פועלים למען הקהילה
ראיינה וערכה: אילת אלגור גורפינקל, בוגרת לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
תעודת זהות: עו״ד תמיר גילת
מ-2014 יו"ר הקרן לחקר הסרטן בישראל I.C.R.F
מ-2014 יו"ר הקרן לחקר הסרטן בישראל I.C.R.F
מ-2012 מלווה חולי סרטן ובני משפחותיהם בחיזוק, בהעצמה מנטלית ובקבלת החלטות לניהול המחלה.
מ-2012 לומד בודהיזם עם פרופסור יעקב רז, לומד ומתרגל בודהיזם במסגרת "פסיכודהרמה"' ומ- 2019 - מנחה קורס מדיטציה ונגיעות בודהיסטיות בקמפוס "ברושים" של אוניברסיטת תל אביב;
מנחה אורח במסגרת קורסים בבית הספר ללימוד בודהיזם - "פסיכודהרמה" ופעיל בתכנית "שותפים למסע" (ליווי חולים סופניים).
אוניברסיטת תל אביב:
מ- 2015 נמנה על חבר הנאמנים הישראלי של אוניברסיטת תל אביב וחבר הנהלת אגודת הידידים.
משנות ה-90 של המאה ה-20 חבר הנהלת אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב והמועדון העסקי-אקדמי.
2001-2002 בוגר תכנית "קלוג-רקנטי" באוניברסיטת תל אביב, EMBA למנהלים בשיתוף בית הספר קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן.
1983-1987 בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.
2002- 2011 ייזום פרויקטים עסקיים במישור הבינלאומי בעיקר בתחום האנרגיה
1988 - 2000 עורך דין עסקי בסקטור הפרטי
1980 - 1986 שוער קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב
מ-2012 לומד בודהיזם עם פרופסור יעקב רז, לומד ומתרגל בודהיזם במסגרת "פסיכודהרמה"' ומ- 2019 - מנחה קורס מדיטציה ונגיעות בודהיסטיות בקמפוס "ברושים" של אוניברסיטת תל אביב;
מנחה אורח במסגרת קורסים בבית הספר ללימוד בודהיזם - "פסיכודהרמה" ופעיל בתכנית "שותפים למסע" (ליווי חולים סופניים).
אוניברסיטת תל אביב:
מ- 2015 נמנה על חבר הנאמנים הישראלי של אוניברסיטת תל אביב וחבר הנהלת אגודת הידידים.
משנות ה-90 של המאה ה-20 חבר הנהלת אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב והמועדון העסקי-אקדמי.
2001-2002 בוגר תכנית "קלוג-רקנטי" באוניברסיטת תל אביב, EMBA למנהלים בשיתוף בית הספר קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן.
1983-1987 בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.
2002- 2011 ייזום פרויקטים עסקיים במישור הבינלאומי בעיקר בתחום האנרגיה
1988 - 2000 עורך דין עסקי בסקטור הפרטי
1980 - 1986 שוער קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב
"למען עתיד ילדינו ועתיד הדורות הבאים אנחנו בקרן לחקר הסרטן בישראל מקימים בכל שנה את נבחרת החלומות של חוקרי הסרטן בישראל".
נחשפנו לאחרונה להכרזה על שלוש תרופות מצילות חיים, בכנס האונקולוגים השנתי בשיקגו (ASCO). שמך מופיע כמשתתף בניסוי הראשוני ולימים יו"ר הקרן לחקר הסרטן בישראל. שתף אותנו בפרטים:
בכנס האונקולוגים שהתקיים לאחרונה בשיקגו, הציגה הרופאה שלי, ד"ר טליה גולן מהמרכז הרפואי שיבא, את ממצאי הניסוי של מחקר קליני המיועד לחולי סרטן גרורתי נשאי הגן BRCA1/2, בעיקר חולי סרטן שד, שחלה ולבלב. בזכות הניסוי הקליני בו השתתפתי נערך מחקר נוסף ובעקבותיו פותחו שלוש תרופות מצילות חיים שאושרו לאחרונה על ידי ה- FDA.
