לשיתוף:
 |  |  |  |
פסגת הקריירה
מה בין שלושה שירי עבודה?
היצירה העברית והישראלית בתחילת דרכה, קידשה והאדירה את ערך העבודה.
במרוצת הזמן, לאחר הקמת המדינה, העליות שהגיעו לארץ, המלחמות, המשברים הכלכליים והפנייה לכלכלה הקפיטליסטית, חל שינוי מהותי בתפיסה של ערך העבודה.
הכתבה מתייחסת לאופן שבו ההקשרים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים, עיצבו את ערך העבודה כפי שמשתקפים בשלושה שירי עבודה: שני שירים טרם הקמת המדינה ושיר אחד לאחריה.
בעיצומה של תקופת העלייה הראשונה לארץ ישראל, בשנת 1895 פורסם שיר העבודה של נח שפירא. באותה תקופה, היה מספרם של בני העלייה הראשונה מועט ועבודת ההתיישבות דרשה ידיים עובדות רבות. הפועלים הערבים בארץ אשר שיוועו לעבודה הפכו לרבים במושבות היהודיות, אך פתרון זה סתר את המטרות והאידיאולוגיה של התנועה הציונית כפי שנתפסו על ידי בני העלייה השנייה שעתידים היו להגיע לארץ שנים ספורות לאחר מכן: התיישבות ציונית בארץ ויצירת רוב יהודי. בשנת 1904 מתחיל גל ההגירה השני לארץ ממזרח אירופה על רקע קשיים כלכליים, גזירות ורדיפות. עם הגעתם של בני העלייה השנייה מתחיל להיווצר שסע עמוק בינם לבין בני העלייה הראשונה בנושא העסקת העובדים הערבים המקומיים. העסקה זו, המונעת משיקולים כלכליים, גורמת לאבטלה ולחרפת רעב בקרב העולים היהודים החדשים ומעמיקה את הבעיה הדמוגרפית. הזדמנויות התעסוקה הרבות לפועלים הערבים מגדילות את האוכלוסייה הערבית בארץ באמצעות הגירה חיובית והגדלת הילודה. בני העלייה השנייה קוראים "לכיבוש העבודה" של הפועלים היהודים, במקום העסקת הפועלים הערביים על מנת להגשים את הרעיון הציוני.
באותן שנים א"ד גורדון מייסד את תורת המוסר שכונתה על ידי בני דורו "דת העבודה". על פי דת העבודה זכותם המוסרית של היהודים על הארץ, נקנית בכוח העבודה, הבנייה והייצור ולא בכוח הנשק. כיבוש העבודה פירושו שלמות הנובעת משייכות טבעית לעם ובכך יציאה כנגד הגולה וההתבוללות. הפרט העובד הוא חלק מהכלל. הנתק מהעבודה היצרנית הוא שורש כל הרע שבחיי העם היהודי והוא חלק מהחורבן שהגלות כפתה על היהודים. על מנת לשקם חורבן זה, תובע גורדון מושג מרכזי "עבודה לשם חיים": "הדבר הראשון, הפותח בראשונה את ליבי לחיים, אשר ידעתי כמוהם, היא העבודה". הוא מבקש לחבר את בני העם היהודי לעבודת כפיים ולעבודת האדמה, בה הוא רואה ערך מקודש לא רק ליחיד אלא גם לכלל והיא זו שתעניק לעם את הצידוק לקיומו בה.
שיר העבודה של נח שפירא, בין שתי עליות אלו, היטיב לבטא את יעדי המפעל הציוני ואת ערכי היסוד של תנועת העבודה.
במרוצת הזמן, לאחר הקמת המדינה, העליות שהגיעו לארץ, המלחמות, המשברים הכלכליים והפנייה לכלכלה הקפיטליסטית, חל שינוי מהותי בתפיסה של ערך העבודה.
