לשיתוף:
 |  |  |  |
מדור ראיונות - בקהילה שלי
המפקדת שמובילה פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים ללחימה
ראיון עם תא"ל יעל גרוסמן - מפקדת יחידת לוטם באגף התקשוב וההגנה בסייבר
אנחנו בעיצומה של מלחמת 'חרבות ברזל' שהחלה בעיתוי סמלי: חמישים שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים. המלחמה האחרונה בה התמודדנו במספר חזיתות וספגנו מתקפת פתע.
בדף הפייסבוק של אגף התקשוב וההגנה בסייבר מסופר על המאמץ המבצעי, הטכנולוגי והתקשובי 24/7 של הסדיר ואנשי מילואים מתנדבים.
בראיון עם תת אלוף יעל גרוסמן מפקדת יחידת לוטם באגף התקשוב וההגנה בסייבר, היא מסבירה את האחריות של היחידה עליה היא מפקדת לפיתוח פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, עוצמתיים, מדוייקים וקטלניים לצה"ל לקראת מלחמה.
בעזרת הטכנולוגיה משתפר גם הסיכוי של חיילים לחוות שירות בעל משמעות ולתרום לצבא.
(הראיון נערך לפני פרוץ המלחמה)
עורכת המדור ומראיינת: אילת אלגור גורפינקל, בוגרת לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
אנחנו בעיצומה של מלחמת 'חרבות ברזל' שהחלה בעיתוי סמלי: חמישים שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים. המלחמה האחרונה בה התמודדנו במספר חזיתות וספגנו מתקפת פתע.
בדף הפייסבוק של אגף התקשוב וההגנה בסייבר מסופר על המאמץ המבצעי, הטכנולוגי והתקשובי 24/7 של הסדיר ואנשי מילואים מתנדבים.
בראיון עם תת אלוף יעל גרוסמן מפקדת יחידת לוטם באגף התקשוב וההגנה בסייבר, היא מסבירה את האחריות של היחידה עליה היא מפקדת לפיתוח פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, עוצמתיים, מדוייקים וקטלניים לצה"ל לקראת מלחמה.
בעזרת הטכנולוגיה משתפר גם הסיכוי של חיילים לחוות שירות בעל משמעות ולתרום לצבא.
(הראיון נערך לפני פרוץ המלחמה)
עורכת המדור ומראיינת: אילת אלגור גורפינקל, בוגרת לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
צילום: דובר צה"ל
•••
״השליחות שלי היא בניית פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ביותר לצה"ל, שישפיעו על צה"ל ועל החברה הישראלית״
•••
יעל גרוסמן - תעודת זהות
נולדה בשנת 1978, מתגוררת בפתח תקוה
••• השכלה
2001 - 2003
תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות יתרה, אוניברסיטת בן גוריון
2016- 2017
תואר שני בביטחון לאומי, אוניברסיטת חיפה
1996 - 2000
תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה, אוניברסיטת תל אביב
(עתודה אקדמית)
••• קריירה צבאית
מ - 2023
מפקדת יחידת לוטם, אגף התקשוב
2020 - 2023
מפקדת ממר"ם
2017 - 2020
רמ"ח עתיד
2016 - 2017
המכללה לביטחון לאומי
2011 - 2016
תפקידי ראש ענף מגוונים ביחידת לוטם ובאגף התקשוב
2009 - 2011
ראש לשכתו של ראש אגף התקשוב האלוף עמי שפרן
2007 - 2009
ראש מדור מערכות לוויין במחלקת אמל"ח
2005 - 2007
ראש מדור תקשורת ארוכת טווח במחלקת מערכות ופרויקטים, לוטם
2003 - 2005
ראש מדור חד-פס וקרקע-אוויר במחלקת פרויקטים, לוטם
2012 - 2016
הובלת תוכניות למלש"ביות בשילוב עם תוכנית Cyber Girls,
תוכנית "מובילוגיות" ותוכניות מגוונות, לעידוד נערות ונערים ללימודים טכנולוגיים ובהמשך לשירות טכנולוגי משמעותי בצה"ל
2018 - 2022
מובילת תוכנית She Shark - תוכנית מצוינות למנהיגות טכנולוגית נשית
צילום: דובר צה״ל
״לייצר כלים שמאפשרים לצה"ל לפעול בצורה חכמה ודיגיטלית זה אתגר עצום, וזאת זכות להורות לאנשים לבצע משימות שהם מסוגלים לעשות ושהם חולמים לעשות״
•••
איך תגדירי את השליחות שלך בצה"ל כמפקדת לוטם?
