ראיון עם טליה בז'רנו הראל, מנכ"לית תנועת הנוער כנפיים של קרמבו:
איך משנים את פני החברה ומה מניע אותה?
ראיינה וערכה: אילת אלגור גורפינקל, בוגרת לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
כנפיים של קרמבו הינה תנועת נוער יחידה ומיוחדת בעולם שנבחרה על ידי האו"ם כארגון יועץ מיוחד בתחום שילוב ילדים ונוער עם צרכים מיוחדים בפעילות חברתית מעצימה. קרמבו כבר גדולה מכולנו.
בוגרי האוניברסיטה יכולים לפתוח דלתות, ליצור קשר עם חברות עסקיות שיכולות לתמוך ולסייע בהקמת סניפים חדשים שיאפשרו לאלפי ילדים עם ובלי צרכים מיוחדים פעילות חברתית חווייתית בלתי פורמאלית. כנפיים של קרמבו תספק אירועי שיא עם עובדי החברה, הרצאות השראה, סדנאות מעשיות לשילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בחברה ופנלים.
בוגרי האוניברסיטה יכולים לפתוח דלתות, ליצור קשר עם חברות עסקיות שיכולות לתמוך ולסייע בהקמת סניפים חדשים שיאפשרו לאלפי ילדים עם ובלי צרכים מיוחדים פעילות חברתית חווייתית בלתי פורמאלית. כנפיים של קרמבו תספק אירועי שיא עם עובדי החברה, הרצאות השראה, סדנאות מעשיות לשילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בחברה ופנלים.
הצדעת קרמבו
תעודת זהות: טליה בז'רנו הראל
2018 נבחרה ברשימת 50 הגיבורים החברתיים של 2018 על ידי ידיעות אחרונות.
נבחרה ברשימת 100 האנשים המשפיעים על ידי מגזין כלכליסט לשנת 2018.
2015 מנכ"לית כנפיים של קרמבו
2005 - 2008 תואר ראשון באוניברסיטה העברית, ביחסים בינלאומיים ומדעי המדינה
2010 - 2012 תואר שני בניהול עם התמחות בהתנהגות ארגונית, באוניברסיטת תל אביב
2010 החלה לעבוד בכנפיים של קרמבו כסמנכ"ל תפעול והדרכה.
2006 - 2009 מנחה ואשת צוות בפרויקט מיכא"ל (מיצוי כישורים אישיים למצויינות). טכנולוגיית למידה, מודעות והעצמה אישית שפותחה בישראל, העוסקת במימוש הפוטנציאל האישי של לומדיה
2001 - 2004 מפקדת קורס הו"ד (הוראה ופיקוד) בחיל החינוך והנוער בצבא, תפקיד מקביל למ"פ, המכשיר מפקדים לעבוד עם נוער בסיכון ועולים חדשים.
מגמת תיאטרון בתיכון אלון ברמת השרון. בי"ס יסודי לאמנויות בתל אביב
2015 מנכ"לית כנפיים של קרמבו
2005 - 2008 תואר ראשון באוניברסיטה העברית, ביחסים בינלאומיים ומדעי המדינה
2010 - 2012 תואר שני בניהול עם התמחות בהתנהגות ארגונית, באוניברסיטת תל אביב
2010 החלה לעבוד בכנפיים של קרמבו כסמנכ"ל תפעול והדרכה.
2006 - 2009 מנחה ואשת צוות בפרויקט מיכא"ל (מיצוי כישורים אישיים למצויינות). טכנולוגיית למידה, מודעות והעצמה אישית שפותחה בישראל, העוסקת במימוש הפוטנציאל האישי של לומדיה
2001 - 2004 מפקדת קורס הו"ד (הוראה ופיקוד) בחיל החינוך והנוער בצבא, תפקיד מקביל למ"פ, המכשיר מפקדים לעבוד עם נוער בסיכון ועולים חדשים.
מגמת תיאטרון בתיכון אלון ברמת השרון. בי"ס יסודי לאמנויות בתל אביב
יש חניכים שאוטמים את האוזנים ב"מעגל מוראלים" כשכולם צועקים: "יאללה קרמבו", ואז צועקים בעצמם את ההמשך: "קרמבו אימפריה", וכך כל אחד מוצא את הדרך להשתלב. בכל תנועת נוער ילד רץ לבד בתופסת, אצלנו החונך יתפוס כיסא גלגלים וירוץ אתו במידה וצריך סיוע. מסתכלים כל הזמן ימינה ושמאלה וחושבים נגיש. לפני שאני מרים כרטיסיה של משחק זיכרון מהרצפה, אסתכל אם לא צריך להרים למישהו שלא יכול להגיע לרצפה.
מהי ההשראה שנותן שם התנועה: כנפיים של קרמבו?
ממתק הקרמבו היה עד לאחרונה ארוז ביד, כי הוא כל כך עדין. הרעיון הגלום בשם הוא שיש לעטוף כל ילד עם צרכים מיוחדים בעדינות, ולעזור לו לפרוש כנפיים. השם כנפיים של קרמבו נהגה על ידי מייסדות התנועה, עדי אלטשולר וקלאודיה קובי, שבנה כפיר היה החניך הראשון.
מה שמייחד את תנועת כנפיים של קרמבו הוא "רוח קרמבו" - רוח של קבלה ואופטימיות. אם תפגוש ברחוב בן נוער, תבין מיד אם "הוא משלנו". ואם הוא משלנו הוא חי את "רוח קרמבו", ויש לו יכולת להסתכל על בן אדם שיושב בכיסא גלגלים ולהגיד קודם כל מה הוא יכול לעשות, ולא מה הוא לא יכול; כי הוא מצחיק והוא חכם, והוא רגיש, וכמה שהוא מבין במוסיקה...וכן..יש לו גם שיתוק מוחין. אבל את זה רואים אחר כך.
אנחנו עדים בעשור האחרון אולי לאחת המהפכות הכי גדולות שהיו בחברה הישראלית. התנועה צומחת ומשפיעה על חייהם של עשרות אלפי אנשים. וההשפעה היא לא רק על הילדים המיוחדים, אלא גם על האחים שלהם שמתגאים בהם על שיש להם חברים, ושכל כך אוהבים אותם, ועל ההורים שזוכים במרווח נשימה לשלוש שעות, כשלוקחים את הילד מהם עם הסעות נגישות לסניף התנועה.
שואלים אותי אם אנחנו תנועה אקטיבית: אנחנו סופר אקטיביים. האקטיביזם מתבטא בכך שאם מפריע לך משהו תקום ותשנה. אם נער שהתחנך בקרמבו יגיע לכיתה ויכעס על יחס משפיל לנער אחר, והוא יעשה עם זה משהו, מבחינתי זו אקטיביות. אם מפריע לי שחבורת הורים בגן ריכלה על ילד בווטסאפ, אני אגיב על זה. וגם מפריע לי שילדה רגישה לגלוטן לא השתלבה ביום הולדת. צריך להתחיל מהדברים הקטנים. אני מסתכל מסביב ואני רוצה לחיות בחברה שונה. זה משהו שהאדוות שלו מגיעות למרחקים.
קרמבו כבר גדולה מכולנו. חיידקרמבו (חיידק הקרמבו) נדבק כבר באלפי משפחות.
לפני כנפיים של קרמבו היה לך קשר עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים?
ראיתי בפעם הראשונה את עולם הצרכים המיוחדים בכנפיים של קרמבו. הגעתי לאחד הסניפים, וראיתי בחור יפה-תואר יושב על כיסא גלגלים ומתקשר באמצעות לוח תקשורת. הוא עשה לי בידו תנועת שאלה : מי את? ואני עניתי: "שלום, אני טליה, נעים מאד, אני עומדת להיות סמנכ"לית תפעול והדרכה בכנפיים של קרמבו...". הוא עשה עוד תנועה של: חכי רגע, הסתכל בלוח התקשורת וכתב לי: אל- תרחמי-עלינו. מהשיחה המרתקת שניהלנו התברר לי שכנפיים של קרמבו זו תנועת נוער צעירה, שובבה ובועטת. מקום שבא להפגיש ילדים מכל הצרכים ומכל היכולות עם בני נוער מהחינוך הכללי, שרוצים להכיר חברים ולפגוש אנשים שלא נתקלים בהם במסגרות ההומוגניות הרגילות.