הכתבה מתייחסת לאופן שבו ההקשרים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים, עיצבו את ערך העבודה כפי שמשתקפים בשלושה שירי עבודה: שני שירים טרם הקמת המדינה ושיר אחד לאחריה.
בעיצומה של תקופת העלייה הראשונה לארץ ישראל, בשנת 1895 פורסם שיר העבודה של נח שפירא. באותה תקופה, היה מספרם של בני העלייה הראשונה מועט ועבודת ההתיישבות דרשה ידיים עובדות רבות. הפועלים הערבים בארץ אשר שיוועו לעבודה הפכו לרבים במושבות היהודיות, אך פתרון זה סתר את המטרות והאידיאולוגיה של התנועה הציונית כפי שנתפסו על ידי בני העלייה השנייה שעתידים היו להגיע לארץ שנים ספורות לאחר מכן: התיישבות ציונית בארץ ויצירת רוב יהודי. בשנת 1904 מתחיל גל ההגירה השני לארץ ממזרח אירופה על רקע קשיים כלכליים, גזירות ורדיפות. עם הגעתם של בני העלייה השנייה מתחיל להיווצר שסע עמוק בינם לבין בני העלייה הראשונה בנושא העסקת העובדים הערבים המקומיים. העסקה זו, המונעת משיקולים כלכליים, גורמת לאבטלה ולחרפת רעב בקרב העולים היהודים החדשים ומעמיקה את הבעיה הדמוגרפית. הזדמנויות התעסוקה הרבות לפועלים הערבים מגדילות את האוכלוסייה הערבית בארץ באמצעות הגירה חיובית והגדלת הילודה. בני העלייה השנייה קוראים "לכיבוש העבודה" של הפועלים היהודים, במקום העסקת הפועלים הערביים על מנת להגשים את הרעיון הציוני.
באותן שנים א"ד גורדון מייסד את תורת המוסר שכונתה על ידי בני דורו "דת העבודה". על פי דת העבודה זכותם המוסרית של היהודים על הארץ, נקנית בכוח העבודה, הבנייה והייצור ולא בכוח הנשק. כיבוש העבודה פירושו שלמות הנובעת משייכות טבעית לעם ובכך יציאה כנגד הגולה וההתבוללות. הפרט העובד הוא חלק מהכלל. הנתק מהעבודה היצרנית הוא שורש כל הרע שבחיי העם היהודי והוא חלק מהחורבן שהגלות כפתה על היהודים. על מנת לשקם חורבן זה, תובע גורדון מושג מרכזי "עבודה לשם חיים": "הדבר הראשון, הפותח בראשונה את ליבי לחיים, אשר ידעתי כמוהם, היא העבודה". הוא מבקש לחבר את בני העם היהודי לעבודת כפיים ולעבודת האדמה, בה הוא רואה ערך מקודש לא רק ליחיד אלא גם לכלל והיא זו שתעניק לעם את הצידוק לקיומו בה.
שיר העבודה של נח שפירא, בין שתי עליות אלו, היטיב לבטא את יעדי המפעל הציוני ואת ערכי היסוד של תנועת העבודה.
עוּרוּ, אַחַי, אַל תָּנוּמוּ
לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל הָעֲבוֹדָה
הָרִיעוּ, שִׁירוּ בְּקוֹל תּוֹדָה!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי..
הָעֲבוֹדָה הִיא כָּל חַיֵּינוּ,
מִכָּל צָרָה תַּצִּילֵנוּ.
לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל הָעֲבוֹדָה
הָרִיעוּ, שִׁירוּ בְּקוֹל תּוֹדָה!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי..
הָעֲבוֹדָה הִיא כָּל חַיֵּינוּ,
מִכָּל צָרָה תַּצִּילֵנוּ.