הבסיס של השליחות שלי כמפקדת לוטם (יחידת הדיגיטל והמידע הצה"לית) הוא בניית פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ביותר לצה"ל. היחידה מפתחת פלטפורמות בתחומי הרשת, הניידות, החלל, העננים, וכמובן המיחשוב. פלטפורמות אלו משמשות מפעלי מידע בעולמות המבצעיים והארגוניים. במלחמה יתבססו על מערכות "תבוניות" ודיגיטליות בעוצמה, דיוק וקטלניות.
לייצר כלים שמאפשרים לצה"ל לפעול בצורה חכמה ודיגיטלית זה אתגר עצום. וזאת זכות להיות מפקדת של הרבה אנשים. להורות להם לבצע משימות שהם מסוגלים לעשות, ולפתח אותם גם בדברים שהם חולמים לעשות. חשוב לי להגשים את החזון שלי ליחידה המדהימה שאני מפקדת עליה, וכך להשפיע על צה"ל רבתי ועל החברה הישראלית.
ביום יום של צה"ל, הכוונה היא ליצור חווית שירות מתקדמת דומה לעולם האזרחי. השימוש בפלטפורמות ובמערכות נועד גם לעולמות החיילים, הארגון, המשאבים והלוגיסטיקה.
אני כיום המפקדת, האישה הטכנולוגית, הבכירה ביותר בצה"ל שהיא גם מהנדסת אלקטרוניקה. זוהי זכות אדירה אבל גם חובה אדירה. הרבה מאד מהתפקידים הטכנולוגיים רלוונטיים בהחלט לנשים וגברים כאחד.
הבסיס של השליחות שלי כמפקדת לוטם (יחידת הדיגיטל והמידע הצה"לית) הוא בניית פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ביותר לצה"ל. היחידה מפתחת פלטפורמות בתחומי הרשת, הניידות, החלל, העננים, וכמובן המיחשוב. פלטפורמות אלו משמשות מפעלי מידע בעולמות המבצעיים והארגוניים. במלחמה יתבססו על מערכות "תבוניות" ודיגיטליות בעוצמה, דיוק וקטלניות.
לייצר כלים שמאפשרים לצה"ל לפעול בצורה חכמה ודיגיטלית זה אתגר עצום. וזאת זכות להיות מפקדת של הרבה אנשים. להורות להם לבצע משימות שהם מסוגלים לעשות, ולפתח אותם גם בדברים שהם חולמים לעשות. חשוב לי להגשים את החזון שלי ליחידה המדהימה שאני מפקדת עליה, וכך להשפיע על צה"ל רבתי ועל החברה הישראלית.
ביום יום של צה"ל, הכוונה היא ליצור חווית שירות מתקדמת דומה לעולם האזרחי. השימוש בפלטפורמות ובמערכות נועד גם לעולמות החיילים, הארגון, המשאבים והלוגיסטיקה.
אני כיום המפקדת, האישה הטכנולוגית, הבכירה ביותר בצה"ל שהיא גם מהנדסת אלקטרוניקה. זוהי זכות אדירה אבל גם חובה אדירה. הרבה מאד מהתפקידים הטכנולוגיים רלוונטיים בהחלט לנשים וגברים כאחד.