אני הגעתי מהצופים. היינו קרוב לשבע מאות אנשים שדיברו באותו סגנון ונראו אותו הדבר. לא היה איתנו אף פעם ילד שכדי לדבר איתו צריך "לתפור את הלב" בשפת הסימנים, כדי לשאול: מה נשמע? (מדגימה תפירת לב א.א.ג.) כי הוא לקוי שמיעה. גם לא היו לנו בחור או בחורה דתיים שומרי נגיעה. היום הרבה תנועות נוער משלבות ילדים עם צרכים מיוחדים לרוב ברמה תפקודית גבוהה, וזה מבורך וטוב. אבל אנחנו בכנפיים של קרמבו לוקחים גם את הילדים המורכבים ביותר, רבי-הנכויות, הילדים הסיעודיים. כל אחד מוצא תפריד בתנועה בהתאם ליכולותיו, כך שגם ילדים עם צרכים מיוחדים ברמת תפקוד גבוהה ישתלב בתפקידי הדרכה אצלנו.
איך תרמו הלימודים באוניברסיטת תל אביב לפעילותך בתנועה?
התחלתי את הלימודים באוניברסיטת תל אביב לתואר שני בניהול במקביל לעבודה בכנפיים של קרמבו. נצרכתי לבנות מודלים. אינטואיציה ויצירתיות לא מספיקות. בצד הפורמלי, למדתי באוניברסיטה מודלים של מבנה ארגוני והתנהלות נכונה, וקיבלתי כלים פרקטיים לניהול. בצד הבלתי פורמלי הכרתי אנשים מופלאים שהגיעו מעולמות שונים משלי. כנפיים של קרמבו לא היתה מוכרת באותם ימים, והשיחות וההסברים לאנשים על התנועה יחד עם הרעיונות שהם נתנו לי, הביאו אותי למקומות חדשים. כמו למשל השאלה: למה לא במגזר הערבי?
אני באה מבית שהמסר של ההורים היה ללמוד ולאו דווקא לימוד פורמלי. רוב בני המשפחה הם בוגרי אוניברסיטת תל אביב: אמי בוגרת תואר שני בייעוץ חינוכי, אחי לומד מנהל עסקים ואחותי למדה משפטים לתואר שני כאן.
ממתק הקרמבו היה עד לאחרונה ארוז ביד, כי הוא כל כך עדין. הרעיון הגלום בשם הוא שיש לעטוף כל ילד עם צרכים מיוחדים בעדינות, ולעזור לו לפרוש כנפיים. השם כנפיים של קרמבו נהגה על ידי מייסדות התנועה, עדי אלטשולר וקלאודיה קובי, שבנה כפיר היה החניך הראשון.
מה שמייחד את תנועת כנפיים של קרמבו הוא "רוח קרמבו" - רוח של קבלה ואופטימיות. אם תפגוש ברחוב בן נוער, תבין מיד אם "הוא משלנו". ואם הוא משלנו הוא חי את "רוח קרמבו", ויש לו יכולת להסתכל על בן אדם שיושב בכיסא גלגלים ולהגיד קודם כל מה הוא יכול לעשות, ולא מה הוא לא יכול; כי הוא מצחיק והוא חכם, והוא רגיש, וכמה שהוא מבין במוסיקה...וכן..יש לו גם שיתוק מוחין. אבל את זה רואים אחר כך.
אנחנו עדים בעשור האחרון אולי לאחת המהפכות הכי גדולות שהיו בחברה הישראלית. התנועה צומחת ומשפיעה על חייהם של עשרות אלפי אנשים. וההשפעה היא לא רק על הילדים המיוחדים, אלא גם על האחים שלהם שמתגאים בהם על שיש להם חברים, ושכל כך אוהבים אותם, ועל ההורים שזוכים במרווח נשימה לשלוש שעות, כשלוקחים את הילד מהם עם הסעות נגישות לסניף התנועה.
שואלים אותי אם אנחנו תנועה אקטיבית: אנחנו סופר אקטיביים. האקטיביזם מתבטא בכך שאם מפריע לך משהו תקום ותשנה. אם נער שהתחנך בקרמבו יגיע לכיתה ויכעס על יחס משפיל לנער אחר, והוא יעשה עם זה משהו, מבחינתי זו אקטיביות. אם מפריע לי שחבורת הורים בגן ריכלה על ילד בווטסאפ, אני אגיב על זה. וגם מפריע לי שילדה רגישה לגלוטן לא השתלבה ביום הולדת. צריך להתחיל מהדברים הקטנים. אני מסתכל מסביב ואני רוצה לחיות בחברה שונה. זה משהו שהאדוות שלו מגיעות למרחקים.
קרמבו כבר גדולה מכולנו. חיידקרמבו (חיידק הקרמבו) נדבק כבר באלפי משפחות.
לפני כנפיים של קרמבו היה לך קשר עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים?
ראיתי בפעם הראשונה את עולם הצרכים המיוחדים בכנפיים של קרמבו. הגעתי לאחד הסניפים, וראיתי בחור יפה-תואר יושב על כיסא גלגלים ומתקשר באמצעות לוח תקשורת. הוא עשה לי בידו תנועת שאלה : מי את? ואני עניתי: "שלום, אני טליה, נעים מאד, אני עומדת להיות סמנכ"לית תפעול והדרכה בכנפיים של קרמבו...". הוא עשה עוד תנועה של: חכי רגע, הסתכל בלוח התקשורת וכתב לי: אל- תרחמי-עלינו. מהשיחה המרתקת שניהלנו התברר לי שכנפיים של קרמבו זו תנועת נוער צעירה, שובבה ובועטת. מקום שבא להפגיש ילדים מכל הצרכים ומכל היכולות עם בני נוער מהחינוך הכללי, שרוצים להכיר חברים ולפגוש אנשים שלא נתקלים בהם במסגרות ההומוגניות הרגילות.
אני הגעתי מהצופים. היינו קרוב לשבע מאות אנשים שדיברו באותו סגנון ונראו אותו הדבר. לא היה איתנו אף פעם ילד שכדי לדבר איתו צריך "לתפור את הלב" בשפת הסימנים, כדי לשאול: מה נשמע? (מדגימה תפירת לב א.א.ג.) כי הוא לקוי שמיעה. גם לא היו לנו בחור או בחורה דתיים שומרי נגיעה. היום הרבה תנועות נוער משלבות ילדים עם צרכים מיוחדים לרוב ברמה תפקודית גבוהה, וזה מבורך וטוב. אבל אנחנו בכנפיים של קרמבו לוקחים גם את הילדים המורכבים ביותר, רבי-הנכויות, הילדים הסיעודיים. כל אחד מוצא תפריד בתנועה בהתאם ליכולותיו, כך שגם ילדים עם צרכים מיוחדים ברמת תפקוד גבוהה ישתלב בתפקידי הדרכה אצלנו.
איך תרמו הלימודים באוניברסיטת תל אביב לפעילותך בתנועה?
התחלתי את הלימודים באוניברסיטת תל אביב לתואר שני בניהול במקביל לעבודה בכנפיים של קרמבו. נצרכתי לבנות מודלים. אינטואיציה ויצירתיות לא מספיקות. בצד הפורמלי, למדתי באוניברסיטה מודלים של מבנה ארגוני והתנהלות נכונה, וקיבלתי כלים פרקטיים לניהול. בצד הבלתי פורמלי הכרתי אנשים מופלאים שהגיעו מעולמות שונים משלי. כנפיים של קרמבו לא היתה מוכרת באותם ימים, והשיחות וההסברים לאנשים על התנועה יחד עם הרעיונות שהם נתנו לי, הביאו אותי למקומות חדשים. כמו למשל השאלה: למה לא במגזר הערבי?
אני באה מבית שהמסר של ההורים היה ללמוד ולאו דווקא לימוד פורמלי. רוב בני המשפחה הם בוגרי אוניברסיטת תל אביב: אמי בוגרת תואר שני בייעוץ חינוכי, אחי לומד מנהל עסקים ואחותי למדה משפטים לתואר שני כאן.
מהו מודל השילוב בין ילדים מהחינוך הכללי לבעלי צרכים מיוחדים בפעילות יומיומית?
