headerminisi...
השופטת בדימוס לוחמת צדק

ראיינה וערכה: אילת אלגור גורפינקל, בוגרת לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
shvartz_0
תעודת זהות: דפנה אבניאלי
נולדה בתל אביב.
השכלה
1976 - תואר ראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
1979 -  הוסמכה לעבוד כעורכת דין
1984 - תואר מוסמך באוניברסיטת תל אביב
2000 - ד"ר למשפטים באוניברסיטת בר אילן
2012 - תואר שני באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם ביה"ס למשפטים של אוניברסיטת ברקלי במסלול של משפט מסחרי.
סיימה בהצטיינות יתרה
2015 - השתתפה בקורס מנהיגים בכירים באוניברסיטת הרווארד
עבודה
1993 - שופטת בבית משפט השלום בתל אביב
1985-1993 סגנית בכירה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
2007 - שופטת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע
2000-2007 לימדה קורסים בתחום דיני החסינות במכללה למינהל ובמכללה האקדמית נתניה.
2009- 2017 שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב
2017 - ראשת המכון לאמנויות המשפט בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב
ספרייה
2001 -  "חסינות אישי ציבור"
2014 - "דיני חסינות"
בחרתי לחזור לפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בה עשיתי שלושה תארים, בברכת הדקאן פרופ' חנס, ולהקים מכון לאנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים שעיסוקם בקהילה. המוטו: "להפוך את המיומנות לאמנות".
kehila900_1

כל אחד מהבוגרים שלנו הוא יזם חברתי, שבא למען הקהילה, ומביא את הבשורה לקהל שהוא עובד אתו. אנחנו מצפים מהם להיות סוכני השינוי החברתי והקהילתי.

איך נולד וצמח המכון לאמנויות המשפט?

נהניתי יום יום מעבודתי כשופטת עד שהחלטתי לפרוש אחרי 25 שנה, ולתרום לקהילה ולעשיה המשפטית בדרך אחרת. אני בוחרת שוב ושוב במשפטים, מתוך מחשבה על הסיבוב הבא או התפקיד הבא שלי, כי עולם המשפט לטעמי חובק עולם ומלואו.
בחרתי לחזור לפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בה עשיתי שלושה תארים, בברכת הדקאן פרופ' חנס, להקים מכון לאנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים שעיסוקם בקהילה.
המוטו: "להפוך את המיומנות לאמנות".
הלומדים הם בעלי ותק וניסיון המעוניינים לשפר ביצועים ושואפים למצוינות. אנחנו בתקופת הלימודים השלישית, ומוצאים בין הלומדים עורכי דין כמובן, רואי חשבון ואנשי עסקים, מהנדסים, רופאים, קציני משטרה בכירים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים.


מהן הבעיות האקוטיות שהמכון נותן להן מענה באמצעות הקורסים, בדגש על הקהילה?

התחלנו עם שלושה קורסים שהפכו לקורסי ליבה: הכשרת מגשרים, הכשרת בוררים וניהול משא ומתן עסקי, ופיתחנו גם קורסים שפונים לעשיה קהילתית כדוגמת: קורס מארגני התחדשות עירונית בשיתוף עם מרכז הגר. ברוח "חוק מארגני התחדשות",  שפורסם בתחילת אפריל 2017, ועוד לא נמצא בשימוש, החלטנו להמציא משלח יד חדש בשיתוף מכון הגר.
זו מהפכה של התמקצעות בתחום.
שיתוף פעולה נוסף עם עמותת "איתך- מעכי" (משפטניות למען צדק חברתי) הניב קורס עריכת דין קהילתית. קורס חדש שלנו פונה לקהל עסקי מובהק: הגנת הפרטיות ואבטחת מידע בארגונים גדולים. השנה אנו פותחים גם קורס רכש שנועד למבקשים ללמוד את סודות המו"מ התחרותי בתחום המכרזים בקני מידה גדולים, בשיתוף עם פירמת רואי החשבון BDO. המכון משמש גם מרכז גישור.


איך ידעו אנשי הקהילה לפנות לבוגרי המכון, ומהו משלח היד שהמצאתם ברוח חוק מארגני התחדשות?

