מדור ראיונות - בקהילה שלי
ראיון עם ד"ר צבי מרום, מייסד ומנכ"ל חברת BATM.
עורכת המדור ומראיינת: אילת אלגור גורפינקל, בוגרת לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
עורכת המדור ומראיינת: אילת אלגור גורפינקל, בוגרת לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
צילום: MStudio, Edward Shtern
תעודת זהות:
צבי מרום
מייסד ומנכ"ל חברת BATM
יו"ר מועצת המנהלים של איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים.
לשעבר ראש החוג לאלקטרוניקה באוניברסיטה הפתוחה.
בוגר בהצטיינות של האקדמיה הימית.
מהנדס אלקטרוניקה, בוגר רפואה ורפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב.
למד בתוכנית למהנדסים בתעשיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב אלקטרופיזיולוגיה ובייחוד אימאג'ינג.
BATM - חברה שהופכת מדע לטכנולוגיה.
החברה נחלקת לשתי חטיבות:
חטיבת נטוורקינג וסייבר, מייצרת מוצרי תקשורת וסייבר, בעיקר לממשלות.
חטיבת ביו ואקו מד, שמתמחה בפיתוח של אינוויטרו דיאגנוסטיקס וטיפול באשפה פתוגנית.
הכוח הטכנולוגי מונה 1,700 מדענים ומהנדסים. לא מעסיקים כמעט אנשי מכירות, כי התוצרת מיועדת לארגונים גדולים, בעיקר לממשלות.
מרכזי החברה מפוזרים בכמה ארצות: בישראל שלושה מרכזים גדולים בדרום, במרכז ובצפון, בארצות הברית ובאיטליה.
צבי מרום
מייסד ומנכ"ל חברת BATM
יו"ר מועצת המנהלים של איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים.
לשעבר ראש החוג לאלקטרוניקה באוניברסיטה הפתוחה.
בוגר בהצטיינות של האקדמיה הימית.
מהנדס אלקטרוניקה, בוגר רפואה ורפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב.
למד בתוכנית למהנדסים בתעשיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב אלקטרופיזיולוגיה ובייחוד אימאג'ינג.
BATM - חברה שהופכת מדע לטכנולוגיה.
החברה נחלקת לשתי חטיבות:
חטיבת נטוורקינג וסייבר, מייצרת מוצרי תקשורת וסייבר, בעיקר לממשלות.
חטיבת ביו ואקו מד, שמתמחה בפיתוח של אינוויטרו דיאגנוסטיקס וטיפול באשפה פתוגנית.
הכוח הטכנולוגי מונה 1,700 מדענים ומהנדסים. לא מעסיקים כמעט אנשי מכירות, כי התוצרת מיועדת לארגונים גדולים, בעיקר לממשלות.
מרכזי החברה מפוזרים בכמה ארצות: בישראל שלושה מרכזים גדולים בדרום, במרכז ובצפון, בארצות הברית ובאיטליה.
צילום: MStudio, Edward Shtern
"באמצע הניסויים על דלקת קרום המוח קפצה לנו הקורונה מול הכוונות.״
הבשורה שלך היא שבעוד כשלושה חודשים תהיה ערכה מהירה לזיהוי קורונה תוצרת הארץ?
לקורונה אין טיפול ואין חיסון. כל שנותר לעשות הוא לעשות דיאגנוסטיקה מהירה ומדויקת. חברת BATM פיתחה גישה חדשה לזיהוי מחוללי מחלות (Pathogens): זיהוי תוך זמן קצר מאד של חתימת האצבע המולקולרית, הגנומית, של כל סוג. אנחנו מסוגלים כיום תוך 25 דקות לזהות בצורה מדויקת איזה פתוגן פגע בך, לפי קטיגוריות: שחפת, דלקת קרום המוח, מחלות רספירטוריות וכן הלאה, ואפשר להתחיל את הטיפול מיד. הבדיקה היא מדויקת ומבוססת על תהליכים איזוטרמליים. ניתן לבצע אותה בקלות בכל מתחם רפואי. ול"מרק המכשפות" הזה הוספנו המון בינה מלאכותית. המכשירים יודעים לדבר אחד עם השני (זו טכנולוגיה שפיתחנו בזמנו לפיקוד העורף), ובמקרה של מחלות מדבקות, הטכנולוגיה מאפשרת לעקוב אחר התפשטות המחלה.