החזון הוא ליצור מקום ומשמעות לכל אדם. חשוב שכל אחד יוכל לרדת מהבית וליצור חיי חברה, ושכל אחד ירגיש שייך למסגרת החברתית. התנועה מקבלת חניכים עם כל היכולות כמו ילדים עם אוטיזם, שיתוק מוחין, לקות קוגניטיבית, תסמונות שונות ועוד. לכל חניך עם צרכים מיוחדים מצוותים שני חונכים מהחינוך הכללי, וכך המודל הוא חונכות אישית במסגרת של פעילות קבוצתית. אם המדריך מעביר פעילות של יצירה, החונך יחכה בסבלנות עד שהחניך יבחר בעצמו באיזה צבע לצייר, גם אם לחניך ייקח זמן לבחור על ידי הזזת המבט לצד ימין או שמאל, ויצייר יחד איתו. אנחנו מקבלים כל ילד לפעילות, וכל אחד משתלב בה בדרכו. יש כאלו שרצים כל הזמן במעגלים סביב המדריך וסביב כל הילדים, ומי שמתבונן מבחוץ יגיד שהוא מפריע. אבל לא אנחנו בקרמבו. החונכים שלו ינעלו נעלי ספורט וירוצו איתו במהלך כל הפעילות גם מאה סיבובים, כי זו הדרך שלו להוציא מרץ, ותוך כדי הריצה הם יעבירו לו את התכנים בדרך שהוא יכול לקלוט אותם. יש חניכים שאוטמים את האוזנים ב"מעגל מוראלים" כשכולם צועקים: "יאללה קרמבו", ואז צועקים בעצמם את ההמשך: "קרמבו אימפריה", וכך כל אחד מוצא את הדרך להשתלב. בכל תנועת נוער ילד רץ לבד בתופסת, אצלנו החונך יתפוס כיסא גלגלים וירוץ אתו במידה וצריך סיוע. מסתכלים כל הזמן ימינה ושמאלה וחושבים נגיש. לפני שאני מרים כרטיסיה של משחק זיכרון מהרצפה, אסתכל אם לא צריך להרים למישהו שלא יכול להגיע לרצפה. עם זאת התפיסה שלנו היא שלכולם יש צרכים מיוחדים חלק נראים לעין וחלק לא נראים לעין, כך שכל אחד יעזור לאחר במקום בו צריך עזרה. החניכים יודעים שהם יכולים להיות מי שהם: לא יצחקו על בן שמורח לק על הצפורניים, מותר לצרוח בזמן הפעולה אם זה מרגיש נכון. העיקר תהיה אתה עצמך. יש קבלה מלאה במהלך הפעילות. אנחנו במקום מאד שמח. מאחר שבכנפיים של קרמבו נחשפים החונכים והחניכים כבר מגיל צעיר לכל גווני החברה הישראלית, חשוכים כבר לא יצאו משם. אותם חונכים שיגיעו לעמדות בכירות בחברה ידעו איך להתייחס לאנשים עם צרכים מיוחדים ואיך לשלב כל אחד שונה מהם.
החונכים מהחינוך הכללי אומרים לנו שהם מקבלים פי עשרה ממה שהם נותנים. הם לא מתנדבים אלא פעילים בתנועת נוער עם ילדים שונים מהם. הם יוצאים מועצמים. הביטחון העצמי והדימוי העצמי שלהם עולה. מקבלים פרופורציה. אנחנו חיים בתרבות של אין לי: אין לי נעליים כמו שלו, אין לי... ולא מרשים לי... בקרמבו בעקבות הפעילות לומדים להסתכל על היש. אומרים תודה על מה שקיים. לומדים להעריך את חופש הבחירה, את היכולת לחשוב עצמאית.
איך בנוי המארג הארגוני?
כנפיים של קרמבו זו עמותה רשומה בישראל כמו כל תנועות הנוער. אנחנו פועלים במודל של תנועת נוער, כשאת הסניפים מנהלים בני נוער מהחינוך הכללי והמיוחד. ישנו גם ועד מנהל צעיר שמורכב מפעילים עם ובלי צרכים מיוחדים המקבל החלטות חשובות בתנועה. מאז שטומי ברצ'נקו, נער כריזמטי ומבריק עם שיתוק מוחין שמתקשר באמצעות לוח תקשורת, כתב לנו ללא הרף שהוא רוצה להקים ועד מנהל של בני נוער לתנועה. חמישה בני נוער מהווים את הצוות המנהל והמוביל בכל סניף. מנהל הסניף הוא/היא בני שבע עשרה. בכל סניף ישנם אחראים על כל המפעלים כולל מערך ההיסעים הנגיש, בטיחות, רכישת ציוד, והמטפלות הסיעודיות שדואגות לטיפול האינטימי (כך נוצרים קשרי חברות ולא קשרי טיפול בין החונכים לחניכים), וכן קשר עם ההורים לקראת מפגשי היכרות עם החניכים בבתיהם ומתן הנחיות לטיפול, ואחריות על ניהול החונכים כולל תכני הדרכה. חמש מאות ילדים עם צרכים מיוחדים משמשים בתנועה בתפקידי חונכויות והדרכה. חונך עם צרכים מיוחדים יכול לחנוך ילד אחר עם צרכים מיוחדים. ילד עם שיתוק מוחין יכול לחנוך ילד אחר, שגם הוא עם שיתוק מוחין. העצמה לשני הצדדים.
חלוקת התפקידים שקיימת בכל סניף הועתקה גם לרמה הארצית. בראש העמותה יש יו"ר, ועד מנהל, הנהלה מקצועית המורכבת מסמנכ"לים שהם מנהלי מחלקות מקצועיות הנותנות מענה לשטח.
הסניפים משמשים בבואה של הרכב התושבים בערים השונות. הגענו בכנפיים של קרמבו לשבעים סניפים שרובם מעורבים מכל גווני החברה הישראלית- חילוניים ודתיים לאומיים (חצי חצי), יהודים, ערבים מוסלמים וערבים נוצרים בערים מעורבות, שלושה עשר סניפים במגזר הערבי, המשלבים דרוזים ובדואים.
ניתן להצטרף לתנועה מכיתה ד' עד י"ב. ככל שהאדם יותר צעיר קל יותר להרחיב את הלב, והדעות הקדומות עדיין לא מושרשות. גיל החניכים עם צרכים מיוחדים הוא מגיל שבע עד עשרים ושתים. החינוך המיוחד מסתיים בגיל עשרים ואחת, לכן נתנו עוד שנה לאפשר לילדים לא להיפרד בבת אחת מכל המסגרות.
החזון הוא ליצור מקום ומשמעות לכל אדם. חשוב שכל אחד יוכל לרדת מהבית וליצור חיי חברה, ושכל אחד ירגיש שייך למסגרת החברתית. התנועה מקבלת חניכים עם כל היכולות כמו ילדים עם אוטיזם, שיתוק מוחין, לקות קוגניטיבית, תסמונות שונות ועוד. לכל חניך עם צרכים מיוחדים מצוותים שני חונכים מהחינוך הכללי, וכך המודל הוא חונכות אישית במסגרת של פעילות קבוצתית. אם המדריך מעביר פעילות של יצירה, החונך יחכה בסבלנות עד שהחניך יבחר בעצמו באיזה צבע לצייר, גם אם לחניך ייקח זמן לבחור על ידי הזזת המבט לצד ימין או שמאל, ויצייר יחד איתו. אנחנו מקבלים כל ילד לפעילות, וכל אחד משתלב בה בדרכו. יש כאלו שרצים כל הזמן במעגלים סביב המדריך וסביב כל הילדים, ומי שמתבונן מבחוץ יגיד שהוא מפריע. אבל לא אנחנו בקרמבו. החונכים שלו ינעלו נעלי ספורט וירוצו איתו במהלך כל הפעילות גם מאה סיבובים, כי זו הדרך שלו להוציא מרץ, ותוך כדי הריצה הם יעבירו לו את התכנים בדרך שהוא יכול לקלוט אותם. יש חניכים שאוטמים את האוזנים ב"מעגל מוראלים" כשכולם צועקים: "יאללה קרמבו", ואז צועקים בעצמם את ההמשך: "קרמבו אימפריה", וכך כל אחד מוצא את הדרך להשתלב. בכל תנועת נוער ילד רץ לבד בתופסת, אצלנו החונך יתפוס כיסא גלגלים וירוץ אתו במידה וצריך סיוע. מסתכלים כל הזמן ימינה ושמאלה וחושבים נגיש. לפני שאני מרים כרטיסיה של משחק זיכרון מהרצפה, אסתכל אם לא צריך להרים למישהו שלא יכול להגיע לרצפה. עם זאת התפיסה שלנו היא שלכולם יש צרכים מיוחדים חלק נראים לעין וחלק לא נראים לעין, כך שכל אחד יעזור לאחר במקום בו צריך עזרה. החניכים יודעים שהם יכולים להיות מי שהם: לא יצחקו על בן שמורח לק על הצפורניים, מותר לצרוח בזמן הפעולה אם זה מרגיש נכון. העיקר תהיה אתה עצמך. יש קבלה מלאה במהלך הפעילות. אנחנו במקום מאד שמח. מאחר שבכנפיים של קרמבו נחשפים החונכים והחניכים כבר מגיל צעיר לכל גווני החברה הישראלית, חשוכים כבר לא יצאו משם. אותם חונכים שיגיעו לעמדות בכירות בחברה ידעו איך להתייחס לאנשים עם צרכים מיוחדים ואיך לשלב כל אחד שונה מהם.
