים עובדים ומה בשורש הדברים, ופחות לעניינים הטכניים של כתיבת תוכנה. למדתי גם פילוסופיה של המתימטיקה.
בקורס יסוד במתימטיקה של חשבון דיפרנציאלי ואיפיניטיסימלי פרופ' דן עמיר לימד אותי מהי מתמטיקה טהורה. נפגשתי איתו שוב בשנה ג'. הוא נכנס לשיעור הראשון בשנה א' ואמר: "חברה אתם יודעים מה זה NBA? מי שלא יבין מה זו מתמטיקה – אין-לו- BA". אצלו נחשפתי לעולם הזה, ליופי שבו. בתואר שני למנהל עסקים, MBA אני זוכר קורס בקבלת החלטות על ידי אינטואיציה אליו נרשמו רק עשרה אנשים. למרות שהגישה היתה הפוכה מהרקע שלי כאיש מדעים, התחברתי מאד בקטע הרגשי, אינטואיטיבי. שם למדתי לנהל ולעשות כסף - לפני 20 שנה זה היה מקום מאד ניאו-קפיטליסטי.
עשיתי תיקון כשהלכתי ללמוד פילוסופיה. פרופ' עובדיה עזרא ז"ל, לימד אותי פילוסופיה של המוסר. ישנן כל מיני תיאוריות איך נכון לפעול, אך הוא לא לימד מהספר, הוא הביא מעצמו, מחייו. הוא תיאר אנשים שמביאים כריכים לילדים בתור לרופא בדרום תל אביב, כי אין להם מה לאכול בבית. הוא היה חזק. הוא עצמו הגיע מהשכבות החלשות.
באוניברסיטת תל אביב היה לי סיבוב ארוך. הגעתי ללימודי מתמטיקה ומדעי המחשב כעתודאי בן שמונה עשרה. אני מאד אוהב את התחום. התחלתי שלוש שנים קודם בחוגים של אריקה לנדאו לנוער שוחר אומנות ומדע. בתחום המחשב למדתי על תעשיית ההיי-טק, שעוד לא היה באופנה. השילוב היה "קטלני", כי אני יותר מתמטיקאי מאיש מדעי המחשב. גם כשפיתחתי תוכנות, הלכתי לנושא האלגוריתמים להבין איך הדברים עובדים ומה בשורש הדברים, ופחות לעניינים הטכניים של כתיבת תוכנה. למדתי גם פילוסופיה של המתימטיקה.
בקורס יסוד במתימטיקה של חשבון דיפרנציאלי ואיפיניטיסימלי פרופ' דן עמיר לימד אותי מהי מתמטיקה טהורה. נפגשתי איתו שוב בשנה ג'. הוא נכנס לשיעור הראשון בשנה א' ואמר: "חברה אתם יודעים מה זה NBA? מי שלא יבין מה זו מתמטיקה – אין-לו- BA". אצלו נחשפתי לעולם הזה, ליופי שבו. בתואר שני למנהל עסקים, MBA אני זוכר קורס בקבלת החלטות על ידי אינטואיציה אליו נרשמו רק עשרה אנשים. למרות שהגישה היתה הפוכה מהרקע שלי כאיש מדעים, התחברתי מאד בקטע הרגשי, אינטואיטיבי. שם למדתי לנהל ולעשות כסף - לפני 20 שנה זה היה מקום מאד ניאו-קפיטליסטי.
עשיתי תיקון כשהלכתי ללמוד פילוסופיה. פרופ' עובדיה עזרא ז"ל, לימד אותי פילוסופיה של המוסר. ישנן כל מיני תיאוריות איך נכון לפעול, אך הוא לא לימד מהספר, הוא הביא מעצמו, מחייו. הוא תיאר אנשים שמביאים כריכים לילדים בתור לרופא בדרום תל אביב, כי אין להם מה לאכול בבית. הוא היה חזק. הוא עצמו הגיע מהשכבות החלשות.
האוניברסיטה לימדה אותי לחשוב יצירתי, אך באופן ביקורתי, במיוחד בפקולטות ההומניות, לראות שהדברים מורכבים, שנפש האדם פתלתלה, ולהיות סקרן, תמיד. הלימודים פתחו לי צוהר לעולמות כל כך מגוונים, שונים ועמוקים, שזה פיתח את יצר הסקרנות שתמיד היה בי.
קריירה זה דבר חשוב, אבל אני נוכחתי שלא חשוב מה חושבים עליך או אפילו מה שאתה חושב על עצמך, אם עזרת למישהו זה פותח את הלב ונותן סיפוק יותר מכל הישג עסקי.
מה המסר שלך לבוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב?
הפידבקים שאנחנו מקבלים על "כל זכות" שווים פי אלף מכל דבר שעשיתי בחיי, ואני לא רוחניק או מחבק עצים. כשאתה מקבל מייל מילדה בת שבע עשרה שעכשיו בורחת מהבית שלה כי אביה שיכור - אני לא יודע מי היא - וכותבת שמצאה ב"כל זכות" גוף שיכול לעזור לה. אותה ילדה יודעת, בזכותנו, שיש עמותה שיכולה לתת לה קורת גג ועזרה נפשית, וזה שווה הכל.
כל אחד במעגלים שהוא נמצא בהם, שיחשוב איך הוא עוזר למישהו. איך הוא עושה טוב. אם אפשר, לקלוט במקום העבודה מישהו עם מוגבלות, לעזור לעמותה, לתת יעוץ עסקי בשעות הפנאי, או לנסות לעזור למישהו במילה טובה.
אם אנשים רוצים לעזור לנו להפיץ את הבשורה לכל מיני קהלים, או לשווק למסות של אנשים, נשמח. בעמותת "כל זכות" יש מעט מאד מתנדבים, כי זה דורש מחויבות של שעות רבות, לטווח ארוך, ותחום ידע מתאים. בעיקר נחוץ סיוע בנושאים שיווקיים ותרומות.
קריירה זה דבר חשוב, אבל אני נוכחתי שלא חשוב מה חושבים עליך או אפילו מה שאתה חושב על עצמך, אם עזרת למישהו זה פותח את הלב ונותן סיפוק יותר מכל הישג עסקי.
מה המסר שלך לבוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב?
הפידבקים שאנחנו מקבלים על "כל זכות" שווים פי אלף מכל דבר שעשיתי בחיי, ואני לא רוחניק או מחבק עצים. כשאתה מקבל מייל מילדה בת שבע עשרה שעכשיו בורחת מהבית שלה כי אביה שיכור - אני לא יודע מי היא - וכותבת שמצאה ב"כל זכות" גוף שיכול לעזור לה. אותה ילדה יודעת, בזכותנו, שיש עמותה שיכולה לתת לה קורת גג ועזרה נפשית, וזה שווה הכל.
כל אחד במעגלים שהוא נמצא בהם, שיחשוב איך הוא עוזר למישהו. איך הוא עושה טוב. אם אפשר, לקלוט במקום העבודה מישהו עם מוגבלות, לעזור לעמותה, לתת יעוץ עסקי בשעות הפנאי, או לנסות לעזור למישהו במילה טובה.
אם אנשים רוצים לעזור לנו להפיץ את הבשורה לכל מיני קהלים, או לשווק למסות של אנשים, נשמח. בעמותת "כל זכות" יש מעט מאד מתנדבים, כי זה דורש מחויבות של שעות רבות, לטווח ארוך, ותחום ידע מתאים. בעיקר נחוץ סיוע בנושאים שיווקיים ותרומות.