לשיתוף:
 |  |  |  |
מדור ראיונות - בקהילה שלי
ראיון עם ענבר שעשוע בר-ניר ועדי אטון
עורכת המדור ומראיינת: אילת אלגור גורפינקל, בוגרת לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
עורכת המדור ומראיינת: אילת אלגור גורפינקל, בוגרת לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
"העסקים שנבחרו לא קיבלו תמיכה מאף אחד. הם קמו ב- 2019 ולא היה להם אפילו דו"ח כספי של שנה אחת, ולא רזרבות כספיות"
"הבית לסולידריות חברתית" חברה לתועלת הציבור
החברה השיקה בחודש אוקטובר 2020 את מיזם WE19 שנועד לתמוך בעסקים מתחילים שהוקמו מ-2019 ועד ספטמבר 2020. מיסודם של ענת רמתי שעשוע ופרופ' אמנון שעשוע, שתרמו מאה מיליון ש"ח לחברה.
המיזם הוקם במשבר הקורונה לעזרה לעסקים קטנים בתחילת דרכם, באמצעות מענק בגובה של עד 50,000 שקלים.
פרופ' אמנון שעשוע הוא בוגר בתי הספר למתמטיקה ולמדעי המחשב בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, ופעיל בארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב. מייסד ומנכ"ל "מובילאיי" ו"אורקם" וסגן נשיא בכיר בחברת "אינטל". ענת רמתי שעשוע היא יזמית חברתית המתמחה בתחומי ילדים, נוער וצעירים בסיכון, יו"ר הוועד המנהל של ארגון "אור שלום", ילדים ונוער בסיכון ומייסדת "העמותה ע"ש אהרן שנדור". בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי, התמחות בחינוך מיוחד.
החברה השיקה בחודש אוקטובר 2020 את מיזם WE19 שנועד לתמוך בעסקים מתחילים שהוקמו מ-2019 ועד ספטמבר 2020. מיסודם של ענת רמתי שעשוע ופרופ' אמנון שעשוע, שתרמו מאה מיליון ש"ח לחברה.
המיזם הוקם במשבר הקורונה לעזרה לעסקים קטנים בתחילת דרכם, באמצעות מענק בגובה של עד 50,000 שקלים.
פרופ' אמנון שעשוע הוא בוגר בתי הספר למתמטיקה ולמדעי המחשב בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, ופעיל בארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב. מייסד ומנכ"ל "מובילאיי" ו"אורקם" וסגן נשיא בכיר בחברת "אינטל". ענת רמתי שעשוע היא יזמית חברתית המתמחה בתחומי ילדים, נוער וצעירים בסיכון, יו"ר הוועד המנהל של ארגון "אור שלום", ילדים ונוער בסיכון ומייסדת "העמותה ע"ש אהרן שנדור". בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי, התמחות בחינוך מיוחד.
ענבר שעשוע בר ניר (מימין) ועדי אטון (משמאל)
ענבר שעשוע בר-ניר
- מנכ"לית שותפה בחברת "הבית לסולידריות חברתית".
השכלה:
- תואר שני במנהיגות חברתית/ניהול עמותות מקרן מנדל ישראל.
- תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך, אוניברסיטת בן גוריון.
- ניסיון בניהול פרויקטים תוך מיקוד באוכלוסיות בסיכון.
עדי אטון
- מנכ"לית שותפה בחברת "הבית לסולידריות חברתית".
השכלה:
- תואר ראשון בפקולטה לאומנויות, בחוג לאומנות התיאטרון, אוניברסיטת תל אביב.
- תואר שני במנהיגות חברתית/ניהול עמותות מקרן מנדל ישראל, אוניברסיטת בן גוריון.
- התמחות בפילנתרופיה עם חיבור וזיקה לעולם החברתי.
מהם "הבית לסולידריות חברתית" ומיזם WE19?
ענבר: החברה בשם "בית לסולידריות חברתית" מפעילה את המיזם WE19 בהשראת הצירוף COVID-19, שמטרתו לתמוך בעסקים קטנים ומתחילים שסבלו ממשבר הקורונה. עדי ואני מנהלות משותפות. חולקו מענקים לעסקים שהוקמו משנת 2019 עד ספטמבר 2020, לעזור להם לצמוח ולגדול. חילקנו כבר את הפעימה השנייה מתוך שלוש הפעימות. יש שלד של פעילות עתידית, ואנחנו בתהליך של מתן כלים לקהילת הזכאים מעבר למענק: העסקים יכולים לעזור אחד לשני, לחלוק ידע, לקבל הצעות אונליין. אנחנו עושים כמה דברים במקביל כאשר WE19 זה מרכז הכובד שלנו. שם החברה מעיד על כך שאנחנו שמים על המפה את הסולידריות החברתית.