החונכים מהחינוך הכללי אומרים לנו שהם מקבלים פי עשרה ממה שהם נותנים. הם לא מתנדבים אלא פעילים בתנועת נוער עם ילדים שונים מהם. הם יוצאים מועצמים. הביטחון העצמי והדימוי העצמי שלהם עולה. מקבלים פרופורציה. אנחנו חיים בתרבות של אין לי: אין לי נעליים כמו שלו, אין לי... ולא מרשים לי... בקרמבו בעקבות הפעילות לומדים להסתכל על היש. אומרים תודה על מה שקיים. לומדים להעריך את חופש הבחירה, את היכולת לחשוב עצמאית.
איך בנוי המארג הארגוני?
כנפיים של קרמבו זו עמותה רשומה בישראל כמו כל תנועות הנוער. אנחנו פועלים במודל של תנועת נוער, כשאת הסניפים מנהלים בני נוער מהחינוך הכללי והמיוחד. ישנו גם ועד מנהל צעיר שמורכב מפעילים עם ובלי צרכים מיוחדים המקבל החלטות חשובות בתנועה. מאז שטומי ברצ'נקו, נער כריזמטי ומבריק עם שיתוק מוחין שמתקשר באמצעות לוח תקשורת, כתב לנו ללא הרף שהוא רוצה להקים ועד מנהל של בני נוער לתנועה. חמישה בני נוער מהווים את הצוות המנהל והמוביל בכל סניף. מנהל הסניף הוא/היא בני שבע עשרה. בכל סניף ישנם אחראים על כל המפעלים כולל מערך ההיסעים הנגיש, בטיחות, רכישת ציוד, והמטפלות הסיעודיות שדואגות לטיפול האינטימי (כך נוצרים קשרי חברות ולא קשרי טיפול בין החונכים לחניכים), וכן קשר עם ההורים לקראת מפגשי היכרות עם החניכים בבתיהם ומתן הנחיות לטיפול, ואחריות על ניהול החונכים כולל תכני הדרכה. חמש מאות ילדים עם צרכים מיוחדים משמשים בתנועה בתפקידי חונכויות והדרכה. חונך עם צרכים מיוחדים יכול לחנוך ילד אחר עם צרכים מיוחדים. ילד עם שיתוק מוחין יכול לחנוך ילד אחר, שגם הוא עם שיתוק מוחין. העצמה לשני הצדדים.
חלוקת התפקידים שקיימת בכל סניף הועתקה גם לרמה הארצית. בראש העמותה יש יו"ר, ועד מנהל, הנהלה מקצועית המורכבת מסמנכ"לים שהם מנהלי מחלקות מקצועיות הנותנות מענה לשטח.
הסניפים משמשים בבואה של הרכב התושבים בערים השונות. הגענו בכנפיים של קרמבו לשבעים סניפים שרובם מעורבים מכל גווני החברה הישראלית- חילוניים ודתיים לאומיים (חצי חצי), יהודים, ערבים מוסלמים וערבים נוצרים בערים מעורבות, שלושה עשר סניפים במגזר הערבי, המשלבים דרוזים ובדואים.
ניתן להצטרף לתנועה מכיתה ד' עד י"ב. ככל שהאדם יותר צעיר קל יותר להרחיב את הלב, והדעות הקדומות עדיין לא מושרשות. גיל החניכים עם צרכים מיוחדים הוא מגיל שבע עד עשרים ושתים. החינוך המיוחד מסתיים בגיל עשרים ואחת, לכן נתנו עוד שנה לאפשר לילדים לא להיפרד בבת אחת מכל המסגרות.
היכולת של בן אדם נמדדת לא רק בקבלת מאה במבחן או להיות ראשון בתחרות ספורט, אלא גם בהצבעה באצבע על לוח תקשורת, או בהרמת הראש גם אם זה מאד מאד קשה מבחינת השרירים. גם זו יכולת. גם זו הצלחה. ההכשרה עוסקת באמונה באדם, בכל אדם, ובבחירה החופשית של כל אדם. אחרי שהנחלנו את הדברים האלו אנחנו יורדים לפרקטיקה: איך משלבים ילד עם שיתוק מוחין בפעילויות שלנו.
תתארי לי את ראשית דרכך בתנועה?
לפני כעשר שנים היה לי ברור שאני רוצה לעבוד בניהול בתחום הבלתי פורמלי. אני מאמינה שמהחינוך הבלתי פורמלי קורה שינוי חברתי. הצטרפתי לעמותת כנפיים של קרמבו, והיינו שתי עובדות שארגנו ששה סניפים עם מאתים ילדים. לפני שלוש שנים מוניתי לתפקיד מנכ"לית התנועה.
התפקיד הראשון שלי כסמנכ"לית תפעול והדרכה כלל הקמת סניפים חדשים, הנחלת התורה וההדרכה יחד עם הצוות, והכשרת בני נוער רבים ככל האפשר לעבוד עם בני נוער עם צרכים מיוחדים. הדבר הראשון שעשיתי בכובע התפעול היה לבנות צוות מוביל של בני נוער שינהל את הסניפים. להתחיל ליצור מודל של ניהול סניף עם תפקידים מוגדרים. בכובע השני היה סיפור ההכשרה וההדרכה: איך מגייסים חונכים? איך מכשירים את בני הנוער הקיימים להבין את התפיסה הקרמבואית, שאינה תפיסה של התנדבות, אלא המוטו הוא: אני והחניך שלי משנים את החברה הישראלית? היה צורך לבנות את התורה וההכשרה. קלאודיה קובי, האם המייסדת, פיתחה את התורה, וביחד אתה התחלנו להנחיל את המסרים כגון: להסתכל על היכולת של האדם שעומד מולך, כלומר להסתכל על ילד שלא מדבר אבל מתקשר לחלוטין ולהבין שהוא מסוגל. יש קטע מאד יפה של סנט אכזופרי, שמלמד איך בונים ספינה: "אוספים אנשים ונוטעים בהם את הכמיהה לים הרחב, הגדול האינסופי, ולא אוספים אנשים ואומרים להם לאסוף עצים ולהכין תוכנית לבניית ספינה". ברוח זו, לפני שמסבירים לבני נוער מה זה אוטיזם או לקות התפתחותית, דיברנו על "רוח קרמבו". שיבינו שהיכולת של בן אדם נמדדת לא רק בקבלת מאה במבחן או להיות ראשון בתחרות ספורט, אלא גם בהצבעה באצבע על לוח תקשורת, או בהרמת הראש גם אם זה מאד מאד קשה מבחינת השרירים. גם זו יכולת. גם זו הצלחה. ההכשרה עוסקת באמונה באדם, בכל אדם, ובבחירה החופשית של כל אדם. אחרי שהנחלנו את הדברים האלו אנחנו יורדים לפרקטיקה: איך משלבים ילד עם שיתוק מוחין בפעילויות שלנו.
בתפקידך כמנכ"לית, מהו החזון ומהי הפרקטיקה?
לאחר שבע שנים של עבודה בארגון הדבר הראשון שעשיתי היה להסתכל בכובע אחר, ולתכנן מבנה ארגוני שיתן מענה לצמיחה עתידית. והכי חשוב היה לבנות תוכניות אסטרטגיות לאור החזון: היכן אנחנו רואים את עצמנו בעוד שלוש שנים - פריפריה או לא, בארץ, בחוץ לארץ, כמותג - איך אנחנו רוצים שהוא ייתפס. כמו שניטשה אמר: "מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך". אולי אחד הדברים הכי חשובים היה לעצום את העיניים ולראות שיש לך תמונה בדימיון לאן הארגון צריך להגיע. אחרי שהיה ברור לאן רוצים להגיע, השאר הוא כמו טיל מוכוון מטרה. הקמנו מחלקות מקצועיות, הכשרנו מנהלים ופיתחנו תוכניות עבודה ברורות ומדידות לכולם. אני רואה את העמותה כעסק, אמנם ללא מטרת רווח, שמבקש להגיע ולגעת בחייהם של יותר ויותר ילדים. אנחנו רוצים שני דברים: להגיע לכמה שיותר ילדים ולתת את השירות בצורה האיכותית ביותר.