אנחנו מצויים בעיצומה של מהפיכת מידע. איך הדבר משנה את צה"ל?
עולם שהבסיס שלו דיגיטלי מנגיש אינספור אפשרויות. אנחנו מחברים את כל המידע והידע למנועים חכמים שמאפשרים לנו לפעול כצבא "חכם" מבוסס ידע. המידע והידע מצויים בכל מקום. השינוי הזה פוגש את כולנו בכל עולם תוכן. בעולמות ה- AI והג'נרטיב AI (בינה מלאכותית יצירתית) ככל שהיכולות מתפתחות ניתן ללמוד מהעבר על ההווה והעתיד.
האם שימוש בבינה מלאכותית עוזר למיון מועמדים לצבא?
פיתחנו ביחידה שלי לפני למעלה משנה מערבל שיבוץ למיון מועמדים, המתבסס על מרכז דאטה שנאגר לאורך שנים. מהדאטה ניתן ללמוד על נתוני הפתיחה של משרתים ומשרתות ומידע על השירות, ולהקיש על סיכוי ההצלחה וההתאמה של מועמדים חדשים. במטרה לדייק בשיבוצים עתידיים שיתחשבו במסוגלות הפרט, בצורכי צה"ל וברצון המשרתים והמשרתות, ולאפשר להם להתפתח להיות הכי משמעותיים ורלוונטיים. חלק מהיכולות כבר קיימות.
משרתים שממשיכים בצבא לפיקוד בכיר עוסקים בסוף פחות בטכנולוגיה ויותר במצפן ובחזון. אבל הם נשארים בצבא בזכות האנשים שסביבם והפקודים שלהם. וכך נוצרת משמעות. כך הם מצליחים להפיק את המירב מעצמם, ובעיקר להשפיע מנסיונם הטכנולוגי על המציאות בה אנו פועלים.
פיתחנו ביחידה שלי לפני למעלה משנה מערבל שיבוץ למיון מועמדים, המתבסס על מרכז דאטה שנאגר לאורך שנים. מהדאטה ניתן ללמוד על נתוני הפתיחה של משרתים ומשרתות ומידע על השירות, ולהקיש על סיכוי ההצלחה וההתאמה של מועמדים חדשים. במטרה לדייק בשיבוצים עתידיים שיתחשבו במסוגלות הפרט, בצורכי צה"ל וברצון המשרתים והמשרתות, ולאפשר להם להתפתח להיות הכי משמעותיים ורלוונטיים. חלק מהיכולות כבר קיימות.
משרתים שממשיכים בצבא לפיקוד בכיר עוסקים בסוף פחות בטכנולוגיה ויותר במצפן ובחזון. אבל הם נשארים בצבא בזכות האנשים שסביבם והפקודים שלהם. וכך נוצרת משמעות. כך הם מצליחים להפיק את המירב מעצמם, ובעיקר להשפיע מנסיונם הטכנולוגי על המציאות בה אנו פועלים.
איזה שינוי הצבא מוביל ואיך זה מתחבר לחלוקה בין בנים לבנות?
צה"ל עובר טרנספורמציה משמעותית, שאנחנו שמחים להוביל אותה. לתת לצה"ל להרויח מהמגוון האנושי בחברה הישראלית, ותפיסה מכילה המתבוננת בצורה יצירתית על מגוון רחב של יכולות ואנשים, שישפיעו בצורה משמעותית על החברה הישראלית.