שפירא מהלל ומשבח את העבודה לאורך כל השיר, הוא מתחיל ומתאר את העבודה כזו המעניקה לעובדים חיים- את מזונם ואת מלבושם, הפזמון החוזר מדגיש את קולות ההתפעלות והעליצות בעמל העובדים ואילו בבית השלישי נכתב: "העבודה היא כל חיינו, מכל צרה תצילנו", מילים אשר הפכו למטבע לשון בתרבות העברית.
בשנת 1929 מתרחש משבר כלכלי חמור וכלל עולמי "השפל הגדול". השפעותיו על אירופה וארה"ב קשות ורבות. לאורך שנות השלושים של המאה העשרים, מנסות מדינות העולם להיחלץ מהמיתון הכלכלי, באירופה מתחזקים המשטרים הטוטליטרים כמו הפשיזם והנאציזם, ובארה"ב מופעלת תכניות הניו דיל שמטרתה צמצום האבטלה. המשק בארץ עוד לא מספיק להתאושש וקריסת הבורסה האמריקנית סוגרת את ברז ההון היהודי האמריקני שאמור היה לסייע בפיתוחו. על רקע אלו בשנת 1931 מתחיל גל עלייה גדול לישוב היהודי, העלייה החמישית מאירופה ומאסיה, כאשר רבע מהעולים מגיעים מגרמניה. הרכב העולים מגרמניה כולל סוחרים, אקדמאים ואנשי רוח, אך היישוב מתקשה להם למצוא להם עבודה שתתאים לעיסוקם הקודם. רבים מהם עושים הסבה מקצועית והופכים לפועלים בענפי הבניין, המתכת והעץ, נהגים וחקלאים.
בשנת 1932 כותב חיים נחמן ביאליק את שיר העבודה והמלאכה.
בשנת 1929 מתרחש משבר כלכלי חמור וכלל עולמי "השפל הגדול". השפעותיו על אירופה וארה"ב קשות ורבות. לאורך שנות השלושים של המאה העשרים, מנסות מדינות העולם להיחלץ מהמיתון הכלכלי, באירופה מתחזקים המשטרים הטוטליטרים כמו הפשיזם והנאציזם, ובארה"ב מופעלת תכניות הניו דיל שמטרתה צמצום האבטלה. המשק בארץ עוד לא מספיק להתאושש וקריסת הבורסה האמריקנית סוגרת את ברז ההון היהודי האמריקני שאמור היה לסייע בפיתוחו. על רקע אלו בשנת 1931 מתחיל גל עלייה גדול לישוב היהודי, העלייה החמישית מאירופה ומאסיה, כאשר רבע מהעולים מגיעים מגרמניה. הרכב העולים מגרמניה כולל סוחרים, אקדמאים ואנשי רוח, אך היישוב מתקשה להם למצוא להם עבודה שתתאים לעיסוקם הקודם. רבים מהם עושים הסבה מקצועית והופכים לפועלים בענפי הבניין, המתכת והעץ, נהגים וחקלאים.
בשנת 1932 כותב חיים נחמן ביאליק את שיר העבודה והמלאכה.
מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב?
מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב?
מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב?
וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
מִי יִתֵּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר?
וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר?
מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב?
מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב?
וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
מִי יִתֵּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר?
וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר?
בדומה לשירו של שפירא, גם שיר זה מבטא את קרבתו המהותית לתנועת העבודה של המשורר, ולתמיכה שמבקש לתת למפעלה היישובי והחברתי בארץ. השיר מהלל את עבודת הכפיים ואת עמלו של האדם. העבודה היא מקור פרנסתנו ולפיכך תנאי הכרחי, בסיסי וקיומי לחיינו. היא זו שתציל אותנו מחרפת רעב, קור וחושך והיא זו שתעניק קורת גג לראשנו.