כמנכ"לית, אני מאמינה שתחתי צריכים להיות אנשים טובים יותר ממני, שכל אחד מהם מבין הכי טוב בתחומו. משרי פנים עד לשרי החוץ, הכשרת עתודה ניהולית שתאפשר לאנשים לצמוח, וגם התמקצעות מאד ברורה. אחת המשימות היתה לדאוג שלכל ראשי המחלקות יהיו סגנים מצוידים בכל הידע. שלכל מספר אחד יהיה מספר שתיים ברור, שיוכלו לגבות ולהחליף אותם במידת הצורך. מאד חשוב לי שכל העובדים ידברו את אותה שפה, שכן אם החזון והשפה אחידים והערכים יוטמעו בסניפים, אדע שאוכל ללכת קדימה.
עלות של סניף היא סביב לשלוש מאות אלף שקלים לשנה והיום אנחנו לא פותחים סניפים מבלי שהרשות המקומית מממנת לפחות שליש מהעלות. התקציב בנוי מתמיכת רשות מקומית, תמיכת מדינה, תרומות ודמי השתתפות של פעילים שהם מאד סמליים: בין מאה לחמש מאות שקלים לשנה לפעם או פעמיים של פעילות בשבוע. בכמה רשויות אנחנו פותחים יותר מסניף אחד. בעיריית תל אביב ישנם הכי הרבה סניפים. בבאר שבע יש סניף אחד ודיבורים על התרחבות לפעילויות בעיר ב"רוח קרמבו", ועוד ערים רבות שתומכות.
יש לנו שלשת אלפים ילדים עם צרכים מיוחדים ברשימות המתנה, ובתוכנית שאנחנו בונים לשלושת השנים הקרובות נרצה לתת לילדים האלו את השירות, בין אם זה בפריפריה או במרכז. לפי המודל, יהיה צורך לפחות בששת אלפים חונכים.
האתגר הכי גדול שקרוב לפיצוח אני מקוה הוא תמיכה יציבה וקבועה מהמדינה. ברגע שזה יקרה לכנפיים של קרמבו יש תשתית מעולה לצמוח ולהתפתח.
איך מחברים בין חניך וחונך?
בני הנוער המובילים את הסניף עורכים מפגשי היכרות בבתי החניכים, נפגשים עם החניכים לעתיד, ומראיינים בשיחות אישיות את החונכים לעתיד. ישיבה ארוכה מוקדשת לשיבוצים, ויש עקרונות מנחים כמו קבוצת גיל אחידה. בשלב הבא החונכים נפגשים עם החניכים בבתיהם ומכירים אותם יותר לעומק לקראת ליווי במשך שנה.
דוגמא לנקודת חיבור: חניכה אמרה שהיא אוהבת כל כך לרקוד, וביקשה שיחברו אותה עם חונכת שאוהבת לרקוד. כך התקשרו הנערה שרוקדת בחוג מיוחד לילדים עם כיסאות גלגלים והחונכת חובבת ריקוד.
לפני כעשר שנים היה לי ברור שאני רוצה לעבוד בניהול בתחום הבלתי פורמלי. אני מאמינה שמהחינוך הבלתי פורמלי קורה שינוי חברתי. הצטרפתי לעמותת כנפיים של קרמבו, והיינו שתי עובדות שארגנו ששה סניפים עם מאתים ילדים. לפני שלוש שנים מוניתי לתפקיד מנכ"לית התנועה.
התפקיד הראשון שלי כסמנכ"לית תפעול והדרכה כלל הקמת סניפים חדשים, הנחלת התורה וההדרכה יחד עם הצוות, והכשרת בני נוער רבים ככל האפשר לעבוד עם בני נוער עם צרכים מיוחדים. הדבר הראשון שעשיתי בכובע התפעול היה לבנות צוות מוביל של בני נוער שינהל את הסניפים. להתחיל ליצור מודל של ניהול סניף עם תפקידים מוגדרים. בכובע השני היה סיפור ההכשרה וההדרכה: איך מגייסים חונכים? איך מכשירים את בני הנוער הקיימים להבין את התפיסה הקרמבואית, שאינה תפיסה של התנדבות, אלא המוטו הוא: אני והחניך שלי משנים את החברה הישראלית? היה צורך לבנות את התורה וההכשרה. קלאודיה קובי, האם המייסדת, פיתחה את התורה, וביחד אתה התחלנו להנחיל את המסרים כגון: להסתכל על היכולת של האדם שעומד מולך, כלומר להסתכל על ילד שלא מדבר אבל מתקשר לחלוטין ולהבין שהוא מסוגל. יש קטע מאד יפה של סנט אכזופרי, שמלמד איך בונים ספינה: "אוספים אנשים ונוטעים בהם את הכמיהה לים הרחב, הגדול האינסופי, ולא אוספים אנשים ואומרים להם לאסוף עצים ולהכין תוכנית לבניית ספינה". ברוח זו, לפני שמסבירים לבני נוער מה זה אוטיזם או לקות התפתחותית, דיברנו על "רוח קרמבו". שיבינו שהיכולת של בן אדם נמדדת לא רק בקבלת מאה במבחן או להיות ראשון בתחרות ספורט, אלא גם בהצבעה באצבע על לוח תקשורת, או בהרמת הראש גם אם זה מאד מאד קשה מבחינת השרירים. גם זו יכולת. גם זו הצלחה. ההכשרה עוסקת באמונה באדם, בכל אדם, ובבחירה החופשית של כל אדם. אחרי שהנחלנו את הדברים האלו אנחנו יורדים לפרקטיקה: איך משלבים ילד עם שיתוק מוחין בפעילויות שלנו.
בתפקידך כמנכ"לית, מהו החזון ומהי הפרקטיקה?
לאחר שבע שנים של עבודה בארגון הדבר הראשון שעשיתי היה להסתכל בכובע אחר, ולתכנן מבנה ארגוני שיתן מענה לצמיחה עתידית. והכי חשוב היה לבנות תוכניות אסטרטגיות לאור החזון: היכן אנחנו רואים את עצמנו בעוד שלוש שנים - פריפריה או לא, בארץ, בחוץ לארץ, כמותג - איך אנחנו רוצים שהוא ייתפס. כמו שניטשה אמר: "מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך". אולי אחד הדברים הכי חשובים היה לעצום את העיניים ולראות שיש לך תמונה בדימיון לאן הארגון צריך להגיע. אחרי שהיה ברור לאן רוצים להגיע, השאר הוא כמו טיל מוכוון מטרה. הקמנו מחלקות מקצועיות, הכשרנו מנהלים ופיתחנו תוכניות עבודה ברורות ומדידות לכולם. אני רואה את העמותה כעסק, אמנם ללא מטרת רווח, שמבקש להגיע ולגעת בחייהם של יותר ויותר ילדים. אנחנו רוצים שני דברים: להגיע לכמה שיותר ילדים ולתת את השירות בצורה האיכותית ביותר.
כמנכ"לית, אני מאמינה שתחתי צריכים להיות אנשים טובים יותר ממני, שכל אחד מהם מבין הכי טוב בתחומו. משרי פנים עד לשרי החוץ, הכשרת עתודה ניהולית שתאפשר לאנשים לצמוח, וגם התמקצעות מאד ברורה. אחת המשימות היתה לדאוג שלכל ראשי המחלקות יהיו סגנים מצוידים בכל הידע. שלכל מספר אחד יהיה מספר שתיים ברור, שיוכלו לגבות ולהחליף אותם במידת הצורך. מאד חשוב לי שכל העובדים ידברו את אותה שפה, שכן אם החזון והשפה אחידים והערכים יוטמעו בסניפים, אדע שאוכל ללכת קדימה.
עלות של סניף היא סביב לשלוש מאות אלף שקלים לשנה והיום אנחנו לא פותחים סניפים מבלי שהרשות המקומית מממנת לפחות שליש מהעלות. התקציב בנוי מתמיכת רשות מקומית, תמיכת מדינה, תרומות ודמי השתתפות של פעילים שהם מאד סמליים: בין מאה לחמש מאות שקלים לשנה לפעם או פעמיים של פעילות בשבוע. בכמה רשויות אנחנו פותחים יותר מסניף אחד. בעיריית תל אביב ישנם הכי הרבה סניפים. בבאר שבע יש סניף אחד ודיבורים על התרחבות לפעילויות בעיר ב"רוח קרמבו", ועוד ערים רבות שתומכות.