אני פרי הניסוי הקליני הקודם, הראשוני, של המחקר. הסכמתי לשמש כעכבר מעבדה לפני שמונה שנים תרמה לפיתוח התרופות, ועל הזכות הזאת אני אסיר תודה. את טליה גולן הכרתי ב- 2011, לאחר שאובחנתי עם שני סוגי סרטן, בכליה ובלבלב. התאהבתי בטליה ממבט ראשון ובחרתי בה כאונקולוגית שלי למרות שהייתה צעירה חסרת ניסיון אבל עם המלצות חמות, וזה היה צירוף מקרים קוסמי. זו הייתה כאמור אהבה ממבט ראשון. הנחתי את חיי בידיה, עם חיוך מלא ביטחון ואמון.
לניסוי הקליני הגעתי לאחר ניתוחי הויפל (פרוצדורה לניתוח הלבלב) וכליה מורכבים, שעברתי. לאחר הניתוח עברתי פרוטוקול של טיפולי כימותרפיה שבמהלכם גרורות של סרטן הלבלב התפשטו לי בכבד והפכתי לחולה סופני. לא נותרו עוד אפשרויות לטיפולים קונבנציונליים מוכרים. מטרת הניסוי היתה להאריך במספר חודשים את חייהם של חולי סרטן גרורתיים נשאי המוטציה הגנטית BRCA באיכות חיים סבירה. אני האחרון שנותר בחיים מאותו ניסוי. בעקבות הניסוי הראשוני קידמה ד"ר גולן ניסוי מקיף בעולם על חולי סרטן לבלב גרורתיים נשאי BRCA והתברר באופן מובהק שיש פריצת דרך וחיי משתתפי הניסוי הוארכו במספר חודשי חיים וחלקם אף למעלה משנה ושנתיים.
לימים, נודע לי שמי שיזם את הניסוי הראשון ב- 2011 ואשר הציל את חיי הן שלוש חוקרות: פרופ' בלה קאופמן מנהלת מכון השד בשיבא, פרופ' אפרת לוי להב, מומחית לגנטיקה אונקולוגית משערי צדק, ופרופ' קליר מצרפת. הסתבר שחברת התרופות אסטרוזניקה קנתה את הפטנט על רעיון תרופת ה- BRCA1/2 שנים קודם לכן וההחלטה שלהם הייתה לא לעבור לפיתוח תרופה, בהנחה שאין הרבה נשאים של הגן בעולם. בלחץ של החוקרות הללו אפשרה חברת אסטרוזניקה לערוך ניסויים קליניים בבני אדם.
גאוותי על כך שפרופ' קאופמן ופרופ' להב הן שתיהן מלגאיות של הקרן לחקר הסרטן בישראל וכך גם ד"ר גולן.
איך נוסדה ופועלת הקרן לחקר הסרטן בישראל:
הקרן לחקר הסרטן בישראל קיימת ארבעים וחמש שנה והיא אחד הדברים הכי מופלאים שקיימים בארץ. במדינה שליקקה את פצעיה אחרי מלחמת יום הכיפורים, טראומה שמלווה אותנו עד היום, לא היו כלל תקציבים למחקר, והחלה התופעה של בריחת המוחות. המצב המתדרדר של המחקר בישראל הטריד קבוצת חוקרי סרטן יהודים אמריקאים, לצד ההבנה שהמגיפה של המאה ה- 21 תהיה סרטן, והדרך היחידה להתמודד עם המגיפה תהיה באמצעות מחקר. הם הקימו קרן שמטרתה לפתח בישראל מרכז עולמי לחקר הסרטן. הקרן מגייסת כספים בארצות הברית, בקנדה ובישראל ואחראית למחקרים רבים פורצי דרך ומצילי חיים. החוקרים הישראלים מוזמנים לפתח רעיונות חדשניים "מחוץ לקופסה", תוך יצירת פיתוחים ושיתופי פעולה בינלאומיים. אם נסקור את ארבעים וחמש שנות הפעילות של הקרן, אין חוקר סרטן ראוי במדינת ישראל שלא אותר ומומן על ידי הקרן. יש לנו כבר זוכי פרס נובל: הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר, ומפתחי תרופות מצילות חיים. הקרן פועלת בפילנתרופיה מלאה, ועד היום חילקנו מעל לשבעים וחמישה מיליון דולר ומיממנו למעלה מאלפים וארבע מאות מחקרים.