איך עובדת הערכה לזיהוי קורונה בשלוש דקות?
חברת BATM יחד עם החברה ישראלית "נובה מד" שמתמחה בבדיקות מהירות, המנכ"ל שלה הוא ד"ר אמיל כץ, אימונולוג ותיק במכון וייצמן, מפתחים קיט מאד מאד מהיר של 3 דקות: יורקים כיח מהגרון לתוך צלחת קטנטונת מפלסטיק, עם נוזל שאנחנו מספקים בקיט. סוגרים. עם מטוש - מקל עם צמר גפן בקצה – בוחשים, וכמו בבדיקת הריון מסתמנים פסים. פס אחד של זיהוי קורונה ופס שני שמאשר שהבדיקה נעשתה כמו שצריך. מאחר שלקורונה אין בלעדיות על מחלות רספירטוריות, לכן נצרף לקיט גם ערכה לבדיקת שפעת A ו- B. אנשים נכנסים לפאניקה כשהם מתעטשים או משתעלים, ומיד חושבים שהם הולכים ל"היאסף אל אבותיהם", ואם הם בודקים ורואים שיש להם שפעת, אז הם נרגעים מיד. אמנם אפשר גם למות משפעת, אבל זה לא מביא אותך לכותרות העיתונים.
עוד כשלושה חודשים אנחנו נצא עם הקיט המהיר. אני לא יודע על מישהו בעולם שעושה כרגע קיטים מהירים עם רוק. אני מניח שעד אז נרגע כבר מהקורונה, אבל אם הוירוס כבר בסביבה, אז הוא יבוא לבקר אותנו עוד כמה פעמים. ובפעם הבא שהוא יגיע, הוא יטיל קצת פחות אימה ובהלה.
איך נולדה הגישה החדשה לזיהוי מחוללי מחלות?
לפני תשע וחצי שנים החלטנו להיכנס לביולוגיה מולקולרית, לתחום המחלות הזיהומיות, שלא היה פופולרי באותו זמן. על מנת לקצר את התהליך ולהתחיל מיד עם מחקר רציני, קניתי את תחום הדיאגנוסטיקה של חברת "סרונו", שמרכזה באיטליה. "סרונו" עשתה את ההבחנה הראשונה לוירוס ה- HIV .
לקחנו כבסיס מחקר מאד ידוע של חברת "ננוגן" מארצות הברית של פרופ' הלר מאוניברסיטת סן דיאגו וסטנפורד, שהשקיעו בו קרוב לחצי מיליארד דולר ונכשלו. ניסינו להסתכל פנימה. הקמנו מעין קונסורציום שהיו שותפות בו אוניברסיטאות ומפעלים מובילים בעולם, בגרמניה, באנגליה, איטליה וישראל, ועבדנו. באמצעות תהליך מאד מיוחד שיש לנו עליו למעלה מ- 40 פטנטים בארצות הברית, רשומים ובהליכים, הגענו לתוצאות טובות מאד.
חלק מהמערכת החדשה שפיתחנו לזיהוי מחוללי מחלות, זו בדיקה לדלקת קרום המוח. באמצע הניסויים בבתי חולים פדיאטריים, "קפצה לנו הקורונה מול הכוונות". ממשלות ואוניברסיטות ביקשו שנרתם לעניין הקורונה בכל הכוח. לכן הפסקנו ניסויים קליניים, וחלק מהאנשים שלנו, לרבות פרופסורים מאד ידועים, נרתמו למאמץ.