יש לנו שלשת אלפים ילדים עם צרכים מיוחדים ברשימות המתנה, ובתוכנית שאנחנו בונים לשלושת השנים הקרובות נרצה לתת לילדים האלו את השירות, בין אם זה בפריפריה או במרכז. לפי המודל, יהיה צורך לפחות בששת אלפים חונכים.
האתגר הכי גדול שקרוב לפיצוח אני מקוה הוא תמיכה יציבה וקבועה מהמדינה. ברגע שזה יקרה לכנפיים של קרמבו יש תשתית מעולה לצמוח ולהתפתח.
איך מחברים בין חניך וחונך?
בני הנוער המובילים את הסניף עורכים מפגשי היכרות בבתי החניכים, נפגשים עם החניכים לעתיד, ומראיינים בשיחות אישיות את החונכים לעתיד. ישיבה ארוכה מוקדשת לשיבוצים, ויש עקרונות מנחים כמו קבוצת גיל אחידה. בשלב הבא החונכים נפגשים עם החניכים בבתיהם ומכירים אותם יותר לעומק לקראת ליווי במשך שנה.
דוגמא לנקודת חיבור: חניכה אמרה שהיא אוהבת כל כך לרקוד, וביקשה שיחברו אותה עם חונכת שאוהבת לרקוד. כך התקשרו הנערה שרוקדת בחוג מיוחד לילדים עם כיסאות גלגלים והחונכת חובבת ריקוד.
כבר מהרגע בו יורד החניך מההסעה, ושני החונכים שלו ניגשים אליו רואים את המפגש המיוחד. הם מניחים את הטלפון ואת הבגרויות בצד, מתרכזים אך ורק במפגש ביניהם. רואים את המבטים, ומבינים שמשהו מאד מיוחד קורה. לפעמים לוקח זמן ליצור קשר, גם שלושה עד ארבעה חודשים. ואז נאמרת התודה, לעיתים גם רק במבט.
האם יש מגמת האחדה בין הסניפים בתכנים ובפעילות?
מחלקת ההדרכה של התנועה מתכננת את מסגרת הפעילויות והתכנים השנתית. בני הנוער גוזרים משם את תכני הפעולות, ומפתחים אותן בהתאם לצרכים בסניף. כמו כן הם דואגים להנגשה של הפעילויות בהתאם לפעילים בסניף. בכל פעולה של קרמבו חייב להתבטא ערך אחד מהערכים המובילים של התנועה: אני יכול, אני אוהב, אני חבר, אני שייך, אני מוביל, אני ישראלי. ישנם מערכים קבועים של הדרכה כמו מורשת, ערכים, חזון, חגים. לפי הקוים המנחים האלו כל סניף גוזר ותופר חליפה המתאימה לחניכים שלו. בכל סניף הצוות מתלבט איך להנגיש את הנושא לחניכים. איך מעבירים למשל תוכן של יום העצמאות לילד בן ארבע עשרה שברמה הקוגניטיבית הוא בן שלוש? על ידי חשיבה נגישה. מחברים בין יום העצמאות שהוא יום ההולדת של המדינה לחוויה של יום ההולדת שלו עם בלונים ועוגה, ואולי כך הוא יבין. אחר כך נסביר מה זה מדינה ומה הקשר. זהו התהליך. את החגים חוגגים לפי הרכב האוכלוסיה.
החשיבה הנגישה היא שלוש מאות ושישים מעלות ובאה לידי ביטוי במגוון אספקטים: איך לתווך את הפעילות לחניך שירגיש הכי שייך והכי משמעותי בפעילות. במדים שלנו אין כפתורים, והלוגו נמצא מקדימה ובגב לטובת אלו שבכיסאות גלגלים וגבם מוסתר.
התנועה מקיימת טיולים נגישים. מחנה קיץ באכסניה בחיספין שברמת הגולן מתקיים כנופש משפחות, במסגרתו החניכים מבלים עם החונכים, ההורים משוחררים רוב היום, ויש קבוצות אחים ופעילויות כל היום. ואנחנו גם נוסעים למחנות ההשמדה בפולין. שואלים אותי למה ילדים עם צרכים מיוחדים צריכים לנסוע לפולין, ואני עונה: שאלנו אותם, והם רוצים. בואו ניתן להם לבחור. יוצאת משלחת מגוונת של ילדים, הורים וחונכים. נוכחנו שילד שרואה ערימת פרוטזות במחנה השמדה אמר: אותי היו רוצחים פעמיים, פעם כיהודי ופעם כבעל צרכים מיוחדים. מצד שני ילד מתל שבע, מחורה או מערערה מסתובב שם עם דגל ישראל ואומר: לא האמנתי עד עכשיו שהיתה שואה. השילוב של יהודים חילונים ודתיים, ערבים, בני נוער עם ובלי צרכים מיוחדים והורים יוצר מארג יוצא דופן. המשלחת הזאת מונגשת ומתווכת את התכנים לחניכים. וכך ממפעל למפעל החשיבה על נגישות של המשתתפים הופכת אוטומטית והם הופכים לאנשים יותר מכילים.
איך התנהל המאבק נגד סגירת התנועה לאחרונה?
במהלך המאבק האחרון בסוף 2018 הרגשנו שזאת מחויבות של החברה הישראלית שכל אזרח בישראל יגיד: אני רוצה כנפיים של קרמבו מתחת לבית שלי, כי אני רואה בכך חשיבות לאומית. ובטח ובטח אחרי שהאו"ם הכיר בנו לפני חצי שנה כיועץ שילוב והכלה לכל מדינות העולם. יש לנו גושפנקא בינלאומית ועכשיו הגיע הזמן לרמה הלאומית.
תקציב העמותה הוא שלושים מיליון שקלים לשנה, כשתמיכת המדינה בארבע השנים האחרונות היתה בין שלושה לארבעה מיליון שקלים לשנה, דרך מיזם משותף עם משרד הרווחה שאיפשר את הצמיחה של כנפיים של קרמבו מעשרים סניפים לשבעים סניפים. התקציב לא מתאים יותר לגודל התנועה ולא מאפשר לנו לצרף 3000 ילדים מרשימות ההמתנה, וכמו כן המיזם המשותף עמד להסתיים ב 2019, לכן היתה סכנת סגירה לתנועה.
יושב ראש הועד המנהל ניר ברונשטיין הוביל את המאבק הזה ואנחנו יחד איתו. הוא אב לילדה עם צרכים מיוחדים. הסכנה על הסגירה גרמה לאלפי בני נוער להעלות פוסטים מרגשים: אל תסגרו לנו את הבית ואל תגזרו לנו את הכנפיים. ההחלטה שניתנה היתה שבשלוש השנים הקרובות הממשלה תתקצב תכניות לפעילות פנאי עבור ילדים עם ובלי צרכים מיוחדים ואנחנו מקווים שהתקציב הזה יאפשר את פתיחתם של עשרות סניפי כנפיים של קרמבו ברחבי הארץ. (משרדי העבודה והרווחה והחינוך ישקיעו 12 מיליון שקלים כל אחד, האוצר תשעה מיליון שקלים, משרדי הבריאות ושוויון חברתי יקצו שלושה מיליון שקלים כל אחד, ומשרד ראש הממשלה יעביר מיליון שקלים וחצי א.א.ג.).
היה לנו ברור שאנחנו נשמור על הערכים שלנו במאבק. לא נחסום כבישים. לא נצעד לכנסת. לא נעשה הפגנות ענק, אלא נשמור על המקום השמח והמאמין. בניהול המאבק שמרנו את "רוח קרמבו". הרגשנו אהדה בכל מקום ואהבה, והבנה שההשפעה של קרמבו על החברה הישראלית היא חסרת תקדים, וזה על רקע של סקר מלפני חודשיים לפיו 90% מההורים בישראל לא רוצים שהילד שלהם ישולב עם ילד עם צרכים מיוחדים בפעילות פנאי. אם קרמבו תרשת את כל הארץ במאתיים סניפים, בעוד כמה שנים אמירה כזאת בכלל לא תאמר. התפיסה תהיה: אני רוצה שהילד שלי יהיה פעיל עם ילד מיוחד, כי אני מבין כמה הילד שלי יצמח מזה. הדור שמתחנך בקרמבו יהפוך את החברה הזאת לחברה סובלנית וטובה יותר.