כל חוקר ישראלי יכול להגיש בקשה לקבלת מלגת מחקר, שמגיעה למשרדי הקרן בארצות הברית, המוקפים "חומה סינית". חמישים חוקרי סרטן מובילים בארצות הברית ובקנדה מהווים את פלטפורמת בחירת המדענים שלנו והכל בהתנדבות. הבקשות מתקבלות מכל מכוני חקר הסרטן בישראל, ובממוצע מגיעות בשנה מאה וחמישים בקשות. חמישים החוקרים בעלי הציון הגבוה ביותר יקבלו את מענקי המחקר באותה שנה. מידי שנה אנחנו בקרן מקימים את נבחרת החלומות של חוקרי הסרטן בישראל. אם תשאלי את נשיא אוניברסיטת תל אביב מי הם יהלומי הכתר של האוניברסיטה בתחום חקר הסרטן הוא ימנה, בין השאר, את הפרופסורים: גידי רכבי, רונית סאצ'י פאינרו, נטע ארז, גל מרקל, שי דיזרעאלי, דן פאר, כרמית לוי ועוד רבים אחרים. כולם בלי יוצא מהכלל קיבלו מענקי מחקר מהקרן לחקר הסרטן במשך השנים.
בכנס האונקולוגים שהתקיים לאחרונה בשיקגו, הציגה הרופאה שלי, ד"ר טליה גולן מהמרכז הרפואי שיבא, את ממצאי הניסוי של מחקר קליני המיועד לחולי סרטן גרורתי נשאי הגן BRCA1/2, בעיקר חולי סרטן שד, שחלה ולבלב. בזכות הניסוי הקליני בו השתתפתי נערך מחקר נוסף ובעקבותיו פותחו שלוש תרופות מצילות חיים שאושרו לאחרונה על ידי ה- FDA.
אני פרי הניסוי הקליני הקודם, הראשוני, של המחקר. הסכמתי לשמש כעכבר מעבדה לפני שמונה שנים תרמה לפיתוח התרופות, ועל הזכות הזאת אני אסיר תודה. את טליה גולן הכרתי ב- 2011, לאחר שאובחנתי עם שני סוגי סרטן, בכליה ובלבלב. התאהבתי בטליה ממבט ראשון ובחרתי בה כאונקולוגית שלי למרות שהייתה צעירה חסרת ניסיון אבל עם המלצות חמות, וזה היה צירוף מקרים קוסמי. זו הייתה כאמור אהבה ממבט ראשון. הנחתי את חיי בידיה, עם חיוך מלא ביטחון ואמון.
לניסוי הקליני הגעתי לאחר ניתוחי הויפל (פרוצדורה לניתוח הלבלב) וכליה מורכבים, שעברתי. לאחר הניתוח עברתי פרוטוקול של טיפולי כימותרפיה שבמהלכם גרורות של סרטן הלבלב התפשטו לי בכבד והפכתי לחולה סופני. לא נותרו עוד אפשרויות לטיפולים קונבנציונליים מוכרים. מטרת הניסוי היתה להאריך במספר חודשים את חייהם של חולי סרטן גרורתיים נשאי המוטציה הגנטית BRCA באיכות חיים סבירה. אני האחרון שנותר בחיים מאותו ניסוי. בעקבות הניסוי הראשוני קידמה ד"ר גולן ניסוי מקיף בעולם על חולי סרטן לבלב גרורתיים נשאי BRCA והתברר באופן מובהק שיש פריצת דרך וחיי משתתפי הניסוי הוארכו במספר חודשי חיים וחלקם אף למעלה משנה ושנתיים.