התוצאה היתה קיט לזיהוי קורונה, שעושה אנליזה מאד מהירה בשיטת REALTIME PCR, עם מכשירים שאתה יכול למצוא כמעט בכל בית חולים . זה קיט מאד מאד רגיש ואנחנו מספקים ממנו עכשיו כמויות גדולות באיטליה, בהמשך זה יתפשט לכל אירופה. בבבית החולים של הותיקן יש לנו קמפוס ענקי, שעובדים בו היום כמו משוגעים.
האם הערכות שלך זהות לערכות שעכשיו בשימוש בארץ?
אני הייתי מאלו ש"קפצו מעלה ומטה", על מנת שיביאו ערכות לארץ. ייבוא ערכות מדרום קוריאה נעשה בשום שכל, כי בארץ יש הרבה אוטומציה במעבדות מתוצרת קוריאה. הקיטים הקוראני ושלנו למעבדות עושים פחות או יותר את אותה עבודה. היתרון של הקיטים שלנו שהם תוכננו להפעלה בכל ציוד שקיים במעבדות. המטרה היא לספק כמה שיותר בדיקות לכל דיכפין, לא למכור ציוד שלנו.
המומחים והמלומדים, למרות תמימות דיעים בין רובם, עדיין רבים אילו סוגי דיאגנוסטיקה להעדיף. על כמה סוגים כבר הסכימו. הם רבים מי ישלם את הכסף ומי יעשה את העבודה, ובקצה הדרך אולי גם מי יזכה קצת בתהילה ויכתוב אולי מאמרים מעניינים. בינתיים אנחנו מוכרים את הקיטים שלנו בחוץ לארץ. לפי הבדיקות שעשו זה כנראה הקיט הכי טוב שאפשר לקנות בכסף. אנחנו דווקא מוכרים אותו בזול. אני לא רוצה להיות זה שהתעשר במגיפה. תודה לאל מצבנו טוב. בסוף צריך גם להשאיר מורשת. בסוף צריך לעשות משהו גם לנשמה.
לקורונה אין טיפול ואין חיסון. כל שנותר לעשות הוא לעשות דיאגנוסטיקה מהירה ומדויקת. חברת BATM פיתחה גישה חדשה לזיהוי מחוללי מחלות (Pathogens): זיהוי תוך זמן קצר מאד של חתימת האצבע המולקולרית, הגנומית, של כל סוג. אנחנו מסוגלים כיום תוך 25 דקות לזהות בצורה מדויקת איזה פתוגן פגע בך, לפי קטיגוריות: שחפת, דלקת קרום המוח, מחלות רספירטוריות וכן הלאה, ואפשר להתחיל את הטיפול מיד. הבדיקה היא מדויקת ומבוססת על תהליכים איזוטרמליים. ניתן לבצע אותה בקלות בכל מתחם רפואי. ול"מרק המכשפות" הזה הוספנו המון בינה מלאכותית. המכשירים יודעים לדבר אחד עם השני (זו טכנולוגיה שפיתחנו בזמנו לפיקוד העורף), ובמקרה של מחלות מדבקות, הטכנולוגיה מאפשרת לעקוב אחר התפשטות המחלה.
איך עובדת הערכה לזיהוי קורונה בשלוש דקות?
חברת BATM יחד עם החברה ישראלית "נובה מד" שמתמחה בבדיקות מהירות, המנכ"ל שלה הוא ד"ר אמיל כץ, אימונולוג ותיק במכון וייצמן, מפתחים קיט מאד מאד מהיר של 3 דקות: יורקים כיח מהגרון לתוך צלחת קטנטונת מפלסטיק, עם נוזל שאנחנו מספקים בקיט. סוגרים. עם מטוש - מקל עם צמר גפן בקצה – בוחשים, וכמו בבדיקת הריון מסתמנים פסים. פס אחד של זיהוי קורונה ופס שני שמאשר שהבדיקה נעשתה כמו שצריך. מאחר שלקורונה אין בלעדיות על מחלות רספירטוריות, לכן נצרף לקיט גם ערכה לבדיקת שפעת A ו- B. אנשים נכנסים לפאניקה כשהם מתעטשים או משתעלים, ומיד חושבים שהם הולכים ל"היאסף אל אבותיהם", ואם הם בודקים ורואים שיש להם שפעת, אז הם נרגעים מיד. אמנם אפשר גם למות משפעת, אבל זה לא מביא אותך לכותרות העיתונים.