האם יש מגמת האחדה בין הסניפים בתכנים ובפעילות?
מחלקת ההדרכה של התנועה מתכננת את מסגרת הפעילויות והתכנים השנתית. בני הנוער גוזרים משם את תכני הפעולות, ומפתחים אותן בהתאם לצרכים בסניף. כמו כן הם דואגים להנגשה של הפעילויות בהתאם לפעילים בסניף. בכל פעולה של קרמבו חייב להתבטא ערך אחד מהערכים המובילים של התנועה: אני יכול, אני אוהב, אני חבר, אני שייך, אני מוביל, אני ישראלי. ישנם מערכים קבועים של הדרכה כמו מורשת, ערכים, חזון, חגים. לפי הקוים המנחים האלו כל סניף גוזר ותופר חליפה המתאימה לחניכים שלו. בכל סניף הצוות מתלבט איך להנגיש את הנושא לחניכים. איך מעבירים למשל תוכן של יום העצמאות לילד בן ארבע עשרה שברמה הקוגניטיבית הוא בן שלוש? על ידי חשיבה נגישה. מחברים בין יום העצמאות שהוא יום ההולדת של המדינה לחוויה של יום ההולדת שלו עם בלונים ועוגה, ואולי כך הוא יבין. אחר כך נסביר מה זה מדינה ומה הקשר. זהו התהליך. את החגים חוגגים לפי הרכב האוכלוסיה.
החשיבה הנגישה היא שלוש מאות ושישים מעלות ובאה לידי ביטוי במגוון אספקטים: איך לתווך את הפעילות לחניך שירגיש הכי שייך והכי משמעותי בפעילות. במדים שלנו אין כפתורים, והלוגו נמצא מקדימה ובגב לטובת אלו שבכיסאות גלגלים וגבם מוסתר.
התנועה מקיימת טיולים נגישים. מחנה קיץ באכסניה בחיספין שברמת הגולן מתקיים כנופש משפחות, במסגרתו החניכים מבלים עם החונכים, ההורים משוחררים רוב היום, ויש קבוצות אחים ופעילויות כל היום. ואנחנו גם נוסעים למחנות ההשמדה בפולין. שואלים אותי למה ילדים עם צרכים מיוחדים צריכים לנסוע לפולין, ואני עונה: שאלנו אותם, והם רוצים. בואו ניתן להם לבחור. יוצאת משלחת מגוונת של ילדים, הורים וחונכים. נוכחנו שילד שרואה ערימת פרוטזות במחנה השמדה אמר: אותי היו רוצחים פעמיים, פעם כיהודי ופעם כבעל צרכים מיוחדים. מצד שני ילד מתל שבע, מחורה או מערערה מסתובב שם עם דגל ישראל ואומר: לא האמנתי עד עכשיו שהיתה שואה. השילוב של יהודים חילונים ודתיים, ערבים, בני נוער עם ובלי צרכים מיוחדים והורים יוצר מארג יוצא דופן. המשלחת הזאת מונגשת ומתווכת את התכנים לחניכים. וכך ממפעל למפעל החשיבה על נגישות של המשתתפים הופכת אוטומטית והם הופכים לאנשים יותר מכילים.
איך התנהל המאבק נגד סגירת התנועה לאחרונה?
במהלך המאבק האחרון בסוף 2018 הרגשנו שזאת מחויבות של החברה הישראלית שכל אזרח בישראל יגיד: אני רוצה כנפיים של קרמבו מתחת לבית שלי, כי אני רואה בכך חשיבות לאומית. ובטח ובטח אחרי שהאו"ם הכיר בנו לפני חצי שנה כיועץ שילוב והכלה לכל מדינות העולם. יש לנו גושפנקא בינלאומית ועכשיו הגיע הזמן לרמה הלאומית.
תקציב העמותה הוא שלושים מיליון שקלים לשנה, כשתמיכת המדינה בארבע השנים האחרונות היתה בין שלושה לארבעה מיליון שקלים לשנה, דרך מיזם משותף עם משרד הרווחה שאיפשר את הצמיחה של כנפיים של קרמבו מעשרים סניפים לשבעים סניפים. התקציב לא מתאים יותר לגודל התנועה ולא מאפשר לנו לצרף 3000 ילדים מרשימות ההמתנה, וכמו כן המיזם המשותף עמד להסתיים ב 2019, לכן היתה סכנת סגירה לתנועה.
יושב ראש הועד המנהל ניר ברונשטיין הוביל את המאבק הזה ואנחנו יחד איתו. הוא אב לילדה עם צרכים מיוחדים. הסכנה על הסגירה גרמה לאלפי בני נוער להעלות פוסטים מרגשים: אל תסגרו לנו את הבית ואל תגזרו לנו את הכנפיים. ההחלטה שניתנה היתה שבשלוש השנים הקרובות הממשלה תתקצב תכניות לפעילות פנאי עבור ילדים עם ובלי צרכים מיוחדים ואנחנו מקווים שהתקציב הזה יאפשר את פתיחתם של עשרות סניפי כנפיים של קרמבו ברחבי הארץ. (משרדי העבודה והרווחה והחינוך ישקיעו 12 מיליון שקלים כל אחד, האוצר תשעה מיליון שקלים, משרדי הבריאות ושוויון חברתי יקצו שלושה מיליון שקלים כל אחד, ומשרד ראש הממשלה יעביר מיליון שקלים וחצי א.א.ג.).
היה לנו ברור שאנחנו נשמור על הערכים שלנו במאבק. לא נחסום כבישים. לא נצעד לכנסת. לא נעשה הפגנות ענק, אלא נשמור על המקום השמח והמאמין. בניהול המאבק שמרנו את "רוח קרמבו". הרגשנו אהדה בכל מקום ואהבה, והבנה שההשפעה של קרמבו על החברה הישראלית היא חסרת תקדים, וזה על רקע של סקר מלפני חודשיים לפיו 90% מההורים בישראל לא רוצים שהילד שלהם ישולב עם ילד עם צרכים מיוחדים בפעילות פנאי. אם קרמבו תרשת את כל הארץ במאתיים סניפים, בעוד כמה שנים אמירה כזאת בכלל לא תאמר. התפיסה תהיה: אני רוצה שהילד שלי יהיה פעיל עם ילד מיוחד, כי אני מבין כמה הילד שלי יצמח מזה. הדור שמתחנך בקרמבו יהפוך את החברה הזאת לחברה סובלנית וטובה יותר.
אושר אמיתי מגיע מיציקת משמעות לחיים של אחרים ולחיים שלך. כשאתה נחשף לשמחה לצד סבל, כאב, שעמום: רק כשיש לך את מנעד הרגשות האלו, אתה יכול להבין לעומק מהו אושר אמיתי. כשאתה נחשף לעוד ועוד אנשים, וכשאתה רואה שאתה יכול לתת מעצמך, בפינג פונג הזה נוצרת תחושת משמעות. ככל שכלי הקיבול שלך מתמלא, אתה יכול לתת יותר. וחוזר חלילה.
מה אומר לך יום האשה הבינלאומי?
שואלים אותי מידי שנה לקראת יום האשה מי בתחום המנהיגות או השילוב מעוררת בך השראה. מתוך ששת אלפים הפעילים בתנועה כשני שליש הן בנות צעירות. אני מסתכלת בבנות האלו כשאני עוברת בין הסניפים ואומרת: זה הדבר הבא בחברה שלנו. אותה נערה ברהט שמובילה אחריה את כל סניף, או אותה נערה יהודיה בסניף יפו שלצדה עומדת נערה נוצריה ועוד נער מוסלמי שמובילים יחד את הסניף. אותן נערות פורצות דרך עם אג'נדה ברורה של שילוב בחברה הישראלית, מעוררות בי השראה.
איך הפעילות שלכם מצטיירת בבתי הספר?