בסוף יולי 2020 עלה הרעיון לתת מענקים לעסקים קטנים. בעזרת אנשי מקצוע ובעלי עסקים קטנים ערכנו מחקר מהיר בתנאי חירום, ותוך שלושה חודשים בסוף אוקטובר 2020, יצאנו עם המיזם WE19. קראנו לעסקים להירשם באתר שלנו. נרשמו קרוב ל- 8,000 עסקים ונבחרו 2,326. עד מהרה החלק הקשה של הפנייה לאנשים והסינון היה מאחורינו.
עדי: חילקנו כבר כמעט שלושים מיליון מתוך תרומת המאה מיליון. עד סוף אוגוסט 2021 אנחנו צפויים לסיים לחלק את כספי התרומה. בחרנו במנגנון סינון מיוחד: אין לנו ועדה או גורם אחר מההנהלה שמתערב, אלא העסקים בחרו אחד את השני. כל מי שהגיש מועמדות נחשף באתר שלנו באופן אנונימי ורנדומלי לסיפורים של עסקים אחרים, ובחר את הראויים בעיניו למענק. ההשראה למנגנון זה של בחירת עמיתים הגיעה מהאקדמיה, מ"מדד ה-Impact Factor" המצביע על הערכת עמיתים למאמרים של קולגות.
ענבר: החברה בשם "בית לסולידריות חברתית" מפעילה את המיזם WE19 בהשראת הצירוף COVID-19, שמטרתו לתמוך בעסקים קטנים ומתחילים שסבלו ממשבר הקורונה. עדי ואני מנהלות משותפות. חולקו מענקים לעסקים שהוקמו משנת 2019 עד ספטמבר 2020, לעזור להם לצמוח ולגדול. חילקנו כבר את הפעימה השנייה מתוך שלוש הפעימות. יש שלד של פעילות עתידית, ואנחנו בתהליך של מתן כלים לקהילת הזכאים מעבר למענק: העסקים יכולים לעזור אחד לשני, לחלוק ידע, לקבל הצעות אונליין. אנחנו עושים כמה דברים במקביל כאשר WE19 זה מרכז הכובד שלנו. שם החברה מעיד על כך שאנחנו שמים על המפה את הסולידריות החברתית.
בסוף יולי 2020 עלה הרעיון לתת מענקים לעסקים קטנים. בעזרת אנשי מקצוע ובעלי עסקים קטנים ערכנו מחקר מהיר בתנאי חירום, ותוך שלושה חודשים בסוף אוקטובר 2020, יצאנו עם המיזם WE19. קראנו לעסקים להירשם באתר שלנו. נרשמו קרוב ל- 8,000 עסקים ונבחרו 2,326. עד מהרה החלק הקשה של הפנייה לאנשים והסינון היה מאחורינו.
עדי: חילקנו כבר כמעט שלושים מיליון מתוך תרומת המאה מיליון. עד סוף אוגוסט 2021 אנחנו צפויים לסיים לחלק את כספי התרומה. בחרנו במנגנון סינון מיוחד: אין לנו ועדה או גורם אחר מההנהלה שמתערב, אלא העסקים בחרו אחד את השני. כל מי שהגיש מועמדות נחשף באתר שלנו באופן אנונימי ורנדומלי לסיפורים של עסקים אחרים, ובחר את הראויים בעיניו למענק. ההשראה למנגנון זה של בחירת עמיתים הגיעה מהאקדמיה, מ"מדד ה-Impact Factor" המצביע על הערכת עמיתים למאמרים של קולגות.
"העבודה הטיפולית מבססת ריבוי דעות, גיוון וסובלנות, רוח חופשית, דמוקרטיה. זו בעיניי התרומה הקטנה של כל אחד מהמטפלים לקהילה"
איך נולד מיזם WE19 ואיך נעשתה בחירת העמיתים?