עוד כשלושה חודשים אנחנו נצא עם הקיט המהיר. אני לא יודע על מישהו בעולם שעושה כרגע קיטים מהירים עם רוק. אני מניח שעד אז נרגע כבר מהקורונה, אבל אם הוירוס כבר בסביבה, אז הוא יבוא לבקר אותנו עוד כמה פעמים. ובפעם הבא שהוא יגיע, הוא יטיל קצת פחות אימה ובהלה.
איך נולדה הגישה החדשה לזיהוי מחוללי מחלות?
לפני תשע וחצי שנים החלטנו להיכנס לביולוגיה מולקולרית, לתחום המחלות הזיהומיות, שלא היה פופולרי באותו זמן. על מנת לקצר את התהליך ולהתחיל מיד עם מחקר רציני, קניתי את תחום הדיאגנוסטיקה של חברת "סרונו", שמרכזה באיטליה. "סרונו" עשתה את ההבחנה הראשונה לוירוס ה- HIV .
לקחנו כבסיס מחקר מאד ידוע של חברת "ננוגן" מארצות הברית של פרופ' הלר מאוניברסיטת סן דיאגו וסטנפורד, שהשקיעו בו קרוב לחצי מיליארד דולר ונכשלו. ניסינו להסתכל פנימה. הקמנו מעין קונסורציום שהיו שותפות בו אוניברסיטאות ומפעלים מובילים בעולם, בגרמניה, באנגליה, איטליה וישראל, ועבדנו. באמצעות תהליך מאד מיוחד שיש לנו עליו למעלה מ- 40 פטנטים בארצות הברית, רשומים ובהליכים, הגענו לתוצאות טובות מאד.
חלק מהמערכת החדשה שפיתחנו לזיהוי מחוללי מחלות, זו בדיקה לדלקת קרום המוח. באמצע הניסויים בבתי חולים פדיאטריים, "קפצה לנו הקורונה מול הכוונות". ממשלות ואוניברסיטות ביקשו שנרתם לעניין הקורונה בכל הכוח. לכן הפסקנו ניסויים קליניים, וחלק מהאנשים שלנו, לרבות פרופסורים מאד ידועים, נרתמו למאמץ.
התוצאה היתה קיט לזיהוי קורונה, שעושה אנליזה מאד מהירה בשיטת REALTIME PCR, עם מכשירים שאתה יכול למצוא כמעט בכל בית חולים . זה קיט מאד מאד רגיש ואנחנו מספקים ממנו עכשיו כמויות גדולות באיטליה, בהמשך זה יתפשט לכל אירופה. בבבית החולים של הותיקן יש לנו קמפוס ענקי, שעובדים בו היום כמו משוגעים.
האם הערכות שלך זהות לערכות שעכשיו בשימוש בארץ?
אני הייתי מאלו ש"קפצו מעלה ומטה", על מנת שיביאו ערכות לארץ. ייבוא ערכות מדרום קוריאה נעשה בשום שכל, כי בארץ יש הרבה אוטומציה במעבדות מתוצרת קוריאה. הקיטים הקוראני ושלנו למעבדות עושים פחות או יותר את אותה עבודה. היתרון של הקיטים שלנו שהם תוכננו להפעלה בכל ציוד שקיים במעבדות. המטרה היא לספק כמה שיותר בדיקות לכל דיכפין, לא למכור ציוד שלנו.