בני הנוער המובילים את הסניפים הם אלו שמגייסים חונכים בבתי הספר של החינוך הכללי. במקביל, יש פניות רבות של בתי ספר אלינו להעביר שיעורי העשרה. בני הנוער מלמדים שירים בשפת הסימנים ומספרים על הפעילות בכנפיים של קרמבו. ששת אלפים בני הנוער בתנועה הם השגרירים שלנו, שמבקשים בבתי הספר שלהם להיכנס לכיתות ולהסביר את "רוח קרמבו". וכשהם רואים ילד דחוי, הם מסבירים שיש לגשת אליו, לדאוג שהוא ישתלב וייקח חלק בפעילות וירגיש שייך – כי זה כנפיים של קרמבו. כך עוברים המסרים בבתי הספר. אחד המפעלים הכי יפים בתנועה לבוגרים זה מפעל השנת שירות. לפני כשנתיים הקמנו קומונה משולבת. חברים בה בני נוער עם ובלי צרכים מיוחדים. מידי יום יוצאים עשרה בני נוער מהקומונה להעביר שיעורים בבתי ספר, ותתארו לעצמכם נער שעומד בפני כיתה, מציג את עצמו כאוטיסט ואומר שהוא בא להסביר לכתה מה זה אוטיזם במסגרת הרצאה על: "האחר הוא אני". כך מופצת "רוח קרמבו".
שואלים אותי מידי שנה לקראת יום האשה מי בתחום המנהיגות או השילוב מעוררת בך השראה. מתוך ששת אלפים הפעילים בתנועה כשני שליש הן בנות צעירות. אני מסתכלת בבנות האלו כשאני עוברת בין הסניפים ואומרת: זה הדבר הבא בחברה שלנו. אותה נערה ברהט שמובילה אחריה את כל סניף, או אותה נערה יהודיה בסניף יפו שלצדה עומדת נערה נוצריה ועוד נער מוסלמי שמובילים יחד את הסניף. אותן נערות פורצות דרך עם אג'נדה ברורה של שילוב בחברה הישראלית, מעוררות בי השראה.
איך הפעילות שלכם מצטיירת בבתי הספר?
בני הנוער המובילים את הסניפים הם אלו שמגייסים חונכים בבתי הספר של החינוך הכללי. במקביל, יש פניות רבות של בתי ספר אלינו להעביר שיעורי העשרה. בני הנוער מלמדים שירים בשפת הסימנים ומספרים על הפעילות בכנפיים של קרמבו. ששת אלפים בני הנוער בתנועה הם השגרירים שלנו, שמבקשים בבתי הספר שלהם להיכנס לכיתות ולהסביר את "רוח קרמבו". וכשהם רואים ילד דחוי, הם מסבירים שיש לגשת אליו, לדאוג שהוא ישתלב וייקח חלק בפעילות וירגיש שייך – כי זה כנפיים של קרמבו. כך עוברים המסרים בבתי הספר. אחד המפעלים הכי יפים בתנועה לבוגרים זה מפעל השנת שירות. לפני כשנתיים הקמנו קומונה משולבת. חברים בה בני נוער עם ובלי צרכים מיוחדים. מידי יום יוצאים עשרה בני נוער מהקומונה להעביר שיעורים בבתי ספר, ותתארו לעצמכם נער שעומד בפני כיתה, מציג את עצמו כאוטיסט ואומר שהוא בא להסביר לכתה מה זה אוטיזם במסגרת הרצאה על: "האחר הוא אני". כך מופצת "רוח קרמבו".
איזו מעורבות את מציעה לידידים יהודים, ישראלים, וגם לא יהודים בחוץ לארץ?
הכרזת האו"ם על התנועה כיועץ מיוחד לשילוב והכלה לכלל המדינות, אמרה בעצם שיש לתנועה מודל וידע ייחודי שצריך להפעיל בעולם. אנחנו רוצים להפיץ את הידע בכל מקום בצורה הטובה ביותר. אנחנו מעבירים כיום סמינרים במוסקבה ובקייב ובמקומות נוספים. אנחנו עובדים עם פדרציות יהודיות תומכות בחוץ לארץ, וניתן לשתף פעולה בתפוצות בכמה אופנים. למעט תרומות שזה מבורך, אפשר לערוך בר מצוה או בת מצוה שמסתיימת בהפנינג גדול, שהמימון יגיע לכנפיים של קרמבו. ניתן להביא צוות מקצועי של כנפיים של קרמבו להדריך בסדנאות לבתי ספר, להורים, לעובדים סוציאליים ולאנשי מקצוע נוספים. בגלל ייחודיות הפעולה יש ביקוש עצום לפתיחת סניפים בחוץ לארץ, וישנן ערים שמעוניינות בשיתופי פעולה, שיכללו תמיכה בסניפים בישראל, ולא מדובר בהכרח ביהודים.
איזה מסר ומעורבות את מציעה לבוגרים שלנו?
הפכנו להיות אנשים טובים יותר בעקבות הפעילות בקרמבו, ואנחנו לא מפחדים לומר זאת. אושר לא מגיע מהנאות רגעיות. אושר אמיתי מגיע מיציקת משמעות לחיים של אחרים ולחיים שלך. כשאתה נחשף לשמחה לצד סבל, כאב, שעמום: רק כשיש לך את מנעד הרגשות האלו, אתה יכול להבין לעומק מהו אושר אמיתי. כשאתה נחשף לעוד ועוד אנשים, וכשאתה רואה שאתה יכול לתת מעצמך, בפינג פונג הזה נוצרת תחושת משמעות. ככל שכלי הקיבול שלך מתמלא, אתה יכול לתת יותר. וחוזר חלילה.
שואלים אותי איך אפשר להתנדב. מכיוון שמדובר בנוער מוביל נוער אין בכך צורך. החובה המוסרית של כולנו היא לראות איך אנחנו מצרפים שלושת אלפים בני נוער מרשימות ההמתנה לשורות התנועה. אני בטוחה שבוגרי האוניברסיטה יוכלו לפתוח דלתות לכנפיים של קרמבו, בין אם בארץ או בחוץ לארץ, לשיתופי פעולה חדשים. נשמח ליצור קשר עם חברות עסקיות שיכולות לעזור בהקמת סניפים חדשים, ואנו נספק אירועי שיא של הסניף עם עובדי החברה להכרת הפעילות שלנו, הרצאות השראה, ופנלים.
הכרזת האו"ם על התנועה כיועץ מיוחד לשילוב והכלה לכלל המדינות, אמרה בעצם שיש לתנועה מודל וידע ייחודי שצריך להפעיל בעולם. אנחנו רוצים להפיץ את הידע בכל מקום בצורה הטובה ביותר. אנחנו מעבירים כיום סמינרים במוסקבה ובקייב ובמקומות נוספים. אנחנו עובדים עם פדרציות יהודיות תומכות בחוץ לארץ, וניתן לשתף פעולה בתפוצות בכמה אופנים. למעט תרומות שזה מבורך, אפשר לערוך בר מצוה או בת מצוה שמסתיימת בהפנינג גדול, שהמימון יגיע לכנפיים של קרמבו. ניתן להביא צוות מקצועי של כנפיים של קרמבו להדריך בסדנאות לבתי ספר, להורים, לעובדים סוציאליים ולאנשי מקצוע נוספים. בגלל ייחודיות הפעולה יש ביקוש עצום לפתיחת סניפים בחוץ לארץ, וישנן ערים שמעוניינות בשיתופי פעולה, שיכללו תמיכה בסניפים בישראל, ולא מדובר בהכרח ביהודים.
איזה מסר ומעורבות את מציעה לבוגרים שלנו?
הפכנו להיות אנשים טובים יותר בעקבות הפעילות בקרמבו, ואנחנו לא מפחדים לומר זאת. אושר לא מגיע מהנאות רגעיות. אושר אמיתי מגיע מיציקת משמעות לחיים של אחרים ולחיים שלך. כשאתה נחשף לשמחה לצד סבל, כאב, שעמום: רק כשיש לך את מנעד הרגשות האלו, אתה יכול להבין לעומק מהו אושר אמיתי. כשאתה נחשף לעוד ועוד אנשים, וכשאתה רואה שאתה יכול לתת מעצמך, בפינג פונג הזה נוצרת תחושת משמעות. ככל שכלי הקיבול שלך מתמלא, אתה יכול לתת יותר. וחוזר חלילה.
שואלים אותי איך אפשר להתנדב. מכיוון שמדובר בנוער מוביל נוער אין בכך צורך. החובה המוסרית של כולנו היא לראות איך אנחנו מצרפים שלושת אלפים בני נוער מרשימות ההמתנה לשורות התנועה. אני בטוחה שבוגרי האוניברסיטה יוכלו לפתוח דלתות לכנפיים של קרמבו, בין אם בארץ או בחוץ לארץ, לשיתופי פעולה חדשים. נשמח ליצור קשר עם חברות עסקיות שיכולות לעזור בהקמת סניפים חדשים, ואנו נספק אירועי שיא של הסניף עם עובדי החברה להכרת הפעילות שלנו, הרצאות השראה, ופנלים.