לנשים טכנולוגיות יש כיום מקום מדהים בכל צה"ל. כשהתגייסתי לצה"ל בשנת 2000 לא התגייסתי לחיל התקשוב אלא לח"ן: חיל נשים. לשמחתי, בסוף השנה הראשונה בוטל חיל הנשים. בבית הספר למקצועות המחשב בו אנחנו מלמדים היום את עולמות התוכנה והמידע, בשער הכניסה אנחנו 50:50 נשים וגברים. תהליך המיונים שלנו לא תמיד מצריך ידע מוקדם אלא כישרון ויכולת למידה, וכאן אין הבדל בין גברים לנשים. במקום שזיהינו פערים, קיימנו מכינות כדי לייצר הקבלה של רמת הידע בתחילת הלימודים והזדמנות שוה. בצה"ל של 2023, ובודאי בעולמות הטכנולוגיים, בראייתי : "אם את רוצה את יכולה". אני אגיד לך בגאווה, שביחידת לוטם עליה אני מפקדת יש תחתיי ארבע אלופות משנה, מתוך חמישה אלופי משנה. סך הכל חמש מפקדות יחידות מתוך שמונה (אל"מים וסא"לים). אין לזה אח ורע במקום אחר. וכל אחת היא המפקדת הטובה ביותר בעולם התוכן שאותו היא מובילה.
החיים מתגלגלים בצורה מחזורית. נשים שמשרתות ביחידות טכנולוגיות ואחרות בצה"ל כיום, סופגות ערכים של אומץ ויוזמה בפיתוחים טכנולוגיים. זהו חינוך שהוא רלוונטי בעיניי לסטארטאפים הבאים בעולם האזרחי, בו היום היזמים המרכזיים הם גברים. לחיבור של נשים, טכנולוגיה ופריפריה אני קוראת מדינת סטארט-אפ 2.0 (בהשאלה מעדכוני תוכנה) בה תראי הרבה יותר נשים ובפרט נשים מהפריפריה, שיפרצו לאיזור הטכנולוגיה בתפקידים בכירים, משפיעים ומעצבים בחברה הישראלית. הצבא ובפרט היחידות הטכנולוגיות, הם הצירים הראשונים.
צה"ל עובר טרנספורמציה משמעותית, שאנחנו שמחים להוביל אותה. לתת לצה"ל להרויח מהמגוון האנושי בחברה הישראלית, ותפיסה מכילה המתבוננת בצורה יצירתית על מגוון רחב של יכולות ואנשים, שישפיעו בצורה משמעותית על החברה הישראלית.
לנשים טכנולוגיות יש כיום מקום מדהים בכל צה"ל. כשהתגייסתי לצה"ל בשנת 2000 לא התגייסתי לחיל התקשוב אלא לח"ן: חיל נשים. לשמחתי, בסוף השנה הראשונה בוטל חיל הנשים. בבית הספר למקצועות המחשב בו אנחנו מלמדים היום את עולמות התוכנה והמידע, בשער הכניסה אנחנו 50:50 נשים וגברים. תהליך המיונים שלנו לא תמיד מצריך ידע מוקדם אלא כישרון ויכולת למידה, וכאן אין הבדל בין גברים לנשים. במקום שזיהינו פערים, קיימנו מכינות כדי לייצר הקבלה של רמת הידע בתחילת הלימודים והזדמנות שוה. בצה"ל של 2023, ובודאי בעולמות הטכנולוגיים, בראייתי : "אם את רוצה את יכולה". אני אגיד לך בגאווה, שביחידת לוטם עליה אני מפקדת יש תחתיי ארבע אלופות משנה, מתוך חמישה אלופי משנה. סך הכל חמש מפקדות יחידות מתוך שמונה (אל"מים וסא"לים). אין לזה אח ורע במקום אחר. וכל אחת היא המפקדת הטובה ביותר בעולם התוכן שאותו היא מובילה.
החיים מתגלגלים בצורה מחזורית. נשים שמשרתות ביחידות טכנולוגיות ואחרות בצה"ל כיום, סופגות ערכים של אומץ ויוזמה בפיתוחים טכנולוגיים. זהו חינוך שהוא רלוונטי בעיניי לסטארטאפים הבאים בעולם האזרחי, בו היום היזמים המרכזיים הם גברים. לחיבור של נשים, טכנולוגיה ופריפריה אני קוראת מדינת סטארט-אפ 2.0 (בהשאלה מעדכוני תוכנה) בה תראי הרבה יותר נשים ובפרט נשים מהפריפריה, שיפרצו לאיזור הטכנולוגיה בתפקידים בכירים, משפיעים ומעצבים בחברה הישראלית. הצבא ובפרט היחידות הטכנולוגיות, הם הצירים הראשונים.