לימים, נודע לי שמי שיזם את הניסוי הראשון ב- 2011 ואשר הציל את חיי הן שלוש חוקרות: פרופ' בלה קאופמן מנהלת מכון השד בשיבא, פרופ' אפרת לוי להב, מומחית לגנטיקה אונקולוגית משערי צדק, ופרופ' קליר מצרפת. הסתבר שחברת התרופות אסטרוזניקה קנתה את הפטנט על רעיון תרופת ה- BRCA1/2 שנים קודם לכן וההחלטה שלהם הייתה לא לעבור לפיתוח תרופה, בהנחה שאין הרבה נשאים של הגן בעולם. בלחץ של החוקרות הללו אפשרה חברת אסטרוזניקה לערוך ניסויים קליניים בבני אדם.
גאוותי על כך שפרופ' קאופמן ופרופ' להב הן שתיהן מלגאיות של הקרן לחקר הסרטן בישראל וכך גם ד"ר גולן.
איך נוסדה ופועלת הקרן לחקר הסרטן בישראל:
הקרן לחקר הסרטן בישראל קיימת ארבעים וחמש שנה והיא אחד הדברים הכי מופלאים שקיימים בארץ. במדינה שליקקה את פצעיה אחרי מלחמת יום הכיפורים, טראומה שמלווה אותנו עד היום, לא היו כלל תקציבים למחקר, והחלה התופעה של בריחת המוחות. המצב המתדרדר של המחקר בישראל הטריד קבוצת חוקרי סרטן יהודים אמריקאים, לצד ההבנה שהמגיפה של המאה ה- 21 תהיה סרטן, והדרך היחידה להתמודד עם המגיפה תהיה באמצעות מחקר. הם הקימו קרן שמטרתה לפתח בישראל מרכז עולמי לחקר הסרטן. הקרן מגייסת כספים בארצות הברית, בקנדה ובישראל ואחראית למחקרים רבים פורצי דרך ומצילי חיים. החוקרים הישראלים מוזמנים לפתח רעיונות חדשניים "מחוץ לקופסה", תוך יצירת פיתוחים ושיתופי פעולה בינלאומיים. אם נסקור את ארבעים וחמש שנות הפעילות של הקרן, אין חוקר סרטן ראוי במדינת ישראל שלא אותר ומומן על ידי הקרן. יש לנו כבר זוכי פרס נובל: הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר, ומפתחי תרופות מצילות חיים. הקרן פועלת בפילנתרופיה מלאה, ועד היום חילקנו מעל לשבעים וחמישה מיליון דולר ומיממנו למעלה מאלפים וארבע מאות מחקרים.
כל חוקר ישראלי יכול להגיש בקשה לקבלת מלגת מחקר, שמגיעה למשרדי הקרן בארצות הברית, המוקפים "חומה סינית". חמישים חוקרי סרטן מובילים בארצות הברית ובקנדה מהווים את פלטפורמת בחירת המדענים שלנו והכל בהתנדבות. הבקשות מתקבלות מכל מכוני חקר הסרטן בישראל, ובממוצע מגיעות בשנה מאה וחמישים בקשות. חמישים החוקרים בעלי הציון הגבוה ביותר יקבלו את מענקי המחקר באותה שנה. מידי שנה אנחנו בקרן מקימים את נבחרת החלומות של חוקרי הסרטן בישראל. אם תשאלי את נשיא אוניברסיטת תל אביב מי הם יהלומי הכתר של האוניברסיטה בתחום חקר הסרטן הוא ימנה, בין השאר, את הפרופסורים: גידי רכבי, רונית סאצ'י פאינרו, נטע ארז, גל מרקל, שי דיזרעאלי, דן פאר, כרמית לוי ועוד רבים אחרים. כולם בלי יוצא מהכלל קיבלו מענקי מחקר מהקרן לחקר הסרטן במשך השנים.