המומחים והמלומדים, למרות תמימות דיעים בין רובם, עדיין רבים אילו סוגי דיאגנוסטיקה להעדיף. על כמה סוגים כבר הסכימו. הם רבים מי ישלם את הכסף ומי יעשה את העבודה, ובקצה הדרך אולי גם מי יזכה קצת בתהילה ויכתוב אולי מאמרים מעניינים. בינתיים אנחנו מוכרים את הקיטים שלנו בחוץ לארץ. לפי הבדיקות שעשו זה כנראה הקיט הכי טוב שאפשר לקנות בכסף. אנחנו דווקא מוכרים אותו בזול. אני לא רוצה להיות זה שהתעשר במגיפה. תודה לאל מצבנו טוב. בסוף צריך גם להשאיר מורשת. בסוף צריך לעשות משהו גם לנשמה.
מה מעכב את החיסון לקורונה?
הסיבה שמפחדים לבדוק את החיסון נגד קורונה (אנחנו בקשר גם עם הקבוצה שבודקת את החיסון) היא סיבה מאד מעניינת. יש וירוסים שאחרי שאתה מתחסן בהם, כשאתה פוגש אותם פעם שניה המערכת האימונית של הגוף מפעילה SHUT DOWN - בכבד, בריאות, בכליות ועוד, ואז אתה "נאסף אל אבותיך". מכירים את התופעה הזאת. למדו אותה במחלת הדנגי, כשאחרי שפיתחו חיסון למחלה, אנשים התחילו למות. בהתחלה חשבו שאולי קו הייצור מלוכלך. או שטעו במינון כלשהו. אבל הסתבר שלא. זו תסמונת של מערכת החיסון שהורגת אותך. חושדים בוירוסים של ה- RNA אליהם משתייכת הקורונה, שיכול להיות שיש להם מנגנון כזה. מאד קשה להוכיח את זה.
אנשים מפחדים שהוירוס יעבור מוטציה. מה דעתך?
אין שום הוכחה שהוירוס הופך למין אבולה. אנשים ניזונים מחזונות אפוקליפטיים משכבר הימים. בעניין זה אני מוכרח לספר לך ולבוגרים סיפור: בשנת 1000 לספירה הכנסיה הקתולית באירופה חזתה את את סוף העולם. היא דרשה לחזור בתשובה ובעיקר לתת את הרכוש לכנסיה. איכר צרפתי אחד חשב שאם סוף העולם קרב כדאי להפסיק לשלם מיסים. רבים חיקו אותו, ופרץ מעין מרד. סופו של האיכר היה מר, וסוף העולם לא הגיע. אם כן צריך להיזהר מחזונות אפוקליפטיים.
אם רוצים להפחיד את האנשים, אז יש כל מיני וירוסי שפעת נוראים ואיומים שמחכים בקנה.
קריקטורה נהדרת באקונומיסט הציגה וירוס אבעבועות שחורות, וירוס שפעת ספרדית ו-וירוס קורונה. וירוס האבעבועות אמר: אני באתי לחסל את כל האנושות, וירוס הקורונה אמר: אני באתי לבדוק את תיפקוד מערכת הבריאות הציבורית. וירוס האבעבועות מרט את שערותיו ואמר: המילניאז האלו, אי אפשר איתם.
עם כל הפאניקה הנוראה, לא הגיע סוף העולם ואפילו לא קרוב לזה, אבל זו הזדמנות גלובלית לבדוק את המוכנות של המערכות.
מה הקשר שלך עם ראש הממשלה?
ראש הממשלה עבד אצלי שלוש שנים כיועץ שיווק בינלאומי, אחרי שהפסיד בבחירות של 1999. הוא למד את היכולות שלנו, ומאז נשארנו מיודדים. כשהוא רוצה דיעה נוספת ללא פניות הוא פונה אלי: אני לא עובד ציבור, לא מחפש משרות פוליטיות ולא עבודה בשירות הציבורי. גם על זה יש לי סיפור:
רופא אומר לחולה: אני מוכרח לתת לך דיאגנוסטיקה רעה מאד. אתה חולה בסרטן. הפציינט אומר: זה לא מקובל עלי. אני דווקא מרגיש טוב. אני מבקש דיעה נוספת. הרופא הסתכל עליו וענה: אתה גם מכוער.