מהן תוכניות ההכשרה שאת מובילה או קשורה אליהן?
שנים עודדתי בנות ובנים למסלול העתודה האקדמית. אני מאמינה במסלול הזה וחושבת שהוא מייצר הזדמנות לחינוך אקדמי ומקצועי המשלב תרומה לביטחון המדינה.
תוכנית "תתקדמו" בצה"ל מאפשרת שילוב של נערות ונערים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה במסלולים מגוונים בבית הספר למקצועות המחשב בלוטם. באופן הזה מתאפשר שילובם במקצועות התוכנה והמידע בצבא, וזה עושה פלאים להם וגם לנו. כמי שמאמינה בשיוויון הזדמנויות, אני תומכת נלהבת של התוכנית.
בעידוד נשים אני חובשת שני כובעים:
הובלתי בצבא תוכנית בשם She Shark (על משקל שפת התיכנות סי שארפ). השם נלקח מתוכנית "הכרישים" ב"קשת 12". התוכנית מכוונת לקצינות טכנולוגיות מצטיינות בצה"ל בדרגת סגן/סרן, כעשרים בכל מחזור. הרעיון של התוכנית: לפתח מנהיגות טכנולוגיות לצבא ולמדינה. לקצינה שסיימה את התוכנית יש סט כלים שסימנו כמתאים וחיוני להנהגה. אם לא תישאר בצה"ל היא תצא להי-טק, לתעשייה או לאקדמיה. בכל מקרה המדינה מרוויחה.
בכובע השני, כמפקדת בכירה קידמתי והובלתי תוכניות שעסקו בעידוד בנות לפני השירות הצבאי לבחור ללמוד מקצועות טכנולוגיים, כדי שתהיה להן הזדמנות להתמיין ליחידות טכנולוגיות בצבא. בתוכניות אלו חטיבת כוח אדם בצבא יוזמת קשר עם חטיבות הביניים והתיכונים, מול מערכת החינוך. תוכניות ההכשרה מוכוונות פריפריה בעיקר כשמדובר בבנים. בהקשר של בנות זה פחות מחוייב, כי גם באיזור המרכז לא כולן בוחרות במגמות טכנולוגיות, הגם שלכאורה הדבר מתאפשר להן.
במסלול "מובילוגיות" מגיעות לבתי הספר מפקדת בכירה ומפקדת זוטרה יותר להסביר לבנות מהם לימודים טכנולוגיים. הן מקיימות סדנא כדי לאפשר לבנות לחוות חווית פיתוח ולהבין שזה מאתגר ומהנה ופחות מפחיד מכפי שצפו. השיח הזה פוגש גם את המורים וגם את ההורים, כי ברור שכדי להוביל נערה לקבל החלטה משמעותית ביחס להתפתחותה המקצועית- חינוכית נדרש להשפיע על המשולש של הורים-מורים- נערה.
השתלבתי גם במסלול "Cyber Girls" שנקרא היום Shift . לפני כמה שנים חיברנו את "Cyber Girls" עם "מובילוגיות" למיזם משותף שחבר למרכז לחינוך סייבר.
"ממריאות" זו תוכנית נוספת במרכז לחינוך סייבר, שמעודדת נערות לבחור במקצועות טכנולוגיים, ממקומות שלא תמיד ניתן ללמוד בבתי הספר את עולמות התיכנות והסייבר. התוכנית מייצרת תגבורים ומציידת אותן בכלים ללמידה ולהתפתחות אישית,
בנות שירות לאומי רבות שמתגייסות לשירות צבאי בצה"ל או לארגונים הבטחוניים המקבילים, עוסקות גם כן בעולמות התוכנה והסייבר.