בהזדמנות זו תודה מקרב הלב לחברי היקר יוסף קלפטר הנשיא היוצא, ובהצלחה לנשיא אריאל פורת אשר היה ב-1985 מתרגל שלנו בדיני חוזים בפקולטה למשפטים.
איך הגעת לייעוד שלך כיום לכהן כיו"ר הקרן לחקר הסרטן בישראל?
מסיום לימודי המשפטים ועד שנת 2000 הייתי עורך דין מסחרי. פרשתי ולמדתי בתכנית הבינלאומית של "קלוג – רקאנטי", ולאחר מכן עסקתי ביזמות בין לאומית, עד שאובחנתי כחולה סרטן לפני שמונה שנים וחצי והקריירה שלי הסתיימה באבחת סכין. בניגוד לתחזיות של הרופאים נשארתי בינתיים בחיים, והחיים הכתיבו לי שעלי להמציא את עצמי מחדש, אולם, ללא כל אופק. חיים מבדיקה לבדיקה, מיום ליום. לאט לאט, עקב בצד אגודל החל המסע החדש. במקביל קרו שני דברים: ראשית, התחילו להתקשר אלי חולי סרטן לבלב ולבקש תמיכה מנטאלית, ובעקבות פניות אלה התחלתי לזכך את הרעיונות שלי ולחבק ולהוביל חולי סרטן ובני משפחותיהם בהתמודדות עם הסרטן. שנית, התוודעתי לקרן לחקר הסרטן בישראל. יום אחד חזרה אשתי קרן (עו"ד קרן נהרי-גילת שהלכה לעולמה ב- 2017 א.א.ג.) מחוג בית, ואמרה שיש גוף מדהים שמממן את כל המחקר הבסיסי של הסרטן בישראל בפילנתרופיה. קרן גרמה לנו ללכת לאירועים ולתרום כספים. אני חשבתי שאני כבר לא במשחק, אבל אשתי טענה שלמרות מחלתי הקשה ראשות הקרן היא הייעוד שלי, ואחרי כשלוש שנים ניווטה שאבחר לתפקיד. לאט לאט התמסרתי לנושא הזה, ואלה הם חיי כיום. תמיכה וגיוס כספים, וליווי חולים ובני משפחותיהם; הכל בהתנדבות, ובהתאם לכוחות ולאנרגיות שיש לי, ככל שיש לי, באותו יום ובאותה דקה.
מהו החזון שלך בתחום ליווי רוחני של חולים?
בבית הספר לבודהיזם חילוני "פסיכודהרמה" בקמפוס "ברושים" של אוניברסיטת תל אביב, פועלת יוזמה מקסימה בשם "שותפים למסע". אחד הדברים שאנחנו עושים שם הוא להכשיר אנשים להיות מלווים רוחניים לאנשים שפוסעים לעבר מותם. אני שותף בכמה יוזמות כאלה היום, ומאמין שבעוד עשר שנים נהיה במצב שלכל חולה במחלה קשה יהיה בבית החולים מלווה רוחני מתנדב. בליווי השוטף יש לי אופרציה של עצמי. אני מדבר ביום עם כעשרה חולים או בני משפחותיהם. את חלקם אני מלווה על בסיס קבוע וחלקם מתקשר אליי רק לשאלה או הכוונה. בלי קשר לפעילות שלי אני שותף מבחינה רעיונית ליוזמות שאני תקווה שיובילו בסופו של יום למהפכה בעולם הרפואה הישראלית. שיחזירו לנו את הרפואה האנושית, השלמה. שרופא יזכור בכל בוקר מחדש מהי הסיבה והייעוד לכך שהלך ללמוד רפואה. שרופא יסתכל בעיני המטופל ולא רק בצג המחשב, יחבק את החולה ויתעניין בכל מטופל, כי יהיה לו באמת אכפת.