ענבר: אנחנו, כמו כל האזרחים במדינה, חווינו ברמה המשפחתית את התחושה שעסקים קורסים. המשפחה ראתה שיש פה משבר של עסקים קטנים שמצריך טיפול, ושאנחנו רוצים, כאזרחים שאכפת להם מהמדינה, לעזור ולעזור בגדול. ברמה הטכנית היה יתרון בבחירת עמיתים ברמת הסינון, כי לא היה לנו זמן בחירום למיין את 8,000 העסקים שפנו אלינו. רק עם העסקים שנבחרו עשינו תהליך של הגשת טפסים ואימות נתונים. הייתה פה חוויה של פידבק מעמיתים – מין חוכמת המונים כזאת. התפיסה הייתה שבעלי העסקים יודעים הכי טוב מה טוב להם ולעמיתיהם, ואנחנו לא יכולים להחליט עבורם. הייתה גם תחושה שאנחנו נמצאים בתקופה בה סולידריות חברתית חייבת להתקיים, ולעמיתים צריך להיות כוח החלטה. אנחנו לא גורם שנמצא מול בעלי העסקים. אנחנו סיפקנו את הפלטפורמה בה התבטאה הסולידריות החברתית, שגם מתבטאת בשם החברה שהקמנו.
עדי: גייסנו מההתחלה מתכנת שעבד מאד קשה על אלגוריתם שישמור על הפרטיות ועל רנדומליות הוגנת, והופתענו לראות שההתנהגות של האזרחים הייתה הוגנת בזמן משבר. הם חשבו על מי שנגע להם ללב, ולא על מי ינצח או איך אני אנצח. העסקים שנבחרו הקימו אתר בפייסבוק כמו דפי זהב, וקורים שם שיתופי פעולה יפים בין חברי הקהילה. למשל, אחד מהחברים לומד סלסה אצל מורה, חברת הקהילה.
ענבר: מקבלי המענקים מעדיפים להשתמש בבעלי מקצוע מהקהילה, שזה מגדיל את האימפקט ויוצר חיבורים מעבר לתכנון שלנו. כאשר עצמאי משתמש בצלם ובשחקן תיאטרון מהקהילה לצילומי תדמית, אנחנו מצפות לראות מה עוד יקרה שם. זו קבוצת תמיכה גם ברמה של שאלות מקצועיות. היית עצמאי לבד בתהליך, ופתאום יש לך קהילה שאפשר לפנות אליה.
מי הם העסקים שקיבלו מענקים במיזם, ומה קורה עם העסקים שפנו ולא התקבלו?
עדי: העסקים שנבחרו לא קיבלו תמיכה מאף אחד אחר, כי לא היו להם נתונים להציג. הם קמו ב- 2019 ולא היה להם אפילו דו"ח כספי של שנה אחת, ולא נותרו להם רזרבות כספיות. העסק קם דקה לפני שהתחיל המשבר. היה לענבר ולי מדהים לגלות ש"תורת המשחקים" לא ניצחה. זאת אומרת שבעלי עסקים לא בחרו את העסק הגרוע ביותר. רוב העסקים שנבחרו הם בעלי אימפקט חברתי, כמו קייטרינג שמעסיק נוער בסיכון או מפרנס יחיד של משפחה מאד גדולה. אנשים בחרו את הסיפורים שהכי נגעו ללבם. העסקים שפנו ולא התקבלו אולי יוכלו להשתלב במיזם הבא.
מה הייתה תרומת הלימודים באוניברסיטת תל אביב לכל מה שאת עושה בהמשך?
עדי: למדתי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב וניהול עמותות לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון. תיאטרון זה עולם שלם של עמידה מול קהל, של פרזנטציה, של "לבוא לידי ביטוי". כמנהלות היינו צריכות לפעמים להשתמש בזה, והחוויה המעשית של לימודי תיאטרון עזרה לי מאד, במיוחד בידע על עולם התוכן של אומנים. רבים מהעסקים שנבחרו הם מעולם המסעדנות אבל יש גם רבים מעולם התרבות והבידור ונחמד להבין מבפנים את המצוקה שלהם ומה הם צריכים.