שנים עודדתי בנות ובנים למסלול העתודה האקדמית. אני מאמינה במסלול הזה וחושבת שהוא מייצר הזדמנות לחינוך אקדמי ומקצועי המשלב תרומה לביטחון המדינה.
תוכנית "תתקדמו" בצה"ל מאפשרת שילוב של נערות ונערים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה במסלולים מגוונים בבית הספר למקצועות המחשב בלוטם. באופן הזה מתאפשר שילובם במקצועות התוכנה והמידע בצבא, וזה עושה פלאים להם וגם לנו. כמי שמאמינה בשיוויון הזדמנויות, אני תומכת נלהבת של התוכנית.
בעידוד נשים אני חובשת שני כובעים:
הובלתי בצבא תוכנית בשם She Shark (על משקל שפת התיכנות סי שארפ). השם נלקח מתוכנית "הכרישים" ב"קשת 12". התוכנית מכוונת לקצינות טכנולוגיות מצטיינות בצה"ל בדרגת סגן/סרן, כעשרים בכל מחזור. הרעיון של התוכנית: לפתח מנהיגות טכנולוגיות לצבא ולמדינה. לקצינה שסיימה את התוכנית יש סט כלים שסימנו כמתאים וחיוני להנהגה. אם לא תישאר בצה"ל היא תצא להי-טק, לתעשייה או לאקדמיה. בכל מקרה המדינה מרוויחה.
בכובע השני, כמפקדת בכירה קידמתי והובלתי תוכניות שעסקו בעידוד בנות לפני השירות הצבאי לבחור ללמוד מקצועות טכנולוגיים, כדי שתהיה להן הזדמנות להתמיין ליחידות טכנולוגיות בצבא. בתוכניות אלו חטיבת כוח אדם בצבא יוזמת קשר עם חטיבות הביניים והתיכונים, מול מערכת החינוך. תוכניות ההכשרה מוכוונות פריפריה בעיקר כשמדובר בבנים. בהקשר של בנות זה פחות מחוייב, כי גם באיזור המרכז לא כולן בוחרות במגמות טכנולוגיות, הגם שלכאורה הדבר מתאפשר להן.
במסלול "מובילוגיות" מגיעות לבתי הספר מפקדת בכירה ומפקדת זוטרה יותר להסביר לבנות מהם לימודים טכנולוגיים. הן מקיימות סדנא כדי לאפשר לבנות לחוות חווית פיתוח ולהבין שזה מאתגר ומהנה ופחות מפחיד מכפי שצפו. השיח הזה פוגש גם את המורים וגם את ההורים, כי ברור שכדי להוביל נערה לקבל החלטה משמעותית ביחס להתפתחותה המקצועית- חינוכית נדרש להשפיע על המשולש של הורים-מורים- נערה.
השתלבתי גם במסלול "Cyber Girls" שנקרא היום Shift . לפני כמה שנים חיברנו את "Cyber Girls" עם "מובילוגיות" למיזם משותף שחבר למרכז לחינוך סייבר.
"ממריאות" זו תוכנית נוספת במרכז לחינוך סייבר, שמעודדת נערות לבחור במקצועות טכנולוגיים, ממקומות שלא תמיד ניתן ללמוד בבתי הספר את עולמות התיכנות והסייבר. התוכנית מייצרת תגבורים ומציידת אותן בכלים ללמידה ולהתפתחות אישית,
בנות שירות לאומי רבות שמתגייסות לשירות צבאי בצה"ל או לארגונים הבטחוניים המקבילים, עוסקות גם כן בעולמות התוכנה והסייבר.
מהן תוכניותייך לאחר התפקיד המרכזי הנוכחי?