כל אחד מהבוגרים שלנו הוא יזם חברתי, שבא למען הקהילה, ומביא את הבשורה לקהל שהוא עובד אתו.
אנחנו מצפים מהם להיות סוכני השינוי החברתי והקהילתי. הסוד הוא באמת להגיע לאנשים שלא מכירים את הפרסומים הרגילים של אוניברסיטת  תל אביב. אנחנו מפרסמים ברשתות 
החברתיות, בפרסומים רשמיים, יש למכון דף פייסבוק, ואנחנו פונים לגורמים עסקיים וקהילתיים.
ברוח "חוק מארגני התחדשות",  שפורסם בתחילת אפריל 2017, ועוד לא נמצא בשימוש, החלטנו להמציא משלח יד חדש יחד עם מכון הגר. התחום היה פרוץ. יש רתיעה משינויים וחשש בעיקר אצל מבוגרים מפני גורמים שינסו לנצל את חולשתם, ולהם, בוגרי הקורס שלנו הם אנשי הבשורה. מצד שני, הבוגרים יוכלו לאתר יזמים, קבלנים ואחרים כדי ללמד אותם את האפשרויות שגלומות בעסקאות האלו. בין המשתתפים בקורס הראשון היו מתכנני ערים ואדריכלים, לצד עובדים סוציאליים ואנשים שעוסקים בקהילה מההיבט הטיפולי .
התחדשות עירונית מעניינת את הקהילה כולה. זו לא רק בנייה לעשירים, אלא בנייה שמיועדת לשפר את החיים בכל הערים, ואני מקווה שיגיעו אלינו גם אנשים מהפריפריה.


תוכלי לספר על קצה המזלג על העשייה הקהילתית בבית המשפט?

קורסי הגישור והבוררות של המכון לאמנויות המשפט, באו לעולם מתוך נסיוני כשופטת, ומתוך מחשבה שצריך ללמד את האוכלוסייה שלא צריך לרוץ עם כל סכסוך לבית המשפט.
לא כאופציה ראשונה. בשנות כהונתי כשופטת נתתי אלפי פסקי דין, ותמיד שמחתי והתברכתי ואפילו התגאיתי באחוז הגדול של תיקים שהסתיימו בהסדרי פשרה כ- 75%-80%.
הפעלתי בבית המשפט שלי טכניקות גישוריות כאשר בארץ עוד לא היה קיים המונח גישור.
ברוח זו הותקנו תקנות סדר דין חדשות,  שמחייבות אנשים לנסות לפתור סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות לפני שמגיעים לדיון ראשון בבית המשפט. והכי טוב לנהל משא ומתן ישיר. הידברות היא המפתח להצלחה של כל מיזם, כל עסקה וכל מערכת יחסים.
תיק לדוגמה של נושא סביבתי וקהילתי הוא פינוי הרוכלים מהטיילת באילת. הטיילת שייכת לכולם, והיא בנויה על שטח ציבורי פתוח לפי ההגדרה. לאחר שהתיק חזר פעם שנייה מבית המשפט העליון ונקבע יום לפינוי הדוכנים, היה חשש במשטרה מפני הפרעות לסדר הציבורי. באופן מפתיע פינו הרוכלים בעצמם  את הדוכנים, והסיבה הייתה, שבמסגרת אותו פסק דין דאגתי להם לאתר חלופי קרוב, כחלק ממחשבה קהילתית שצריך לדאוג גם לאוכלוסיית הרוכלים.

מהו השינוי בהתייחסות לפרויקטים של תמ"א נקודתית בערים?

רשויות ועיריות מסוימות קידמו תמ"א נקודתית לעתים בצורה די פרועה. לא תמיד שקלה העירייה במסגרת אישור התמ"א כי בית חדש לא נבנה בחלל ריק. הוא זקוק לתשתיות של מים, חשמל, ביוב ופתרונות תחבורה, חניות, ויש לענות על צרכי הקהילה כולה ולשמור על המרקם החברתי.
היום מתכנני ערים ומהנדסי ערים וחברי הוועדות המקומיות והמחוזיות מודעים יותר לצורך לדרוש את הדברים האלו מהיזמים. אנחנו בקורס אומרים שמארגני התחדשות עירונית צריכים לוודא שהנושאים האלו יילקחו בחשבון, בין אם זה תמ"א נקודתית או מרחבית. הם לא צריכים לפתור את הבעיות, בשביל זה יש גורמים מקצועיים, אבל צריך להיעזר בהם.
יש גם מגמות של היסטריה של עיריות שאומרות שרוו פרויקטים של תמ"א ולא יאשרו נוספים. לא צריך להיתפס לבהלה. צריך לקחת פסק זמן. יש הזדקנות של הבנייה העירונית ושל התשתיות, לכן תמ"א או פינוי בינוי, שהרשויות יבחרו לעצמן מה שנכון לטווח הרחוק, בהתייעצות עם הגורמים המקצועיים.
מהו פורום חמישה מיליארד, ואיך פעלה הוועדה האזרחית הראשונה במדינת ישראל בתחום הבריאות?