מכאן, שתמיד דיעה נוספת חשובה, כי היא באה מכיוון לא צפוי.
מהי הבשורה שלכם לטווח הארוך?
הבשורה ארוכת הטווח שלנו היא שאנחנו מפתחים מערכות שיאפשרו דיאגנוסיטיקה של מחוללי מחלות בצורה שונה מהיום. תוך כמה שנים המגיפות יטופלו בצורה אחרת לגמרי. מחלות כמו דלקות קרום המוח או אילוח דם יטופלו אחרת בחיי היומיום. אני לא רוצה להיות "נחתום המעיד על עיסתו", אבל יצרנו טכנולוגיה יוצאת דופן.
חשוב שלאנשים יהיה טוב. צריך לזכור שבסוף של כל דבר, בקצה, יש בן אדם ואזרח או תושב. זה יהיה שינוי מערכות. שינוי עבור הרופאים ועבור המטופלים. פשוט יהיה טוב, לילדים ולנכדים שלנו.
האם יש עוד חברות שעוסקות בדברים דומים?
חברות נוספות מנסות לשפר את המצב. אני חוזה שבעקבות גל הקורונה יבינו שמחלות זיהומיות זה לא עסק של אנשים בצבע אחר, שמתים בארצות נידחות. אלא בעיה של כולם. אנחנו רשומים על הרבה מאד פטנטים, חלקם מאד מאד ייחודיים. יש הרבה עורכי דין שהציעו לנו לתבוע את כל מי שזז על הפרת פטנטים, אבל אני מעדיף להתפרנס ממדע וטכנולוגיה ולא מתמלוגים מעורכי דין.
איך השינוי הזה ייטמע בעולם?
מגיעות הרבה בקשות מרחבי העולם. בעוד כמה חודשים, כשתיגמר המגיפה, בוודאי נכריז על זה בשער בת רבים, כרגע, בעיקר ארגונים מדעיים יודעים על כך. נקוה שעוד כמה חודשים לא יתממשו התרחישים הנוראיים, שלשמעם אפשר רק לקפוץ מן החלון. צריך להיות רגוע.
הסיבה שמפחדים לבדוק את החיסון נגד קורונה (אנחנו בקשר גם עם הקבוצה שבודקת את החיסון) היא סיבה מאד מעניינת. יש וירוסים שאחרי שאתה מתחסן בהם, כשאתה פוגש אותם פעם שניה המערכת האימונית של הגוף מפעילה SHUT DOWN - בכבד, בריאות, בכליות ועוד, ואז אתה "נאסף אל אבותיך". מכירים את התופעה הזאת. למדו אותה במחלת הדנגי, כשאחרי שפיתחו חיסון למחלה, אנשים התחילו למות. בהתחלה חשבו שאולי קו הייצור מלוכלך. או שטעו במינון כלשהו. אבל הסתבר שלא. זו תסמונת של מערכת החיסון שהורגת אותך. חושדים בוירוסים של ה- RNA אליהם משתייכת הקורונה, שיכול להיות שיש להם מנגנון כזה. מאד קשה להוכיח את זה.
אנשים מפחדים שהוירוס יעבור מוטציה. מה דעתך?
אין שום הוכחה שהוירוס הופך למין אבולה. אנשים ניזונים מחזונות אפוקליפטיים משכבר הימים. בעניין זה אני מוכרח לספר לך ולבוגרים סיפור: בשנת 1000 לספירה הכנסיה הקתולית באירופה חזתה את את סוף העולם. היא דרשה לחזור בתשובה ובעיקר לתת את הרכוש לכנסיה. איכר צרפתי אחד חשב שאם סוף העולם קרב כדאי להפסיק לשלם מיסים. רבים חיקו אותו, ופרץ מעין מרד. סופו של האיכר היה מר, וסוף העולם לא הגיע. אם כן צריך להיזהר מחזונות אפוקליפטיים.