ישנם אנשים שיגידו שמאז שהייתי סרן ייחלתי לתפקיד של מפקדת לוטם. והנה החלום התגשם. כשחלום מתגשם מיד מתחילים לחלום את החלום הבא. אני חושבת שהחיבור בין טכנולוגיה, משמעות ואנשים יהיה קשור בתפקידים הבאים שאני אעשה. ברצוני לעשות ולשנות דברים נוספים בצה"ל ככל שהדבר יתאפשר לי. אני חושבת שעם הידע והכלים שרכשתי אשמח בעתיד להשפיע על התעשיה הישראלית, לעסוק באנשים וביכולת לייצר הזדמנות שווה לאנשים ולנשים מהמרכז ומהפריפריה, ולקרב אוכלוסיות מיוחדות.
ישנם אנשים שיגידו שמאז שהייתי סרן ייחלתי לתפקיד של מפקדת לוטם. והנה החלום התגשם. כשחלום מתגשם מיד מתחילים לחלום את החלום הבא. אני חושבת שהחיבור בין טכנולוגיה, משמעות ואנשים יהיה קשור בתפקידים הבאים שאני אעשה. ברצוני לעשות ולשנות דברים נוספים בצה"ל ככל שהדבר יתאפשר לי. אני חושבת שעם הידע והכלים שרכשתי אשמח בעתיד להשפיע על התעשיה הישראלית, לעסוק באנשים וביכולת לייצר הזדמנות שווה לאנשים ולנשים מהמרכז ומהפריפריה, ולקרב אוכלוסיות מיוחדות.
איך השפיע בית ההורים על הקריירה שלך ועל דור ההמשך?
הדבר החשוב ביותר בבית הוריי היה להיות בן אדם, ואחר כך לימודים, לימודים, לימודים. אחר כך ספורט. ואחר כך כל היתר. אבי הוא מהנדס תעשיה וניהול בעל תואר שני ואמי מיקרוביולוגית. למדתי בערך כל דבר אפשרי: אלקטרוניקה, מחשבים, בלט, כדורסל. שלחו אותי למכונים האמריקאים ללמוד אנגלית בשלב מאוד מוקדם, ואח"כ למדתי צרפתית וספרדית. לשמחתי הצטיינתי במתמטיקה, בעולמות המדעים ובאנגלית, וכך מצאתי את עצמו בסוף כיתה ז' בתוכנית של אוניברסיטת בר אילן למתמטיקה לנוער מתקדם. את הבגרות במתמטיקה סיימתי בכיתה י'. אני עתודאית וגם בעלי, בוגר אוניברסיטת תל אביב. רקע אקדמי ולימודים חילחלו גם לדור ההמשך. שני הילדים הם אקדמיזטורים (תלמידי תיכון שמשלימים תואר ראשון טרם הגיוס).
אני מייחסת חשיבות אדירה ללימודים. אני חושבת שהאקדמיה נותנת כלים להתמודד עם בעיות מורכבות, ובעלי שותף לחדווה הזאת.
הדבר החשוב ביותר בבית הוריי היה להיות בן אדם, ואחר כך לימודים, לימודים, לימודים. אחר כך ספורט. ואחר כך כל היתר. אבי הוא מהנדס תעשיה וניהול בעל תואר שני ואמי מיקרוביולוגית. למדתי בערך כל דבר אפשרי: אלקטרוניקה, מחשבים, בלט, כדורסל. שלחו אותי למכונים האמריקאים ללמוד אנגלית בשלב מאוד מוקדם, ואח"כ למדתי צרפתית וספרדית. לשמחתי הצטיינתי במתמטיקה, בעולמות המדעים ובאנגלית, וכך מצאתי את עצמו בסוף כיתה ז' בתוכנית של אוניברסיטת בר אילן למתמטיקה לנוער מתקדם. את הבגרות במתמטיקה סיימתי בכיתה י'. אני עתודאית וגם בעלי, בוגר אוניברסיטת תל אביב. רקע אקדמי ולימודים חילחלו גם לדור ההמשך. שני הילדים הם אקדמיזטורים (תלמידי תיכון שמשלימים תואר ראשון טרם הגיוס).