ניכר כי בשנים אלו, שלפני קום המדינה, העבודה מהווה ערך מהותי ויסודי עבור המתיישבים החדשים. העבודה היא החיים ואין דבר בלתה. המטרה העומדת לנגד עיני המתיישבים היא הקמת ובניית הבית היהודי והכנתו לקראת הדורות הבאים. ההקשרים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מכוננים ומעצבים ערך זה כפי שהוא משתקף בשני שירי העבודה שהוצגו טרם הקמת המדינה. העבודה היצרנית מקבלת חשיבות יתרה והיא זו שתפתור את הזרות והניתוק שכפתה עליהם הגולה . בתקופה זו, עבודת היצרנות נועדה כדי לשרת חזון רחב יותר - בניית הבית היהודי. ניתן לראות אם כך, כי למען חזון זה, על האדם לוותר על הגשמת ערכיו הפרטיים, יכולתו להביא את כישוריו הייחודיים לידי ביטוי ולקבל עליהם הכרה גשמית או רוחנית.
מכאן עולות שאלות, לאחר שהוקמה ונבנתה המדינה, מה משמעות ערך העבודה היום? האם הוא רלוונטי לימינו? איזו משמעות וחשיבות מייחסים לו באוכלוסיות שונות ובגילאים שונים? האם דחיקתה של עבודת הכפיים לאוכלוסיות מוחלשות, מיעוטים ועובדים זרים פוגעת בחזון בניית הבית היהודי כפי שהוצג? האם האידאלים סביב המושג העבודה נעלמו או אולי הוחלפו באחרים?
כארבעים שנה מאוחר יותר מקליטים להקת "גזוז" את שיר העבודה שלהם.
בשנת 1977 מצליח הליכוד בפעם הראשונה לקבל את השלטון במדינת ישראל ובכך מסיים את ההגמוניה של מפלגות הפועלים, ובראשן מפא"י אשר שלטו במוסדות היישוב והמדינה במשך כחמישים שנה. ביום שישי ה-28.10.1977 מרותק הציבור הישראלי לאמצעי תקשורת ההמונים דרכם הוא מתבשר על מדיניות כלכלית חדשה. מטרתה הייתה לשחרר את המשק מהמשטר הסוציאל דמוקרטי של מפא"י והעבודה וכבלי המעורבות הממשלתית שאפיינו אותו ולהפוך את כלכלת ישראל לכלכלת שוק חופשי, קפטיליסטי וליברלי.
בשנת 1979 כותב דני סנדרסון את "שיר העבודה" בביצועה של להקת גזוז.
ניכר כי בשנים אלו, שלפני קום המדינה, העבודה מהווה ערך מהותי ויסודי עבור המתיישבים החדשים. העבודה היא החיים ואין דבר בלתה. המטרה העומדת לנגד עיני המתיישבים היא הקמת ובניית הבית היהודי והכנתו לקראת הדורות הבאים. ההקשרים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מכוננים ומעצבים ערך זה כפי שהוא משתקף בשני שירי העבודה שהוצגו טרם הקמת המדינה. העבודה היצרנית מקבלת חשיבות יתרה והיא זו שתפתור את הזרות והניתוק שכפתה עליהם הגולה . בתקופה זו, עבודת היצרנות נועדה כדי לשרת חזון רחב יותר - בניית הבית היהודי. ניתן לראות אם כך, כי למען חזון זה, על האדם לוותר על הגשמת ערכיו הפרטיים, יכולתו להביא את כישוריו הייחודיים לידי ביטוי ולקבל עליהם הכרה גשמית או רוחנית.
מכאן עולות שאלות, לאחר שהוקמה ונבנתה המדינה, מה משמעות ערך העבודה היום? האם הוא רלוונטי לימינו? איזו משמעות וחשיבות מייחסים לו באוכלוסיות שונות ובגילאים שונים? האם דחיקתה של עבודת הכפיים לאוכלוסיות מוחלשות, מיעוטים ועובדים זרים פוגעת בחזון בניית הבית היהודי כפי שהוצג? האם האידאלים סביב המושג העבודה נעלמו או אולי הוחלפו באחרים?