ענבר: אנחנו, כמו כל האזרחים במדינה, חווינו ברמה המשפחתית את התחושה שעסקים קורסים. המשפחה ראתה שיש פה משבר של עסקים קטנים שמצריך טיפול, ושאנחנו רוצים, כאזרחים שאכפת להם מהמדינה, לעזור ולעזור בגדול. ברמה הטכנית היה יתרון בבחירת עמיתים ברמת הסינון, כי לא היה לנו זמן בחירום למיין את 8,000 העסקים שפנו אלינו. רק עם העסקים שנבחרו עשינו תהליך של הגשת טפסים ואימות נתונים. הייתה פה חוויה של פידבק מעמיתים – מין חוכמת המונים כזאת. התפיסה הייתה שבעלי העסקים יודעים הכי טוב מה טוב להם ולעמיתיהם, ואנחנו לא יכולים להחליט עבורם. הייתה גם תחושה שאנחנו נמצאים בתקופה בה סולידריות חברתית חייבת להתקיים, ולעמיתים צריך להיות כוח החלטה. אנחנו לא גורם שנמצא מול בעלי העסקים. אנחנו סיפקנו את הפלטפורמה בה התבטאה הסולידריות החברתית, שגם מתבטאת בשם החברה שהקמנו.
עדי: גייסנו מההתחלה מתכנת שעבד מאד קשה על אלגוריתם שישמור על הפרטיות ועל רנדומליות הוגנת, והופתענו לראות שההתנהגות של האזרחים הייתה הוגנת בזמן משבר. הם חשבו על מי שנגע להם ללב, ולא על מי ינצח או איך אני אנצח. העסקים שנבחרו הקימו אתר בפייסבוק כמו דפי זהב, וקורים שם שיתופי פעולה יפים בין חברי הקהילה. למשל, אחד מהחברים לומד סלסה אצל מורה, חברת הקהילה.
ענבר: מקבלי המענקים מעדיפים להשתמש בבעלי מקצוע מהקהילה, שזה מגדיל את האימפקט ויוצר חיבורים מעבר לתכנון שלנו. כאשר עצמאי משתמש בצלם ובשחקן תיאטרון מהקהילה לצילומי תדמית, אנחנו מצפות לראות מה עוד יקרה שם. זו קבוצת תמיכה גם ברמה של שאלות מקצועיות. היית עצמאי לבד בתהליך, ופתאום יש לך קהילה שאפשר לפנות אליה.
מי הם העסקים שקיבלו מענקים במיזם, ומה קורה עם העסקים שפנו ולא התקבלו?
עדי: העסקים שנבחרו לא קיבלו תמיכה מאף אחד אחר, כי לא היו להם נתונים להציג. הם קמו ב- 2019 ולא היה להם אפילו דו"ח כספי של שנה אחת, ולא נותרו להם רזרבות כספיות. העסק קם דקה לפני שהתחיל המשבר. היה לענבר ולי מדהים לגלות ש"תורת המשחקים" לא ניצחה. זאת אומרת שבעלי עסקים לא בחרו את העסק הגרוע ביותר. רוב העסקים שנבחרו הם בעלי אימפקט חברתי, כמו קייטרינג שמעסיק נוער בסיכון או מפרנס יחיד של משפחה מאד גדולה. אנשים בחרו את הסיפורים שהכי נגעו ללבם. העסקים שפנו ולא התקבלו אולי יוכלו להשתלב במיזם הבא.
מה הייתה תרומת הלימודים באוניברסיטת תל אביב לכל מה שאת עושה בהמשך?
עדי: למדתי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב וניהול עמותות לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון. תיאטרון זה עולם שלם של עמידה מול קהל, של פרזנטציה, של "לבוא לידי ביטוי". כמנהלות היינו צריכות לפעמים להשתמש בזה, והחוויה המעשית של לימודי תיאטרון עזרה לי מאד, במיוחד בידע על עולם התוכן של אומנים. רבים מהעסקים שנבחרו הם מעולם המסעדנות אבל יש גם רבים מעולם התרבות והבידור ונחמד להבין מבפנים את המצוקה שלהם ומה הם צריכים.
מה היו ההשפעות מהבית שהובילו אותך ללמוד פילנתרופיה ולעסוק בחינוך ופסיכולוגיה?
ענבר: קשה להצביע על השפעות מסוימות מהבית על העיסוק בנושאים אלו. אנחנו כמשפחה מנסים לחשוב ביחד איך אפשר לסייע, ולצאת מעצמנו. לכל אחד במשפחה יש תחום שקורא לו. אחי למשל הוא בתחום ההייטק אבל מאד חשוב לו מצב כדור הארץ, אקולוגיה. אצל כל אחד מאתנו זה נמצא, אבל בתחום אחר, חוץ ממני שלמדתי פילנתרופיה. גם כאשר העיסוק של אבי נוגע בטכנולוגיה הוא קשור עם עזרה לאחר. הנושא של "מובילאיי" זה להציל חיי אדם, והנושא של "אורקם" זה לעזור לכבדי ראייה. אמי עוסקת למעלה מעשרים שנה בעזרה לנוער בסיכון. עשייה של טוב עברה בבית מבלי ששמתי לב ומשכה אותי.