אם מישהו היה אומר לי שאני אהיה חולה סופני ושכל חיי יוקדשו בהתנדבות לחיבוק ולליווי של חולי סרטן ובני משפחותיהם ולתמיכה בחוקרי הסרטן בישראל, ואפילו לתלמיד בודהיזם שהפך למורה בראשית דרכו, זה היה נשמע לי בלתי אפשרי. הנה, אלו הדברים שאני עושה כיום, וחיי עם כל תופעות הלוואי הלא פשוטות, הקשיים והאתגרים שאני עובר מדי יום, הם חיים מלאים שאני מוצא בהם הרבה דברים מיטיבים.
ספר לנו איך משמשת לך אוניברסיטת תל אביב בית מאז חייך הבוגרים, ומהי תרומת לימודיך באוניברסיטת תל אביב לחייך המקצועיים?
הרומן שלי עם אוניברסיטת תל אביב התחיל ביום בו השתחררתי מהצבא והתחלתי ללמוד בפקולטה למשפטים. מאחר שהייתי שוער של מכבי תל אביב מיד גויסתי להיות פעיל בנבחרות הכדורגל והקטרגל של האוניברסיטה. הפכתי להיות חלק ממועדון הספורט, ולאחר מספר שנים ביקשו אותי להיות דירקטור במועדון וליוויתי את התפתחותו. סיימתי את תכנית הלימודים למנהלים קלוג-רקאנטי של אוניברסיטת תל אביב ונורטווסטרן, שזו יוזמה נפלאה וכלי נפלא לבוגרים שלה. צורפתי להנהלת אגודת הידידים מ- 1995 ולחבר הנאמנים של האוניברסיטה בשנת 2015.
מרתק בעיניי שאתה אף פעם לא יכול לדעת לאן החיים יובילו אותך. אתה מתחיל מסלול אחד ומוצא את עצמך בכלל במקומות אחרים. ללא ספק היסודות שרכשתי באוניברסיטת תל אביב העניקו לי כלים ויסודות להתמודדות עם החיים. אני מאמין שכל חוויה שאתה עובר בחיים וכל שיעור שאתה לומד משביחים אותך.
איך הגעת לייעוד שלך כיום לכהן כיו"ר הקרן לחקר הסרטן בישראל?
מסיום לימודי המשפטים ועד שנת 2000 הייתי עורך דין מסחרי. פרשתי ולמדתי בתכנית הבינלאומית של "קלוג – רקאנטי", ולאחר מכן עסקתי ביזמות בין לאומית, עד שאובחנתי כחולה סרטן לפני שמונה שנים וחצי והקריירה שלי הסתיימה באבחת סכין. בניגוד לתחזיות של הרופאים נשארתי בינתיים בחיים, והחיים הכתיבו לי שעלי להמציא את עצמי מחדש, אולם, ללא כל אופק. חיים מבדיקה לבדיקה, מיום ליום. לאט לאט, עקב בצד אגודל החל המסע החדש. במקביל קרו שני דברים: ראשית, התחילו להתקשר אלי חולי סרטן לבלב ולבקש תמיכה מנטאלית, ובעקבות פניות אלה התחלתי לזכך את הרעיונות שלי ולחבק ולהוביל חולי סרטן ובני משפחותיהם בהתמודדות עם הסרטן. שנית, התוודעתי לקרן לחקר הסרטן בישראל. יום אחד חזרה אשתי קרן (עו"ד קרן נהרי-גילת שהלכה לעולמה ב- 2017 א.א.ג.) מחוג בית, ואמרה שיש גוף מדהים שמממן את כל המחקר הבסיסי של הסרטן בישראל בפילנתרופיה. קרן גרמה לנו ללכת לאירועים ולתרום כספים. אני חשבתי שאני כבר לא במשחק, אבל אשתי טענה שלמרות מחלתי הקשה ראשות הקרן היא הייעוד שלי, ואחרי כשלוש שנים ניווטה שאבחר לתפקיד. לאט לאט התמסרתי לנושא הזה, ואלה הם חיי כיום. תמיכה וגיוס כספים, וליווי חולים ובני משפחותיהם; הכל בהתנדבות, ובהתאם לכוחות ולאנרגיות שיש לי, ככל שיש לי, באותו יום ובאותה דקה.