כארבעים שנה מאוחר יותר מקליטים להקת "גזוז" את שיר העבודה שלהם.
בשנת 1977 מצליח הליכוד בפעם הראשונה לקבל את השלטון במדינת ישראל ובכך מסיים את ההגמוניה של מפלגות הפועלים, ובראשן מפא"י אשר שלטו במוסדות היישוב והמדינה במשך כחמישים שנה. ביום שישי ה-28.10.1977 מרותק הציבור הישראלי לאמצעי תקשורת ההמונים דרכם הוא מתבשר על מדיניות כלכלית חדשה. מטרתה הייתה לשחרר את המשק מהמשטר הסוציאל דמוקרטי של מפא"י והעבודה וכבלי המעורבות הממשלתית שאפיינו אותו ולהפוך את כלכלת ישראל לכלכלת שוק חופשי, קפטיליסטי וליברלי.
בשנת 1979 כותב דני סנדרסון את "שיר העבודה" בביצועה של להקת גזוז.
כבר צריך להתעורר
את האוטובוס לא לאחר
ולעבודה, יוצא אל הרחוב.
אנשים עומדים בתחנה
ואחת נדחפת ראשונה
ולעבודה, אין לי זמן לחשוב.
הכרטיסן אומר "קדימה",
מצטופפים כולם יותר פנימה,
ויום חדש מתחיל
מעונן חלקית עם גשם, כרגיל.
את האוטובוס לא לאחר
ולעבודה, יוצא אל הרחוב.
אנשים עומדים בתחנה
ואחת נדחפת ראשונה
ולעבודה, אין לי זמן לחשוב.
הכרטיסן אומר "קדימה",
מצטופפים כולם יותר פנימה,
ויום חדש מתחיל
מעונן חלקית עם גשם, כרגיל.
העבודה בשיר זה מתוארת כעול, היא משקפת שגרה בירוקרטית אפרורית, חדגונית ומשעממת. בניגוד לפתיחה העליזה, הנמרצת ומלאת החיוניות והחריצות של שפירא "עורו אחים אל תנומו", סנדרסון פותח את השיר במשפט: "כבר צריך להתעורר את האוטובוס לא לאחר ולעבודה..". העבודה מהווה אילוץ וכורח. ה"אחים" של שפירא מתחלפים אצל סנדרסון ב"אנשים העומדים לתחנה ואחת נדחפת ראשונה".. תחושת הסולידריות , העזרה ההדדית, הרצון להתגייס יחדיו לטובת מטרה משותפת הקמת הבית היהודי הופכת אצל סנדרסון לתחושה ניכור, זרות ובידוד, כל אחד מנסה להידחף קדימה, גם עם על חשבון האחר. הכללים במקום העבודה נוקשים וקפדניים, יש להגיע בשעה מדויקת ואיחור זוכה להתייחסות קשה מצד הבוס, המתואר כמי שמכריח וכופה על העובד את העבודה. אין פה חדווה וחיבור לעשייה, העול, בניגוד לשירו של ביאליק, אינו נעים, אלא מכביד ומעייף. העבודה כזכות בשירים המוקדמים הופכת לחובה מעיקה. הדובר חש כי הוא "נעלם בין כל הניירות". בדומה לשירים הקודמים, גם כאן אין לדובר מקום לביטוי אישי, ייחודי להביא את יכולותיו, ערכיו ועולמו, אלא הפוך מכך, הדובר חש שהוא נעלם בעבודה. אך בעוד בשירה המוקדמת הערכים הקולקטיבים של בניית הבית היהודי מחברים ומניעים את העובדים לעבודה, הרי שכעת הדובר חש כלוא ומנותק. אפילו העתיד, איתו אפשר להשתעשע ולשחק בדימיון, הופך להיות מטלה מעיקה המצויה במגירות השולחן. העבודה בשיר אינה זוכה לשירי הלל, ברכה ותודה, היא מקום ממנו הדובר מבקש רק לשרוד את היום המייגע. דני סנדרסון מספר שבכל בוקר שהיה רוכב על האופנים לאולפן ההקלטות היה רואה את האנשים המחכים בתחנות האוטובוס בדרך לעבודה. השיר הוא סוג של מחווה לאותם עובדים. הוא החליט לקרוא לשיר "שיר העבודה" כסוג של תשובה פוסט מודרניסטית למושג הישן. הוא חושב שהשיר רלוונטי בתקופתנו ומשקף את הלך הרוח של העובדים גם היום. הוא מספר שהשיר התקבל בנועם על ידי הקהל שנהג להצטרף בשירה לפזמון.