למדתי תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך בבן גוריון. עשיתי שנת שירות בבאר שבע בפנימייה לנוער בסיכון וזו הייתה החשיפה הראשונה שלי לעולם החברתי. כך הבנתי שאני רוצה להשתלב בו, אבל עדיין לא ידעתי באיזה תחום. אחר כך ניהלתי סניף של תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" בבאר שבע, לילדים עם ובלי צרכים מיוחדים, ואז הגיע הרעיון של המיזם הזה. ראיתי שיש פה הזדמנות שיש לקחת אותה, ויחד עם עדי היה פשוט שילוב טבעי.
איך נולדה החברות ביניכן?
עדי: אני עובדת עם המשפחה כבר שלוש שנים, כמנהלת התחום הפילנתרופי. סיימתי לפני שלוש שנים את התואר השני בניהול עמותות של קרן מנדל ישראל. ענבר התעניינה בתואר שני כשהתחלתי לעבוד עם המשפחה, ומאד המלצתי לה על התואר. החברות החלה אז ונמשכת עד היום. החיבור בינינו היה טבעי. המיזם אינו ONE MAN SHOW. זו עבודה ענקית. אנחנו סך הכל חמישה עובדים בארגון עם מחזור פעילות של מאה מיליון שקלים. הייתה פה עבודת תקשורת, עבודה משפטית וחשבונאית. עבודת צוות עזרה לנו להתגבר על הרבה מאד קשיים, וכך הכרנו את המתנדבים שעוזרים בתמיכה הטכנית ועונים לשאלות, חלקם בוגרי אוניברסיטת תל אביב.
איך הוקם מערך המתנדבים ואיך הוא עובד?
ענבר: בתחילת הדרך לא ידענו איך יתנהל המיזם. הבנו שאנחנו צריכות מענה טכני, והכנו את האופציה של פנייה למייל ואחר כך השתכללנו ברמה הטכנולוגית, עם אמצעים כמו ווטצאפ עסקי באתר.
גייסנו חמישה מתנדבים, בעיקר חברים, שרצו לעזור, אפילו שלא ידעו בדיוק במה מדובר. ואחר כך עשרה מתנדבים, ומהר מאד הבנו שצריך להגדיל את המערך. העסקים הציפו אותנו. היה פה משהו חדש והתעוררו הרבה מאד שאלות. בשיטת חבר מביא חבר הגדלנו לאט לאט את המערך לארבעים וחמישה. כל משמרת של מתנדב נמשכת שלוש שעות בשבוע במהלך היום מהבית. הם עונים לפניות של העסקים על קליטת חשבוניות, דחיית פעימות, בקשות של עזרה טכנולוגית והדרכה, ואפילו תמיכה רגשית.
עדי: המתנדבים הם בעלי פרופיל מגוון. מהם בכירים במשק הישראלי. חלקם חברי הדירקטוריון שלנו שהחליטו גם להתנדב, מלגאים, חברים ובני משפחה שלנו. כולם מחזיקים לאורך זמן. התקשורת כתובה וטלפונית, ובשפות שונות.
ענבר: קשה להצביע על השפעות מסוימות מהבית על העיסוק בנושאים אלו. אנחנו כמשפחה מנסים לחשוב ביחד איך אפשר לסייע, ולצאת מעצמנו. לכל אחד במשפחה יש תחום שקורא לו. אחי למשל הוא בתחום ההייטק אבל מאד חשוב לו מצב כדור הארץ, אקולוגיה. אצל כל אחד מאתנו זה נמצא, אבל בתחום אחר, חוץ ממני שלמדתי פילנתרופיה. גם כאשר העיסוק של אבי נוגע בטכנולוגיה הוא קשור עם עזרה לאחר. הנושא של "מובילאיי" זה להציל חיי אדם, והנושא של "אורקם" זה לעזור לכבדי ראייה. אמי עוסקת למעלה מעשרים שנה בעזרה לנוער בסיכון. עשייה של טוב עברה בבית מבלי ששמתי לב ומשכה אותי.