מהו החזון שלך בתחום ליווי רוחני של חולים?
בבית הספר לבודהיזם חילוני "פסיכודהרמה" בקמפוס "ברושים" של אוניברסיטת תל אביב, פועלת יוזמה מקסימה בשם "שותפים למסע". אחד הדברים שאנחנו עושים שם הוא להכשיר אנשים להיות מלווים רוחניים לאנשים שפוסעים לעבר מותם. אני שותף בכמה יוזמות כאלה היום, ומאמין שבעוד עשר שנים נהיה במצב שלכל חולה במחלה קשה יהיה בבית החולים מלווה רוחני מתנדב. בליווי השוטף יש לי אופרציה של עצמי. אני מדבר ביום עם כעשרה חולים או בני משפחותיהם. את חלקם אני מלווה על בסיס קבוע וחלקם מתקשר אליי רק לשאלה או הכוונה. בלי קשר לפעילות שלי אני שותף מבחינה רעיונית ליוזמות שאני תקווה שיובילו בסופו של יום למהפכה בעולם הרפואה הישראלית. שיחזירו לנו את הרפואה האנושית, השלמה. שרופא יזכור בכל בוקר מחדש מהי הסיבה והייעוד לכך שהלך ללמוד רפואה. שרופא יסתכל בעיני המטופל ולא רק בצג המחשב, יחבק את החולה ויתעניין בכל מטופל, כי יהיה לו באמת אכפת.
אם מישהו היה אומר לי שאני אהיה חולה סופני ושכל חיי יוקדשו בהתנדבות לחיבוק ולליווי של חולי סרטן ובני משפחותיהם ולתמיכה בחוקרי הסרטן בישראל, ואפילו לתלמיד בודהיזם שהפך למורה בראשית דרכו, זה היה נשמע לי בלתי אפשרי. הנה, אלו הדברים שאני עושה כיום, וחיי עם כל תופעות הלוואי הלא פשוטות, הקשיים והאתגרים שאני עובר מדי יום, הם חיים מלאים שאני מוצא בהם הרבה דברים מיטיבים.
ספר לנו איך משמשת לך אוניברסיטת תל אביב בית מאז חייך הבוגרים, ומהי תרומת לימודיך באוניברסיטת תל אביב לחייך המקצועיים?
הרומן שלי עם אוניברסיטת תל אביב התחיל ביום בו השתחררתי מהצבא והתחלתי ללמוד בפקולטה למשפטים. מאחר שהייתי שוער של מכבי תל אביב מיד גויסתי להיות פעיל בנבחרות הכדורגל והקטרגל של האוניברסיטה. הפכתי להיות חלק ממועדון הספורט, ולאחר מספר שנים ביקשו אותי להיות דירקטור במועדון וליוויתי את התפתחותו. סיימתי את תכנית הלימודים למנהלים קלוג-רקאנטי של אוניברסיטת תל אביב ונורטווסטרן, שזו יוזמה נפלאה וכלי נפלא לבוגרים שלה. צורפתי להנהלת אגודת הידידים מ- 1995 ולחבר הנאמנים של האוניברסיטה בשנת 2015.
מרתק בעיניי שאתה אף פעם לא יכול לדעת לאן החיים יובילו אותך. אתה מתחיל מסלול אחד ומוצא את עצמך בכלל במקומות אחרים. ללא ספק היסודות שרכשתי באוניברסיטת תל אביב העניקו לי כלים ויסודות להתמודדות עם החיים. אני מאמין שכל חוויה שאתה עובר בחיים וכל שיעור שאתה לומד משביחים אותך.
מה המסר שלך לבוגרי אוניברסיטת תל אביב, ואיך הם יכולים לתרום לעולם טוב יותר?