וכך, ניתן לראות כי בעוד השירים טרם קום המדינה חיברו את העובדים למטרה נעלה וקולקטיבית, הרי שבסוף שנות השבעים, יש רצון פרטי להגשים את העצמי בעבודה, לבוא לידי ביטוי ולייצר תחושת משמעות ייחודית לי.
שירים נוספים בשנות השמונים והתשעים של מדינת ישראל מתייחסים למונח העבודה ועוסקים בעובדי תעשייה (חיפה של דיוויד ברוזה, שיר המקצוע של מאיר אריאל, אין לי חוץ ממך כלום של רמי קלינשטיין, אינתי עומרי של מיכה שטרית ) ובפירוק ההתייחסות לדת העבודה כפי שראה גורדון, כאשר הפעם מי שבונה את הבית הוא הפועל הערבי (ערבב את הטיח אחמד של אהוד בנאי).
בשנות ה- 2000 עולים נושאים המאפיינים את שוק העבודה החדש ומגלמים ביקורת נוקבת נגד המדיניות הקפיטליסטית של המדינה (מגדלים של אסף אמדורסקי, גלובליזציה של רגאייסטן, מהנדסת מחשבים איה כורם ומתשע עד חמש של התקווה 6).
וכך, השירה העברית הפופולארית הצליחה ומצליחה לשקף את האופן שבו התפתח והתעצב מונח העבודה במדינת ישראל טרום הקמתה ועד ימינו אנו.
וכך, ניתן לראות כי בעוד השירים טרם קום המדינה חיברו את העובדים למטרה נעלה וקולקטיבית, הרי שבסוף שנות השבעים, יש רצון פרטי להגשים את העצמי בעבודה, לבוא לידי ביטוי ולייצר תחושת משמעות ייחודית לי.
שירים נוספים בשנות השמונים והתשעים של מדינת ישראל מתייחסים למונח העבודה ועוסקים בעובדי תעשייה (חיפה של דיוויד ברוזה, שיר המקצוע של מאיר אריאל, אין לי חוץ ממך כלום של רמי קלינשטיין, אינתי עומרי של מיכה שטרית ) ובפירוק ההתייחסות לדת העבודה כפי שראה גורדון, כאשר הפעם מי שבונה את הבית הוא הפועל הערבי (ערבב את הטיח אחמד של אהוד בנאי).
בשנות ה- 2000 עולים נושאים המאפיינים את שוק העבודה החדש ומגלמים ביקורת נוקבת נגד המדיניות הקפיטליסטית של המדינה (מגדלים של אסף אמדורסקי, גלובליזציה של רגאייסטן, מהנדסת מחשבים איה כורם ומתשע עד חמש של התקווה 6).
וכך, השירה העברית הפופולארית הצליחה ומצליחה לשקף את האופן שבו התפתח והתעצב מונח העבודה במדינת ישראל טרום הקמתה ועד ימינו אנו.
כתבה: מירב האובן, יועצת קריירה, המרכז לפיתוח קריירה, אוניברסיטת תל אביב, בוגרת הפקולטות למדעי החברה ולניהול וביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב
לשיתוף:
| | | |