למדתי תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך בבן גוריון. עשיתי שנת שירות בבאר שבע בפנימייה לנוער בסיכון וזו הייתה החשיפה הראשונה שלי לעולם החברתי. כך הבנתי שאני רוצה להשתלב בו, אבל עדיין לא ידעתי באיזה תחום. אחר כך ניהלתי סניף של תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" בבאר שבע, לילדים עם ובלי צרכים מיוחדים, ואז הגיע הרעיון של המיזם הזה. ראיתי שיש פה הזדמנות שיש לקחת אותה, ויחד עם עדי היה פשוט שילוב טבעי.
איך נולדה החברות ביניכן?
עדי: אני עובדת עם המשפחה כבר שלוש שנים, כמנהלת התחום הפילנתרופי. סיימתי לפני שלוש שנים את התואר השני בניהול עמותות של קרן מנדל ישראל. ענבר התעניינה בתואר שני כשהתחלתי לעבוד עם המשפחה, ומאד המלצתי לה על התואר. החברות החלה אז ונמשכת עד היום. החיבור בינינו היה טבעי. המיזם אינו ONE MAN SHOW. זו עבודה ענקית. אנחנו סך הכל חמישה עובדים בארגון עם מחזור פעילות של מאה מיליון שקלים. הייתה פה עבודת תקשורת, עבודה משפטית וחשבונאית. עבודת צוות עזרה לנו להתגבר על הרבה מאד קשיים, וכך הכרנו את המתנדבים שעוזרים בתמיכה הטכנית ועונים לשאלות, חלקם בוגרי אוניברסיטת תל אביב.
איך הוקם מערך המתנדבים ואיך הוא עובד?
ענבר: בתחילת הדרך לא ידענו איך יתנהל המיזם. הבנו שאנחנו צריכות מענה טכני, והכנו את האופציה של פנייה למייל ואחר כך השתכללנו ברמה הטכנולוגית, עם אמצעים כמו ווטצאפ עסקי באתר.
גייסנו חמישה מתנדבים, בעיקר חברים, שרצו לעזור, אפילו שלא ידעו בדיוק במה מדובר. ואחר כך עשרה מתנדבים, ומהר מאד הבנו שצריך להגדיל את המערך. העסקים הציפו אותנו. היה פה משהו חדש והתעוררו הרבה מאד שאלות. בשיטת חבר מביא חבר הגדלנו לאט לאט את המערך לארבעים וחמישה. כל משמרת של מתנדב נמשכת שלוש שעות בשבוע במהלך היום מהבית. הם עונים לפניות של העסקים על קליטת חשבוניות, דחיית פעימות, בקשות של עזרה טכנולוגית והדרכה, ואפילו תמיכה רגשית.
עדי: המתנדבים הם בעלי פרופיל מגוון. מהם בכירים במשק הישראלי. חלקם חברי הדירקטוריון שלנו שהחליטו גם להתנדב, מלגאים, חברים ובני משפחה שלנו. כולם מחזיקים לאורך זמן. התקשורת כתובה וטלפונית, ובשפות שונות.
מהי התפלגות התחומים מהם המאפיינים של אוכלוסיית מקבלי המענקים?
עדי: עולם המזון קיבל הכי הרבה מענקים, אחריו עולם התרבות, בידור ואומנות, שכולנו ראינו כמה נפגע, ושירותי הארחה למיניהם: מלונות, צימרים, מרחבים מארחים. יש לנו כמעט שוויון בין עצמאים גברים ונשים. 47% נשים ו- 53% גברים. זה יפה בהתחשב במציאות שאנחנו נמצאים בה. שליש מהעסקים שנבחרו הם "עוסקים פטורים", ואנחנו שמחים שפתחנו את המיזם בפניהם. כשיצאנו לדרך לא כללנו אותם במיזם. חשבנו שצריך לעזור ל"עוסקים מורשים", חברות בע"מ ושותפויות, והפטורים לא היו חלק מהחשיבה שלנו. הם השמיעו קול מאד חזק: "איך זה שלא ראיתם אותנו", ומכיוון שאנחנו מיזם פרטי הייתה לנו הפריבילגיה לעשות שינוי באמצע הדרך ולכלול אותם.