אם רוצים להפחיד את האנשים, אז יש כל מיני וירוסי שפעת נוראים ואיומים שמחכים בקנה.
קריקטורה נהדרת באקונומיסט הציגה וירוס אבעבועות שחורות, וירוס שפעת ספרדית ו-וירוס קורונה. וירוס האבעבועות אמר: אני באתי לחסל את כל האנושות, וירוס הקורונה אמר: אני באתי לבדוק את תיפקוד מערכת הבריאות הציבורית. וירוס האבעבועות מרט את שערותיו ואמר: המילניאז האלו, אי אפשר איתם.
עם כל הפאניקה הנוראה, לא הגיע סוף העולם ואפילו לא קרוב לזה, אבל זו הזדמנות גלובלית לבדוק את המוכנות של המערכות.
מה הקשר שלך עם ראש הממשלה?
ראש הממשלה עבד אצלי שלוש שנים כיועץ שיווק בינלאומי, אחרי שהפסיד בבחירות של 1999. הוא למד את היכולות שלנו, ומאז נשארנו מיודדים. כשהוא רוצה דיעה נוספת ללא פניות הוא פונה אלי: אני לא עובד ציבור, לא מחפש משרות פוליטיות ולא עבודה בשירות הציבורי. גם על זה יש לי סיפור:
רופא אומר לחולה: אני מוכרח לתת לך דיאגנוסטיקה רעה מאד. אתה חולה בסרטן. הפציינט אומר: זה לא מקובל עלי. אני דווקא מרגיש טוב. אני מבקש דיעה נוספת. הרופא הסתכל עליו וענה: אתה גם מכוער.
מכאן, שתמיד דיעה נוספת חשובה, כי היא באה מכיוון לא צפוי.
מהי הבשורה שלכם לטווח הארוך?
הבשורה ארוכת הטווח שלנו היא שאנחנו מפתחים מערכות שיאפשרו דיאגנוסיטיקה של מחוללי מחלות בצורה שונה מהיום. תוך כמה שנים המגיפות יטופלו בצורה אחרת לגמרי. מחלות כמו דלקות קרום המוח או אילוח דם יטופלו אחרת בחיי היומיום. אני לא רוצה להיות "נחתום המעיד על עיסתו", אבל יצרנו טכנולוגיה יוצאת דופן.
חשוב שלאנשים יהיה טוב. צריך לזכור שבסוף של כל דבר, בקצה, יש בן אדם ואזרח או תושב. זה יהיה שינוי מערכות. שינוי עבור הרופאים ועבור המטופלים. פשוט יהיה טוב, לילדים ולנכדים שלנו.
האם יש עוד חברות שעוסקות בדברים דומים?
חברות נוספות מנסות לשפר את המצב. אני חוזה שבעקבות גל הקורונה יבינו שמחלות זיהומיות זה לא עסק של אנשים בצבע אחר, שמתים בארצות נידחות. אלא בעיה של כולם. אנחנו רשומים על הרבה מאד פטנטים, חלקם מאד מאד ייחודיים. יש הרבה עורכי דין שהציעו לנו לתבוע את כל מי שזז על הפרת פטנטים, אבל אני מעדיף להתפרנס ממדע וטכנולוגיה ולא מתמלוגים מעורכי דין.
איך השינוי הזה ייטמע בעולם?
מגיעות הרבה בקשות מרחבי העולם. בעוד כמה חודשים, כשתיגמר המגיפה, בוודאי נכריז על זה בשער בת רבים, כרגע, בעיקר ארגונים מדעיים יודעים על כך. נקוה שעוד כמה חודשים לא יתממשו התרחישים הנוראיים, שלשמעם אפשר רק לקפוץ מן החלון. צריך להיות רגוע.