אני מייחסת חשיבות אדירה ללימודים. אני חושבת שהאקדמיה נותנת כלים להתמודד עם בעיות מורכבות, ובעלי שותף לחדווה הזאת.
האם תוכלי לחלוק חוויות מהלימודים באוניברסיטת תל אביב בהנדסת אלקטרוניקה ומורים שהשפיעו עליך?
הייתי עתודאית ברצף מאז התיכון. זו חוויה שונה מחוויה של מי שסיים צבא ועשה דבר או שניים לפני הלימודים. אני זוכרת שעות רבות בספריות המפנקות יושבים בקבוצות למידה, או לומדים בדשא. על חוויות אלו אפשר להביט כיום בגעגועים. היתה לי זכות ללמוד באוניברסיטה ולקבל ארגז כלים נפלא לחיים ולשירות הצבאי שלי. חוויה של סטודנט שמגיע עם הפרקטיקה לשירות הצבאי זו חוויה לדעתי שונה מהרגיל. גם את בעלי הכרתי באוניברסיטת תל אביב בפורמט של ריקודים.
אם אני צריכה לציין שמות של מורים מעניינים יש את פרופ' ברק אריה ירדאור (הוכרז כמורה מצטיין בפקולטה להנדסה), ואת פרופ' חגית מסר ירון (יו"ר ארגון "בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל") כדמויות מפתח.
אקדמיה בישראל ובודאי אוניברסיטת תל אביב, היא חלק מהמארג שמעצב את פני החברה הישראלית. אוניברסיטה מודרנית שמתפתחת ומשתנה, מכילה דעות מגוונות ופותחת את שעריה בפני אוכלוסיות שונות - מעצבת חברה כחלק מהסיפור השלם.
הייתי עתודאית ברצף מאז התיכון. זו חוויה שונה מחוויה של מי שסיים צבא ועשה דבר או שניים לפני הלימודים. אני זוכרת שעות רבות בספריות המפנקות יושבים בקבוצות למידה, או לומדים בדשא. על חוויות אלו אפשר להביט כיום בגעגועים. היתה לי זכות ללמוד באוניברסיטה ולקבל ארגז כלים נפלא לחיים ולשירות הצבאי שלי. חוויה של סטודנט שמגיע עם הפרקטיקה לשירות הצבאי זו חוויה לדעתי שונה מהרגיל. גם את בעלי הכרתי באוניברסיטת תל אביב בפורמט של ריקודים.
אם אני צריכה לציין שמות של מורים מעניינים יש את פרופ' ברק אריה ירדאור (הוכרז כמורה מצטיין בפקולטה להנדסה), ואת פרופ' חגית מסר ירון (יו"ר ארגון "בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל") כדמויות מפתח.
אקדמיה בישראל ובודאי אוניברסיטת תל אביב, היא חלק מהמארג שמעצב את פני החברה הישראלית. אוניברסיטה מודרנית שמתפתחת ומשתנה, מכילה דעות מגוונות ופותחת את שעריה בפני אוכלוסיות שונות - מעצבת חברה כחלק מהסיפור השלם.
מהו המסר שלך לקהילת הבוגרים?
כבוגרים משכילים תעודדו את האנשים סביבכם לעשות שימוש בידע לטובתה של מדינת ישראל, בתעשייה, באקדמיה, בצבא, ברפואה או בכל עולם תוכן. לידע יש ערך כשעושים בו דברים טובים.
כבוגרים משכילים תעודדו את האנשים סביבכם לעשות שימוש בידע לטובתה של מדינת ישראל, בתעשייה, באקדמיה, בצבא, ברפואה או בכל עולם תוכן. לידע יש ערך כשעושים בו דברים טובים.
ראיינה וערכה: אילת אלגור גורפינקל, בוגרת לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
לשיתוף:
| | | |