ענבר: החלוקה בין הפריפריה למרכז כמעט בשיוויון. 49% מהפריפריה ו- 51% מהמרכז. מתל אביב 11%, ירושלים 11%, חיפה 3% וכל השאר התפלגויות קטנות יותר. מבחינת התפלגות הגילאים: כשיצאנו לדרך הנחנו שרוב הסיכויים שמי שמקים עסק חדש הוא צעיר, ויש באמת רוב צעיר, אבל הגיעו מכל הגילאים. בעלת העסק הכי מבוגרת היא בת שמונים ושתיים. היה יפה לראות איך השתנו הדעות שבאנו איתן. יש לנו מגוון מאד רחב של מקצועות ביניהם קוסמטיקאיות, קואצ'רים. קשה לנו לבדוק נתונים על חלוקה מגזרית. לא שאלנו. נבחרו חרדים וערבים רבים, אבל קשה לנו לבדוק נתונים, אלא לפי הריכוזים בערים.
האם אתם נותנים מענקים גם לעובדים מרחוק?
ענבר: המעבר לעבודה מרחוק הוא אחד הנושאים המרכזיים שאנחנו מתעסקים איתם. יש מגוון אמצעי קידום מכירות שניתן לקבל עבורם את המענק, והרבה עסקים מכל התחומים בחרו בשיווק ובפרסום ובמעבר לאון ליין. ניתן היה גם להציע הצעות ספציפיות: עסק בתחום הבניין קנה למשל
עדי: עולם המזון קיבל הכי הרבה מענקים, אחריו עולם התרבות, בידור ואומנות, שכולנו ראינו כמה נפגע, ושירותי הארחה למיניהם: מלונות, צימרים, מרחבים מארחים. יש לנו כמעט שוויון בין עצמאים גברים ונשים. 47% נשים ו- 53% גברים. זה יפה בהתחשב במציאות שאנחנו נמצאים בה. שליש מהעסקים שנבחרו הם "עוסקים פטורים", ואנחנו שמחים שפתחנו את המיזם בפניהם. כשיצאנו לדרך לא כללנו אותם במיזם. חשבנו שצריך לעזור ל"עוסקים מורשים", חברות בע"מ ושותפויות, והפטורים לא היו חלק מהחשיבה שלנו. הם השמיעו קול מאד חזק: "איך זה שלא ראיתם אותנו", ומכיוון שאנחנו מיזם פרטי הייתה לנו הפריבילגיה לעשות שינוי באמצע הדרך ולכלול אותם.
ענבר: החלוקה בין הפריפריה למרכז כמעט בשיוויון. 49% מהפריפריה ו- 51% מהמרכז. מתל אביב 11%, ירושלים 11%, חיפה 3% וכל השאר התפלגויות קטנות יותר. מבחינת התפלגות הגילאים: כשיצאנו לדרך הנחנו שרוב הסיכויים שמי שמקים עסק חדש הוא צעיר, ויש באמת רוב צעיר, אבל הגיעו מכל הגילאים. בעלת העסק הכי מבוגרת היא בת שמונים ושתיים. היה יפה לראות איך השתנו הדעות שבאנו איתן. יש לנו מגוון מאד רחב של מקצועות ביניהם קוסמטיקאיות, קואצ'רים. קשה לנו לבדוק נתונים על חלוקה מגזרית. לא שאלנו. נבחרו חרדים וערבים רבים, אבל קשה לנו לבדוק נתונים, אלא לפי הריכוזים בערים.
האם אתם נותנים מענקים גם לעובדים מרחוק?
ענבר: המעבר לעבודה מרחוק הוא אחד הנושאים המרכזיים שאנחנו מתעסקים איתם. יש מגוון אמצעי קידום מכירות שניתן לקבל עבורם את המענק, והרבה עסקים מכל התחומים בחרו בשיווק ובפרסום ובמעבר לאון ליין. ניתן היה גם להציע הצעות ספציפיות: עסק בתחום הבניין קנה למשל
דחפור. היו לנו כמה חקלאים שיצרו מין איגוד מאותו המושב, והמעבר לאון ליין עזר להם בשיווק התוצרת. בחלק מהמענקים לעסקים שהיו במצב יותר קשה, נרכשו חומרי גלם. למדנו הרבה בתהליך. וגם למדנו להתריע – כי זה לא היה מספיק ברור - שאנחנו לא יכולים להחליף נושים.
איזו תמונה אתן מקבלות על המצב בארץ בשלהי הקורונה?