הדרך לעולם טוב יותר נמצאת בכל נשימה שאנו נושמים – בכל פעולה שאנחנו עושים. עלינו להיות נוכחים במציאות לפעול בתשומת לב ראויה ובצורה מאוזנת ומיטיבה עם העולם. מדובר במאמץ קטן שכל אחד מאתנו יכול לעשות. כך נהיה שותפים כולנו ליצירת מעגל קרמתי שיזין ויעצים את עצמו מאנשים שיעשו מעשים טובים.
הייתי שמח לו ניתן היה לשנות את האופן שבו הפוליטיקה הישראלית גוררת לתהומות את השיח הציבורי ואת השיח החברי בישראל. חייבים לחדול באחת מפעולות משסעות ומרחקות ולחזור למהלכים מאחדים ומקרבים. כל כך הרבה הזדמנויות לעזור לזולת מאפיינות את מדינת ישראל: אם זה לחיילים בודדים, אלמנות ויתומים, משפחות קשות גורל, חולים בכל מיני תסמונות, ילדים עם קשיים בחינוך, פליטים. כל אחד צריך לבחור לעצמו אג'נדה, ולפעול לפיה. חשוב מאוד שכל בוגר ידע לגמול לאוניברסיטה על החינוך וההשכלה שרכש בה, יצטרף לארגון הבוגרים ויתרום לאוניברסיטה כפי שמקובל למשל בארצות הברית.
לצערי, מחלת הסרטן מחברת כחוט השני בין כל תושבי מדינת ישראל ותושבי העולם. זו המגיפה של המאה ה- 21. אין תא משפחתי בישראל שלא נפגע, ולכן אני מציע לכל אחד לתרום לקרן לחקר הסרטן בישראל. הבשורה של ההתגברות על המחלה תצא מחוקרי הסרטן הנפלאים של מדינת ישראל. אם לא נדע לרפא את האנושות מהסרטן לא יהיה מי שידאג לכל האוכלוסיות המוחלשות האחרות.
הדרך לעולם טוב יותר נמצאת בכל נשימה שאנו נושמים – בכל פעולה שאנחנו עושים. עלינו להיות נוכחים במציאות לפעול בתשומת לב ראויה ובצורה מאוזנת ומיטיבה עם העולם. מדובר במאמץ קטן שכל אחד מאתנו יכול לעשות. כך נהיה שותפים כולנו ליצירת מעגל קרמתי שיזין ויעצים את עצמו מאנשים שיעשו מעשים טובים.
הייתי שמח לו ניתן היה לשנות את האופן שבו הפוליטיקה הישראלית גוררת לתהומות את השיח הציבורי ואת השיח החברי בישראל. חייבים לחדול באחת מפעולות משסעות ומרחקות ולחזור למהלכים מאחדים ומקרבים. כל כך הרבה הזדמנויות לעזור לזולת מאפיינות את מדינת ישראל: אם זה לחיילים בודדים, אלמנות ויתומים, משפחות קשות גורל, חולים בכל מיני תסמונות, ילדים עם קשיים בחינוך, פליטים. כל אחד צריך לבחור לעצמו אג'נדה, ולפעול לפיה. חשוב מאוד שכל בוגר ידע לגמול לאוניברסיטה על החינוך וההשכלה שרכש בה, יצטרף לארגון הבוגרים ויתרום לאוניברסיטה כפי שמקובל למשל בארצות הברית.
לצערי, מחלת הסרטן מחברת כחוט השני בין כל תושבי מדינת ישראל ותושבי העולם. זו המגיפה של המאה ה- 21. אין תא משפחתי בישראל שלא נפגע, ולכן אני מציע לכל אחד לתרום לקרן לחקר הסרטן בישראל. הבשורה של ההתגברות על המחלה תצא מחוקרי הסרטן הנפלאים של מדינת ישראל. אם לא נדע לרפא את האנושות מהסרטן לא יהיה מי שידאג לכל האוכלוסיות המוחלשות האחרות.