עוד לא הייתה ועדה אזרחית כזאת במדינת ישראל שנסמכה על עדויות ששמעה מכלי ראשון, מבעלי תפקידים בכירים במערכת הציבורית , מנהלי מחלקות בבתי החולים, מנהלי קופות חולים, רופאים, מטפלים ומטופלים. ועדת אבניאלי-לויט על שם העומדות בראשה הוקמה על ידי קואליציה רחבה של ארגונים שנקראה "פורום חמישה מיליארד לבריאות", ששמה לה יעד לגרום להעלאת תקציב הבריאות בחמישה מיליארד שקל. בפורום חברים נציגים של הרופאים בשירות המדינה, האחים והאחיות, ארגוני חולים,  משפחות שיש להם עמותות או גופים אחרים במסגרתם הם פועלים שנים רבות.
המטרה הייתה לפעול בשני מישורים: במישור של שירותי הבריאות הציבוריים בבתי החולים ובקופות החולים וגם בכל הקשור לסל הבריאות. סגן שר הבריאות, מר ליצמן, חתם על כתב אמנה בו הוא מתחייב לקדם את הנושא הזה אם ימשיך לכהן בתפקידו. כולנו צריכים מערכת בריאות שתתאים לדרישות של המאה ה- 21. הן מבחינת התרופות, המכשור, קיצור תורים, מיטות וכו'.
זה היה אחד הדברים שעשיתי בשנה האחרונה מתוך ראייה חברתית וקהילתית, וזו הייתה עשייה לשמה. הוועדה סיימה את עבודתה תוך חודשיים וחצי בלבד, מפברואר 2019 – אפריל 2019 וההמלצות הועברו לכל הנוגעים בדבר. השאלה היא סדר עדיפויות.
אני מקווה שאחרי הבחירות הנושא הזה יקבל עדיפות.


איזה מסר היית רוצה להעביר לבוגרים?

אחת המטרות של ארגון בוגרים היא להמשיך ללוות את הבוגרים בעשייה המקצועית, ולהאיר בצורה מושכלת את ההישגים המקצועיים שלהם. המידע שהארגון מביא על ההצלחות וההישגים של בוגרים יכול לשמש כמדריך למתלבטים. יש היום רצון ללמוד בחו"ל ואני בעד, אבל אולי כדאי לעשות זאת אחרי שנרכשו היסודות באוניברסיטאות בארץ. אחרי שהבוגר יכול לחשוב על עצמו כאיש מקצוע שיעבוד בישראל. הקשר של הבוגר למוסד אקדמי בישראל זו תעודת הזהות שלו, האפיון המקצועי, והאישור למצוינות אישית.
זו הזדמנות לקרוא לבוגרי אוניברסיטת תל אביב מכל הפקולטות ולאלו שיחשפו לראיון, לחזור לספסל הלימודים ולו לקורס אחד, במסגרת שאנחנו מציעים לכם. פעם בשבוע. לא מכביד מדי, ותספגו שוב את אווירת הקמפוס התל אביבי שאני מאוד מאוד אוהבת.


מה את מאחלת לבוגרים לשנה החדשה?

אני מאחלת לשנה החדשה לכל אחד מהבוגרים שיראה את עצמו  כמייצג דור שלם של אנשים שבחרו בקריירה מקצועית ומקדישים לא מעט מזמנם לעבודה, ואולי פחות מדי זמן לפנאי. אני מאחלת לכם שתדעו למצוא את האיזון בין העבודה המקצועית והקידום לבין חיי המשפחה והנאה מן הפנאי. תציבו לעצמכם מדי יום מטרות חדשות, ותהיו אנשים שמחים ואופטימיים.

Powered by ActiveTrail