עדי: נצטרך לעשות חשיבה מחדש. כשיצאנו לדרך היה תסכול רב אצל בעלי עסקים, דווקא ותיקים, שרצו מענה גם להם.
ענבר: המחקר בהתהוות. אנחנו עוסקים בתמונה הכללית של צרכי העסקים ביציאה מהקורונה כיום ולהמשך. המחקר הפנימי ימפה את הצרכים ונוכל לראות איך אנחנו יכולים לסייע. נראה כמה נוכל להתאים את עצמנו, ונמצא כלי שיוכל לשמש הרבה עסקים קטנים מכל התחומים. אנחנו מתייעצים עם בעלי עסקים לא רק מהמיזם שלנו, ועם בעלי מקצוע ותיקים. אנחנו לומדות במכון התקנים על רישוי עסקים, על תקנות, ומקיימות קשר עם עיריית תל אביב ועם קרן תל אביב וארגונים שמסייעים לנו.
מה החלום שלכן ומה המסר שלכן לבוגרות ובוגרי האוניברסיטה?
ענבר: החלום הוא שנוכל תמיד לעזור לאחרים, ולצאת מעצמנו. לגבי בעלי העסקים במיזם WE19, כרגע ליווי פרטי לעסקים במיזם WE19 לא קיים. כשמסתכלים הלאה, אנחנו חושבים על ליווי יותר פרטני.
בוגרות ובוגרי האוניברסיטה מוזמנים להתנדב במיזם, ולפנות לנופר גוטלון, מנהלת מערך המתנדבים ולרון אליעזר, אחראי קשרי מתנדבים.
איזו תמונה אתן מקבלות על המצב בארץ בשלהי הקורונה?
עדי: נצטרך לעשות חשיבה מחדש. כשיצאנו לדרך היה תסכול רב אצל בעלי עסקים, דווקא ותיקים, שרצו מענה גם להם.
ענבר: המחקר בהתהוות. אנחנו עוסקים בתמונה הכללית של צרכי העסקים ביציאה מהקורונה כיום ולהמשך. המחקר הפנימי ימפה את הצרכים ונוכל לראות איך אנחנו יכולים לסייע. נראה כמה נוכל להתאים את עצמנו, ונמצא כלי שיוכל לשמש הרבה עסקים קטנים מכל התחומים. אנחנו מתייעצים עם בעלי עסקים לא רק מהמיזם שלנו, ועם בעלי מקצוע ותיקים. אנחנו לומדות במכון התקנים על רישוי עסקים, על תקנות, ומקיימות קשר עם עיריית תל אביב ועם קרן תל אביב וארגונים שמסייעים לנו.
מה החלום שלכן ומה המסר שלכן לבוגרות ובוגרי האוניברסיטה?
ענבר: החלום הוא שנוכל תמיד לעזור לאחרים, ולצאת מעצמנו. לגבי בעלי העסקים במיזם WE19, כרגע ליווי פרטי לעסקים במיזם WE19 לא קיים. כשמסתכלים הלאה, אנחנו חושבים על ליווי יותר פרטני.
בוגרות ובוגרי האוניברסיטה מוזמנים להתנדב במיזם, ולפנות לנופר גוטלון, מנהלת מערך המתנדבים ולרון אליעזר, אחראי קשרי מתנדבים.
הצעת ארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה
ארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה מבקש להציע שיתוף פעולה עם מיזם WE19, למתן ייעוץ כלכלי ופיננסי על בסיס מסד הנתונים של המיזם, ובניית תוכנית כלכלית לעסקים שיהיו מעוניינים בכך, באמצעות פנייה לבוגרות ובוגרי האוניברסיטה, אשר ייקחו חלק בכך במסגרת פעילות מנטורינג.
סיגלית בן חיון,
ראש ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב
ארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה מבקש להציע שיתוף פעולה עם מיזם WE19, למתן ייעוץ כלכלי ופיננסי על בסיס מסד הנתונים של המיזם, ובניית תוכנית כלכלית לעסקים שיהיו מעוניינים בכך, באמצעות פנייה לבוגרות ובוגרי האוניברסיטה, אשר ייקחו חלק בכך במסגרת פעילות מנטורינג.
סיגלית בן חיון,
ראש ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב
כתובות:
הבית לסולידריות חברתית
הבית לסולידריות חברתית
ראיינה וערכה: אילת אלגור גורפינקל, בוגרת לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
לשיתוף:
| | | |